גורת עטלף שחיילים גרמו למותה
(קרדיט: באדיבות עמותת עטלף)
הפרקליטות הצבאית החליטה שאין לנקוט בהליכים משפטיים או משמעתיים נגד חיילים מיחידת לוט"ר שגרמו למותה של גורת עטלפים, לאחר שזו הגיעה לאזור שבו שהו במסגרת אימון בעמק האלה - כך נודע לynet.
המקרה אירע לפני כשנה, אז שני חיילים מהיחידה זיהו את העטלפה ויצרו קשר עם מנהלת עמותת עטל"ף, נורה ליפשיץ. הם סיפרו לה שהם חוששים שהיא תתקוף אותם, ושהיא נושאת מחלות. לאחר ששלחו לה תמונות שלה, היא זיהתה אותה כגורה כבת שלושה חודשים, שבו העמותה טיפלה. היא התייתמה מאמה בסמוך להיוולדה ונלקחה לעמותה. ליפשיץ הסבירה כי העטלפה מתקרבת אליהם משום שהיא רגילה לאנשים, וכי העטלפים החיים בישראל לא יכולים להעביר מחלות לבני אדם.
ליפשיץ ביקשה מהחיילים לשלוח לה את המיקום הגיאוגרפי שלהם, על מנת שתוכל לבוא לקחת את בעל החיים. בתום מספר דקות החיילים העבירו לה מיקום, אך אמרו כי כבר לא רואים אותה. זמן קצר לאחר מכן, אחד החיילים התקשר לליפשיץ וסיפר כי העטלפה מתה, וטען כי היא התנפלה עליהם. כל זאת למרות העובדה שהעטלפה הייתה צעירה מאוד, ובאורך של כ-13 סנטימטרים בלבד. גם אם תקפה אותם, היכולות שלה לפגוע בהם הן מוגבלות ביותר.
בעקבות המקרה, נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית. בתום החקירה - התיק הועבר לפרקליטות הצבאית, ושם הוא נסגר. המטה לקידום טבעונות בצה"ל הגיש ערעור על ההחלטה לפרקליטות הצבאית, שנעשה בעזרת הקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים של אוניברסיטת תל אביב . בחודש שעבר פורסם מענה של הפרקליטות על הערעור, שהינו כאמור הבחירה שלא להתערב בהחלטת המשטרה הצבאית לסגור את התיק.
במענה לערעור נכתב בין היתר ש"תחילה, החיילים לא התייחסו לעטלפה. אולם, בהמשך, העטלפה התיישבה על גביהם של החיילים, אחד אחרי השני, שרטה את חלקם, ובקרב החיילים נוצרה בהלה. אחד החיילים נפל בעת שניסה להימלט מן העטלפה, וזו המשיכה לקפוץ עליו. התרחשויות אלה ארכו זמן ממושך, שארך כשעה לפי עדויות החיילים".
עוד נכתב: "על מנת להתמודד עם העטלפה ועם הסיכון שנשקף לחיילים ממנה, נעשו נסיונות להרחיקה. בין היתר, פוזרו מקלות זוהרים, ונעשו נסיונות להוריד את העטלפה מן החיילים בלי לפגוע בה. למרבה הצער, מאמצים אלה לא צלחו. לכן, סמל 1 (שמו המלא שמור במערכת) החליט לדרוך על העטלפה לצורך הפסקת ההתרחשות, אשר אותה חוו החיילים כהתרחשות מסוכנת. אף אם סמל 1 שגה בהערכתו, הרי שלא ניתן לקבוע, ברף הנדרש במשפט פלילי, כי הערכתו ביחס לסיכום שנשקף לחייליו הייתה בלתי כנה או בלתי סבירה".
בסוף הערעור צוין כי "במצב דברים זה, ועל אף התוצאה המצערת, הפצ"ר סבר כי אין מקום להתערבות בהחלטת הפרקליט, וכי אין מדובר במקרה מן הסוג שמצדיק נקיטת צעדים משפטיים כלפי מי מן החיילים המעורבים".
תגובת דובר צה"ל: בעקבות תלונה בדבר פגיעה בעטלף ממין נקבה על ידי חיילי צה"ל נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת. לאחר בחינת ממצאי החקירה, הוחלט בפרקליטות הצבאית כי בנסיבות המקרה אין הצדקה לנקוט צעדים משפטיים נגד מי מהחיילים. השגה על ההחלטה נדחתה על ידי התובע הצבאי הראשי. צה"ל וחייליו רואים חשיבות רבה בשמירה על בעלי חיים ועל ערכי הטבע במדינה, ולמניעת הפגיעה בהם. כל טענה לפגיעה כאמור תיבדק ותיחקר, ובמקרים המתאימים ינקטו צעדים".
מעמותת עטל"ף נמסר בתגובה: "ביזיון".
מהמטה לקידום טבעונות בצה"ל נמסר: "החלטה מקוממת ומנותקת מהמציאות של הפרקליטות הצבאית ושל הפצ"ר. לצערנו, אנחנו למדים שפעם אחר פעם, גם במקרים החמורים והמובהקים ביותר של פגיעה לא חוקית בבעלי חיים ועל אף קיומן של ראיות למכביר, מאמצת לעצמה הפרקליטות הצבאית את תפקיד הסנגורית של הפוגעים, במקום את תפקיד התובעת. וזאת תוך צפצוף על חוקי ההגנה על בעלי החיים וזלזול בבעלי החיים עצמם. אין שום סיבה מוצדקת שחייל יהרוג גורת עטלפי פירות קטנה שנחה על סלע ושום תירוץ מומצא לא יוכל להצדיק זאת. נדרשת רפורמה רצינית בפרקליטות הצבאית בנוגע להתמודדותם עם עבירות מהסוג הזה ולא נרפה עד שפגיעה בבעלי חיים בצה"ל תטופל בצורה הולמת. אנחנו מודים לעורך הדין אמנון קרן על עזרתו ועל המאבק המשפטי שניהל בנושא".
