מאגרי המים במדינת ישראל נמצאים כעת במצב טוב, אך זאת במידה רבה בשל תהליך התפלת מי הים. המים המותפלים מהווים עם השנים נתח יותר ויותר משמעותי מהמים שבהם אנחנו משתמשים. כיום, 70% ממי השתייה במדינת ישראל מותפלים, 30% מכלל צריכת המים. צפו בסיור ב"שורק 1", מתקן ההתפלה הגדול ביותר בישראל (בראש הכתבה).
בישראל פועלים כיום חמישה מתקני התפלה, שביחד מספקים 600 מיליון קוב מים בשנה. מתקן ההתפלה "שורק 1", שבבעלות חברת "דן קפיטל", מייצר 150 מיליון קוב של מים מותפלים בשנה. הוא שואב את המים שלו מאזור חוף פלמחים, ומתפיל אותם בשיטת "אוסמוזה הפוכה".
בימים אלו נבנה מתקן התפלה נוסף בסמוך למתקן "שורק 1", ששמו יהיה "שורק 2". המתקן, שיהיה מוכן בעוד כשנתיים, יוכל להתפיל עד 200 מיליון קוב מים בשנה בשיטת "אוסמוזה הפוכה", ויהיה הגדול ביותר בעולם הפועל לפי שיטה זו.
למרות היתרונות של תהליך ההתפלה, יש לציין כי הפקת המים המותפלים אינה חסכונית בחשמל. שמעון בן חמו, יו"ר המתקן ולשעבר מנכ"ל "מקורות", אמר כי "באזורים כמו ישראל, הצורך בהתפלה הוא קריטי. מעולם לא היו באזור הזה כל כך הרבה אנשים. אנחנו מספקים מים לא רק לתושבי ישראל, אלא גם לרשות הפלסטינית, לרצועת עזה ולירדן. על כן, כאשר בוחנים את גודל האוכלוסייה אל מול המשאבים - הפתרון היחיד שיכול לגשר על זה הוא התפלה. זה צורך הכרחי ולא משהו שאנחנו יכולים להחליט אם אנחנו רוצים בו או לא.
עוד הוסיף כי "המדינה מקפידה שהפגיעה הסביבתית תהיה מינימלית, ושההתפלה תהיה באיכות הגבוהה ביותר. השימוש באנרגיה מתייעל עם הזמן, אבל אין ברירה - כדי להתפיל צריך להשתמש בלא מעט אנרגיה".
במהלך 2017, כאשר מתקן ההתפלה "שורק 1" היה בבעלות החברות IDE ו"האצ'יסון", הייתה חריגה בנתוני מליחות המים שסיפק מתקן ההתפלה. ועדת בדיקה שהקים משרד האנרגיה גילתה כי מתקן שורק הפר באופן שיטתי את ההסכם מול המדינה, כשסיפק מים שאינם עומדים בדרישות האיכות הקבועות בהסכם. כמו כן, עלה מהוועדה כי ריכוז הכלוריד במים חרג עד פי 4 מהרף שנקבע בהסכם בין המדינה למתקן.
כמענה לשאלה מה עושים כיום במתקן כדי לוודא שחריגה כזו לא תחזור על עצמה, אמר בן חמו כי "האירוע מעשה בתקופה של הבעלים הקודמים. כיום, הבדיקות נעשות בצורה רציפה על פני כל שעות היממה, ומבטיחות שהמים מופקים ברמת המליחות הנדרשת. כל הפקת הלקחים נעשתה, והמתקן עומד היום בכל הסטנדרטים".