משרד הבריאות קרא אתמול (יום א') שלא לרחוץ בכל חופי הים בארץ עקב חשש מזרימת מי נגר וניקוז מזוהמים לים, כתוצאה מהגשמים. מדובר בזיהום שחוזר על עצמו כמעט מדי שנה, כשיורדים גשמים רבים. אך למרות הזיהום הכבד שנגרם לים, המדינה לא עושה כמעט דבר כדי למנוע ממקרים כאלה להתרחש שוב.
הים מזוהם. ריאיון באולפן ynet
(צילום: עידו ארז, נדב אבס)
מנכ"לית "צלול", מאיה יעקבס, התייחסה לזיהום בריאיון באולפן ynet: "כל זיהום שנוצר על ידי בני אדם אפשר לשנות אותו. נגר עירוני הוא לא גזירת גורל. הוא דבר שקורה בגלל שהמדינה שלנו מכוסה בבטון ומלט ולמים אין לאן לחלחל . ישנן כבר תוכניות כבר במשך שנים איך להקים אתרי חלחול ואיך לייצר מאגרים ואיך לטפל ולנקות את הנקזים העירוניים לפני הגשמים הראשונים, כדי להפחית את הכמויות. אבל יש כאן שתי בעיות. אחת של הנגר והבעיה השנייה היא בעיה של הביוב. איכשהו, באופן טבעי, בכל פעם שיורד גשם מישהו פותח את השיבר ופותח את הביוב. ברגע שהיו עושים הפרדה של צנרת הביוב וצנרת הניקוז כמו שצריך, וישנן תקנות שדורשות את הדבר הזה. פשוט לא מיישמים אותם. ברגע שתהיה הפרדה הביוב לא צריך להגיע לים".
אז למה דבר לא נעשה? יעקבס: "תאגידי הביוב הם אלו שצריכים ליישם את ההחלטה, אבל זה לא קורה. אין ספק שמדובר בעניין כספי, אבל יש עניין כספי גדול מאוד בנזק לים. יש לזה משמעויות מצטברות ואי אפשר להתעלם מהדבר הזה. אנחנו רואים שהממשלה לוקחת את זה כחלק מברירת מחדל מבחינתם, שלא נורא - אז ירד גשם ונזהם. במאה ה-21 לא יכול להיות מצב שישראל ממשיכה להזרים ביוב לים. אסור שזה ימשיך. מדובר בעניין של תקציבים ונכונות ממשלתית".
למרות האזהרות והזיהום היו כאלה שנכנסו בכל זאת למים. אחד מהם הוא ים פליישר, בעל מועדון גלישה. פליישר: "אני גלשתי ביומיים האחרונים, גם בשבת וגם בראשון, ואני יכול להגיד שזה היה זוועה מה שהיה במים, המים בצבע חום שמגיעים מהנחלים. יש לנו גם בצפון את נחל חדרה גם מדרום את נחל אלכסנדר, אני גר בגבעת אולגה וזה חוף הבית שאני גולש בו. היו צריבות במים, שריפות בעיניים, פה מלוח ויבש מדי. זו סכנה שלמה לחניכים שאני לא יכול להכניס אותם היום לים לצערי".
פליישר אמר כי הוא וחבריו גלשו במי ביוב: "לצערנו בארץ אין לנו הרבה ימי גלישה והם מגיעים בעיקר בתקופות של הסערות שמלוות בגשם ובמזהמים מהנחלים. קשה לנו לוותר את הספורט הזה, זה החיים שלנו, זו האהבה שלנו. אנחנו יודעים שאנחנו לוקחים את הסיכון. זה מפחיד, זה מצער, אבל אנחנו מכורים".
לפליישר מסר למקבלי ההחלטות: "אנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים, אל תהרסו לנו את זה. זה הבית שלנו, אל תהרסו לנו אותו כי באמת זה אחד ממשאבי הטבע היחידים שיש לנו פה במדינה ויש לנו הרבה אנשים שחיים מהדבר הזה. אם זה הפרנסה והתחביב והכיף שלהם, שמרו לנו על הבית ואנחנו נעשה את הטוב ביותר שלנו, אבל זה מתחיל מכם".
