החוקר שסייע בפיענוח המגילות הגנוזות בעזרת דנ"א
פרס חדש בגובה 2.5 מיליון דולר בשם Polymath ("איש אשכולות") יוענק לחוקרים שהפגינו בין-תחומיות נדירה. רק שני מדענים מכל העולם זכו בפרס ה-Polymath הראשון: פרופ׳ ג'ף גור מ-MIT – ופרופ' עודד רכבי מהמחלקה לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. שני המדענים יקבלו, כל אחד בנפרד, מענק שנתי בסך 500,000 דולר על פני חמש שנים - שישמש למחקר "חופשי" (לא מוגבל), בכל כיוון שהוא. "אני גאה שנבחרתי, ונרגש מההזדמנות שניתנה לי לפתוח כיווני מחקר חדשים", אמר פרופ' רכבי. "לרוב מדענים מקבלים כספים כדי להמשיך תהליכים שכבר התחילו. פרס ה Polymath שונה, הם אומרים: 'הנה המשאבים, תעשה משהו חדש לגמרי, תסתכן. תחקור רעיונות משוגעים שבכלל לא היית חולם להציע לאחרים".
הקרן הפילנתרופית Schmidt Futures, נוסדה על ידי אריק וונדי שמידט מכספם האישי. אריק שמידט כיהן כמנכ"ל גוגל בשנותיה המעצבות 2001 עד 2011, ולאחר מכן שימש כיו"ר גוגל עד 2015. שמידט הקים ומממן את הפרס שמטרתו היא להעניק לחוקרים אינטרדיסציפלינריים במיוחד את האמצעים להרחיב עוד יותר את היקף המחקר שלהם. הקרן מתכננת בעתיד לייסד רשת יוקרתית של בוגרי התוכנית. "זהו ניסוי בחדשנות שמתבססת על סקרנות קיצונית", נכתב מטעם התוכנית. "במקום להמר על הצעות מחקר, התוכנית שלנו מהמרת על אנשים".
מעבדתו של חתן פרס ה-Polymath הראשון פרופ' עודד רכבי מיטיבה לקדם את המחקר הבין-תחומי. בשנים האחרונות חקר פרופ' רכבי מגוון רחב מאוד של נושאים והגיע לפריצות דרך מדעיות בתחומים שאינם בהכרח קשורים אחד לשני:
כך, למשל, אומרים באוניברסיטת תל אביב - פרופ' רכבי חשף מנגנון שמאפשר הורשה של תכונות נרכשות, הראה לראשונה שרנ"א קטנים מורשים במקביל לדנ"א, ופיענח את חוקי ההורשה האפיגנטיים. במחקר אחר רכבי ושותפיו סייעו בפיענוח המגילות הגנוזות בעזרת הדנ"א העתיק שאצור בעור שעליו נכתבו, כדי ללמוד עוד על ההיסטוריה של סוף בית שני.
פרופ' רכבי וצוותו חקרו גם את הבסיס הנוירולוגי לאי-רציונליות ומצאו חוק פשוט, שמאפשר לשנות את מערכת העצבים של תולעים כך שיהיו יותר או פחות רציונליות. בתחום אחר לחלוטין, קבוצתו של רכבי הינדסה גנטית טפילים כדי להפוך אותם למכונות של הפרשת חלבונים כדי לאפשר תיקון של מחלות גנטיות במערכת העצבים.
החוקר שפועל בתחום הביטחון התזונתי וההגנה על הסביבה
קרן "BARD" למחקר ופיתוח חקלאי ישראל-ארצות הברית (US-Israel Binational Agricultural Research and Development Fund) הודיעה לפרופ' ציון פחימה מהמעבדה לגנומיקה של צמחים באוניברסיטת חיפה, כי לאחר סקר פנימי, שמטרתו הייתה להעריך את ההשפעה של תוצאותיהם של מעל 1,300 מחקרים שמימנה הקרן, ב-40 השנים האחרונות על הכלכלה והסביבה העולמית, הן ברמה המדעית והן הכלכלית, נבחרו מחקריו בשלישייה הראשונה. בוועדה כתבו: "פרופ' ציון פחימה זכה בתעודת הוקרה מטעם קרן 'BARD' על מחקריו פורצי הדרך בתחום של ביטחון תזונתי והגנה על הסביבה ותרומתם לחברה ולכלכלה העולמית וכן על הגישה המחקרית המקורית שהציג בהם".
מחקריו של פרופ' פחימה, שנערכו בשני העשורים האחרונים בשיתוף עם פרופ' ג'ורג' דובקובסקי מאוניברסיטת קליפורניה, גילו גנים חדשים שמקורם ב"אם החיטה" מישראל ותורמים רבות להגדלת החלבון בגרגרי החיטה ולהגנה על יבולי החיטה מפני מחלות, בין היתר כנגד מחלת החילדון הצהוב, דבר שהיווה פריצת דרך משמעותית בעולם המחקר ובעלת חשיבות עליונה לביטחון התזונתי בעולם, כפי שהודגם בתוכניות טיפוח גלובליות להשבחה של חיטה, החל מאירופה ועד הודו, אוסטרליה וצפון אמריקה. על פי הערכת החברה הכלכלית שערכה את הצד הכלכלי בסקר, תרומתם הכספית של מחקריו של פרופ' פחימה נאמדו בכ-118 מיליון דולר.
עוד במכתב, ציינה וועדת האיתור: "הישגי מחקרים אלו משקפים חזון יוצא דופן, מסירות והתמדה של צוות המחקר הישראלי-אמריקני בחיפוש והשגה של מטרות מדעיות שאפתניות ובעלות ערך עצום והשלכות מרחיקות לכת על אופטימיזציה של יבולים בריי קיימה של אחד מצמחי המזון החשובים ביותר בעולם, המספק למעלה מעשרים אחוז מהקלוריות והחלבונים בתזונה האנושית העולמית".
פרופ' פחימה אמר: "הבחירה של קרן 'BARD' במחקריי כפורצי דרך, המציגים מקוריות מחשבתית ומחקרית, הינה כבוד גדול עבורי ועבור כל תלמידי, שחלקם כבר נושאים משרות בכירות באקדמיה ובמוסדות המחקר בארץ ובעולם, וכן לעמיתי שלקחו חלק בעשייתם בחלוף השנים. הבחירה מפנה זרקור לעשייה המשמעותית של המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה ושל המעבדה לגנומיקה של צמחים ועמידות למחלות, לביטחון התזונתי, להגנת הסביבה ולכלכלת העולם".
החוקרים שפועלים לפרק מוקשים בים
חברת אטלס אלקטרוניק (חברת בת של טיסנקרופ) הודיעה כי מתוך כמאה חברות שהגישו פתרונות לאתגרים שפרסמה החברה בתחילת השנה, חברת SeaErra, בהובלת צוות החוקרים של בית הספר למדעי הים ע"ש לאון צ'רני, באוניברסיטת חיפה, הינה החברה הישראלית היחידה שזכתה עם פתרונה לאתגר ואחת משלישיית הזוכים בתחרות. זאת לאחר שהחברה הציגה פתרון ייחודי שיסייע רבות לזיהוי מוקשים מתחת לפני הים, בעיה מורכבת עליה טרם ניתן פתרון ברחבי העולם. הזכייה תאפשר לשני הגופים לקיים פיילוט משותף במטרה לקדם את הפתרון. התחרות אורגנה על ידי קרן theDOCK.
חברת SeaErra הוקמה לפני שנה וחצי על ידי כרמל החברה הכלכלית של אוניברסיטת חיפה יחד עם ד"ר טלי טרייביץ וצוותה בבית הספר למדעי הים ע"ש לאון צ'רני. החברה ממומנת על ידי קרן ההשקעות "כרמל אינווישנס" (Carmel Innovations) שמנוהלת על ידי אלקה ניר, מנכ"לית חברת כרמל. הטכנולוגיה הייחודית של החברה המבוססת על מספר אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת המוגנים בפטנטים, באה לשפר את הראות בתמונות תת ימיות, וכתוצאה את היכולת לנתח אותם ידנית או אוטומטית בזמן אמיתי , זאת באמצעות מערכת של בינה מלאכותית. באמצעות הטכנולוגיה של החברה, מוגדל טווח הראות בין פי 2 לפי 4 מהטווח כיום ובנוסף משפרים את הניגודיות (קונטרסט) והנראות.
ד"ר טלי טרייביץ, העומדת בראש צוות הפיתוח, הסבירה על הבחירה בחברה: "כאשר היום מנסים לאתר מוקשים תת ימיים, נתקלים גופים רבים בבעיות רבות, וזאת בשל בעיות נראות הנובעות מעכירות המים או בשל הסוואתם של המוקשים בדרכים שונות. באמצעות הטכנולוגיה שלנו, יכולת קבלת ההחלטות מתחת למים מקבלת חיזוק משמעותי ברמת הוודאות והאבחנה של עצמים מתחת לפני המים ככלל ולמוקשים תת ימיים בפרט".
