הסלמנדרה הפצועה משריצה ראשנים
(צילום: אמיר מרשנסקי)
בבריכת מים קטנה וטבעית באזור הצפון, חיות במשך שנים רבות סלמנדרות נדירות. אמיר מרשנסקי, המתגורר באזור, עוקב אחריהן במשך שנים רבות, מתעד אותן ומוודא כי לא נשקפת להן סכנה. בשבוע שעבר גילה סלמנדרה פצועה על הכביש בסמוך לביתו, הכניס אותה לקופסה עם מים והסלמנדרה, למרות פציעתה, החלה להשריץ. כ-30 ראשנים הגיעו לעולם והליך ההשרצה שקשה מאוד לתעדו בטבע, תועד על ידו.
אמיר יצר קשר עם רשות הטבע והגנים ובהנחיית החי-בולנס של בית החולים לחיות בר של הרשות והספארי ברמת גן, הראשנים שוחררו לבריכה. הסלמנדרה הובאה לטיפול ושוחררה קודם לכן, בתקווה שתשוב לביתה בקרוב.
הסלמנדרה היא דו חי בסכנת הכחדה בישראל, מצויה בגליל ובכרמל. היא ניזונה מחשופיות, חלזונות ותולעי אדמה. לכל סלמנדרה יש דפוס כתמים מיוחד. צבע גופה השחור והצהוב נועד להזהיר טורפים מפני רעילותה.
הסלמנדרות זקוקות לסביבת חיים לחה ורטובה. היא מתחילה את חייה כראשן במים ואז עוברת ליבשה. הפרטים הבוגרים פעילים בעיקר בלילות גשומים בין אוקטובר למרץ. הסלמנדרה משריצה ראשנים חיים בתוך במקווי מים מתוקים, שם במשך כשלושה חודשים הם מתפתחים וניזונים מזחלי יתושים וחסרי חוליות זעירים. הם יעזבו את מקור המים עם התחלת הליך התייבשותו. .הסלמנדרות חוזרות במהלך חייהן הבוגרים למקווה המים בו הן הושרצו. מכאן החשיבות בשמירת בתי הגידול ומקווי המים להבטחת שרידות הסלמנדרות בעתיד. (אילנה קוריאל וארז ארליכמן)
מבצע לחילוץ חתול שראשו נלכד בקופסת שימורים
חתול שראשו נלכד בתוך קופסת שימורים ברחוב וולפסון בבני ברק חולץ על ידי לוחמי אש שהוזעקו למקום. תושבי האזור, שהבחינו בחתול האומלל שניסה במשך דקות ארוכות להשתחרר בעצמו עד שאפסו כוחותיו, זיהו שהחתול נחתך באזנו וצווארו.
חילוץ חתול שנלכד בבני ברק
(צילום: דוברות כבאות והצלה בני ברק)
כמה תושבים ניסו לחלץ את החתול בעצמם ולאחר שנכשלו התקשרו למוקד הכיבוי שהזעיק למקום את הכבאים. עם הגעת לוחמי האש למקום, החתול רותק לקרקע וכעבור זמן קצר, קופסת הפח נחתכה באמצעות קאטר, והחתול נמלט מיד לדרכו.
"בהגיעם למקום זיהו הלוחמים כי החתול אכן במצוקה והחלו לפעול לחלצו", אמר רס"ר טל אדומי מתחנת בני ברק. "בעדינות ובזהירות רבה פעלו לוחמי האש על מנת למזער פגיעה בראשו ותוך דקות החתול חולץ, חזר לעמוד על רגליו והמשיך לדרכו". (איתי בלומנטל)
תן זהוב בחדר האוכל של קיבוץ בית אלפא
אירוע חריג בקיבוץ בית אלפא לאחר שתן זהוב נכנס למבנה חדר האוכל של הקיבוץ. בשבוע שעבר גילו בשעות הבוקר עובדי חדר האוכל כי דלת הזכוכית של המבנה שבורה ובסמוך נמצאו כתמי דם. למקום הוזעק אור אלקוני, רב"ש הקיבוץ, שגילה את התן משתולל בתוך המבנה. במקום לא היו חברים בעת האירוע. לדבריו, לאחר שהתן בודד באזור ונמנעה גישה למקום מסקרנים, לוכד המועצה ישי מלכה הגיע למקום ולכד את התן.
לכידת התן הזהוב בקיבוץ
התן הועבר למכלאה של המועצה, שם ייבדק במטרה לגלות האם הוא נושא כלבת או חולה במחלה אחרת. ד"ר שי רודריג, הווטרינר הרשותי, אמר כי "כי מוקדם לדעת האם מדובר בתן חולה כלבת. המועצה חילקה לאחרונה פיתיונות אוראליים לחיסון התנים דבר המפחית את הסיכוי להיותו נגוע בכלבת. מנגד תנים בריאים נרתעים ממגע עם בני אדם והפריצה שלו למבנה באמצע הישוב מעורר חשד".
עובד נור, ראש המועצה, הוסיף: "אנו חיים באזור חקלאי מובהק, ולא חדש לנו עצם סכנת הכלבת, ומנגד היכולות להתחסן, ובעיקר היכולת להימנע מהפצה ע"י פינוי וחיסול כל תחנות המעבר הלא חוקיות הפועלות במרחב. הבטחת הניקיון בגלבוע מהווה חלק חשוב בהתמודדותנו מול מפגע המזמן הפצת מגפות המועברות ע"י חיות בר, כמו התנים". (אחיה ראב"ד)
שחפית הים שוברת שיאים
שחפית ים, שסומנה על ידי מרכז הטיבוע של החברה להגנת הטבע בבריכות המלח בעתלית. תועדה ב-27 לנובמבר בדרום אפריקה. השחפית נדדה צפונה לאתרי הקינון באירופה ונדדה שוב לאתרי החריפה באפריקה. היא תועדה על ידי הצפר ת'נוס קרוגר בחוף גרינווייאז, כ-40 ק"מ מהעיר קייפטאון. לדברי אנשי החברה להגנת הטבע, מדובר במרחק של 7,585 ק"מ מישראל ווהמרחק הארוך ביותר של שחפית שסומנה בישראל ולציפור מטובעת שסומנה בארץ.
"שחפית הים היא עוף מים המקנן ברוב חלקי הכדור הצפוני, אירופה, אסיה וצפון אמריקה. בישראל ישנה אוכלוסייה מקננת הנתונה בסכנת הכחדה. כחלק מפרוייקט שימור ומחקר השחפיות בישראל, המתבצע על ידי מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת חיפה, מסומנות השחפיות בטבעות זיהוי", מסביר יוסף כיאט, ממרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע.
לדבריו, "בישראל מקננות השחפיות בעיקר בבריכות המלח בעתלית ולכן חברת המלח הפכה גם היא שותפה חשובה למאמצי שימור השחפיות. על האוכלוסייה המקננת בישראל, שחפיות המקננות מצפון לנו, בעיקר באירופה, חולפות בעונות הנדידה בישראל ועוצרות למנוחה בבריכות המלח. מינים הנודדים למרחקים ארוכים, אשר מחלקים את המחזור השנתי בין אתרים מרוחקים זה מזה, מציבים לרוב אתגרי שמירת טבע גדולים בהשוואה לציפורים יציבות אשר נמצאות כל השנה באזור אחד. בנוסף, עופות מים הם קבוצה הנתונה לאתגרי שמירת טבע גדולים בשל צמצום בתי גידול לחים וחופיים בעולם כולו".
יש לציין כי בחודשים האחרונים תועדו שתי שחפיות שטובעו במסגרת המחקר ותועדו בדרום אפריקה וקניה. בחברה מדגישים כי מדובר בתיעוד נדיר יחסית, נוכח פעילות צפרות ומחקר באפריקה מועטת בהשוואה לזו באירופה, שם תועדו ברוסיה, אוקראינה, בלרוס, ליטא, פולין, רומניה, הונגריה ומדינות נוספות, למעלה מ-200 שחפיות שסומנו בבריכות המלח בעתלית. "מרחק הנדידה של שחפית ים מאתרי הקינון באירופה ועד אתרי החריפה באפריקה עומד על כ-11,000 ק"מ. שחפית ים עשויה לחלוף בימי חייה בנדידה מרחק כולל המספיק להגיע עד לירח ובחזרה", מסכם כיאט (ארז ארליכמן)
