לראשונה מזה 61 שנים, פקידי יערות של משרד החקלאות ירכזו החל מהיום (ד') את הטיפול בעצים גם במרחב הכפרי, במקום קק"ל. זאת בנוסף לאחריות על העצים במרחב העירוני. החלטה זו נעשית בהמשך למסקנות שהתקבלו מעבודת מטה שנעשתה במשרד החקלאות להפחתת הנטל הרגולטורי לאזרח. בעקבותיה הוחלט כי הטיפול בעצים יחולק לשני מסלולים ברורים: האחד לעצים ביערות ובשטחים הפתוחים (עליהם ימיכו להיות אחראים קק"ל), והשני לעצים במרחב העירוני והכפרי.
בעקבות העברת הסמכויות, משרד החקלאות פתח תשעה תקנים חדשים לפקידי היערות. הם יוסמכו ויוכפפו הן מנהלית והן מקצועית לרגולטור, פקיד היערות הממשלתי במשרד החקלאות, כפי שהיה עד שנת 1961. הם יהיו עובדי משרד החקלאות, ויעסקו הן במתן חוות דעת במסגרת תהליכי תכנון ובנייה והן בהחלטות לגבי בקשות לכריתה או להעתקה של עצים מכוח פקודת היערות. פקידי המשרד יחולקו בהתאם לפריסה הגיאוגרפית של מחוזות מנהל התכנון, מאחר שחלק ניכר מעבודת פקידי היערות שלובה בתהליכי התכנון והבנייה. לפי משרד החקלאות, הדבר יאפשר לחזק את הדגש בהסתכלות על העצים כבר בשלב התכנון ולא רק בשלב הרישוי, ובכך לעודד הסתכלות מרחבית כוללת על משאב העצים.
המהלך הוא תולדה של בקשת קק"ל למשרד החקלאות, המתמחה בניהול עצים במרחב העירוני והכפרי. המטרה היא לייעל תהליכים ולסייע לחיזוק הוודאות של הציבור אל מול הרגולטור, וליצור נורמות ברורות וידועות לציבור. עבודת המטה שנעשתה במשרד החקלאות מצאה כי יצירת שני מסלולים ברורים לאזרח ברמה הארצית, האחד לעצים ביערות ובשטחים הפתוחים, והשני עצים במרחב העירוני והכפרי, תיצור אחידות ברגולציה בכל הנוגע לטיפול בעצים.
ד"ר ארז ברקאי, פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות, ציין כי מהלך זה צפוי להציל עצים רבים מכריתה. "פקידי היערות של משרד החקלאות ייתנו מענה בשלבים מאוד מוקדמים של הליכי התכנון והבנייה. בניגוד לקק"ל, פקידי היערות שלנו נותנים מענה כבר במערכת הרישוי הזמין, מערכת של מנהל התכנון. כבר בשלב התחלתי של תכנון הם יוכלו להכריע ולאפשר שימוש של יותר עצים בהליכי התכנון והבנייה", ציין ברקאי.
דוגמה, סיפר פקיד היערות הראשי על מקרה שאירע בשבועות האחרונים. התברר לו כי במגרש בו הולכים לבנות ביישוב אזור יש שני עצי פיקוס גדולים שהמתכנן קבע לכרות, ופקיד היערות האזורי ידע על כך בשלב מאוד מאוחר של התוכנית, כך שכמעט ולא ניתן לעשות דבר על מנת למנוע את כריתת העצים. אילו פקיד היערות היה בוחן את תוכנית הבנייה לפני, היה ניתן לשמר את העצים.
בישראל נכרתים בין 40 ל-50 אלף עצים בשנה. "אלו כמויות גדולות, אבל אנחנו עושים מלחמות כדי לצמצם את זה. יש כאן אלמנט של קונפליקט: מצד אחד אנחנו נמצאים במדינה שנמצאת בתהליכים מאוד מואצים של בנייה, ומצד שני, אנחנו רוצים לשמור על העצים במרחב המבונה, שעובר המון תהליכים של התחדשות עירונית", אמר ברקאי.
כמו כן, ברקאי ציין כי "העצים האלו כוללים גם עצים שנכרתים בשל בטיחות, עצים מתים וחולים וכו'. המספר הזה מגלם בתוכו הרבה עצים שיש אינטרס להוריד אותם. כל כריתה מחייבת היום נטיעה חלופית. יש מנגנון לפיו אנחנו קובעים מה שוויו של העץ, ובהתאם לכך הגורם שמבצע את הכריתה צריך לבצע נטיעה במקום אותו העץ שנכרת".
נקודה חשובה נוספת היא בהיבט של תכנון תשתיות לאומי. על פי תוכנית משרד החקלאות, פקידי היערות הממשלתיים ירכזו עבודה מול פרויקטים גדולים שפועלים ברמה הארצית כגון רכבת ישראל, נתיבי ישראל וחברת החשמל, שכיום נדרשים לעבוד במקביל מול מספר פקידי יערות כדי לאשר את הפרויקטים שלהם.
פקיד יערות אחד ירכז פרויקטי תשתית חוצי מחוזות ורשויות, כך שחברות התשתית יעבדו מול פקיד יערות אחד שירכז עבורם את הדרישות של הרגולטור בנושא העצים ברמה ארצית כוללת של גופים אלה ולא לפי פרויקט יחיד. צעד זה יקצר את זמן ההמתנה של פרויקטי תשתית לחוות דעת ויאפשר תכנון מקצועי בראייה הוליסטית של הרגולטור.
ארז ברקאי הוסיף ש"מינוי פקידי היערות האזוריים במשרד החקלאות יחזק את הסמכות המקצועית של הרגולטור וישפר את האחידות בנהלי העבודה, כך שהתהליך יעבוד בצורה מהירה ויעילה יותר תוך יישום מדיניות הרגולטור הלכה למעשה בשטח. היא לא תשנה את מדיניותו הכללית של הרגולטור, אלא תעשה אותה אחידה ושקופה בכל אזורי הארץ. זאת ועוד, שילוב הפקידים לפי אזורים של מנהל התכנון, תאפשר לחזק את הדגש בהסתכלות על העצים כבר בשלב התכנון ולא רק בשלב הרישוי, ובכך לעודד הסתכלות מרחבית כוללת על משאב העצים".
לדברי ברקאי, "משרד החקלאות מוקיר את קק"ל על פעילותה הענפה בנושא השמירה על היערות וכן האחריות שנטלה על עצמה בתחום שימור אילנות מוגנים ועצים בוגרים ומודה על שירותיה. אני בטוח כי קק"ל תמשיך לשרת את הציבור בפיתוח ושמירה על היערות והעצים בשטחים הפתוחים".
מטעם קק"ל נמסר: "קק"ל פועלת בהתאם להנחיות אגף יער ואילנות שבמשרד החקלאות בכל הנוגע לתחום פקידי היערות".
