הוא מישיר מבט אל המצלמה, פניו משרות אמון כמבטיחות "סמכו עלי, אני המומחה". המרצה "המומחה", איש מחויט ומעונב (אף מילה על טעם רע בלבוש), בטוח וזחוח, מסביר לצופה הנאיבי נושא מורכב, "שינויי אקלים", שלפי הסברו הוא פשוט מאין כמוהו. בזכות ההסבר הקליל של "המומחה", כל אדם, אפילו ילד, יכול להבין את סוגיית האקלים ולדעת שבניגוד לדעה הרווחת בקרב מדענים, גזי החממה שהאדם מייצר אינם יכולים להשפיע על האקלים. הנימוק ההזוי - מספר המולקולות של גזי החממה זניח יחסית למספר המולקולות של הגזים האחרים באטמוספרה. ההרצאה מלווה בחצי חיוך מתנשא והדגמה עם ערימת גרגרי אורז - גרגר אורז המייצג את גזי החממה שאנו מייצרים לעומת ערימת גרגרים המייצגים את שאר הגזים שבאטמוספרה (לסרטון הסבר גרגרי האורז).
"המומחה", פוליטיקאי אוסטרלי בינוני נטול כל רקע רלוונטי במדעי האקלים, נשמע משכנע וההסבר אכן פשוט וברור, אבל בעיה קטנה – הטיעון מטופש ותלוש מעובדות מדעיות. ההשוואה לגזים הנפוצים (חנקן וחמצן) מגוחכת לחלוטין משום שגזים אלו אינם משחקים כל תפקיד בהשפעה על אפקט החממה ולכן כמותם אינה רלוונטית. הסבר תלוש דומה יכול לשכנע שציאניד באוכל אינו מסוכן משום שמספר המולקולות של הרעל זניח יחסית למספר מולקולות המזון. עם זאת, יש להודות, שבניגוד לעליבות ההסבר, הסרטון הוא פייק-ניוז מבריק שזוכה לפופולריות ברשת.
סרטון "מומחה האקלים והאורז" הוא רק דוגמה אחת מני רבות המציפות את הרשתות החברתיות במאמרי דעה, כתבות, וסרטוני יוטיוב, אשר משווקים לציבור הרחב "פייק-ניוז" מהוקצעים היעילים בבלבול הציבור והטעייתו. "הפייק ניוז" קולעים ללב הציבור כי רבים מעדיפים, ובצדק, להאמין שאין באמת בעיה, או להדחיק אותה כבעיה לא חמורה, כדי להמשיך באורח החיים הנעים והנוח. לא כיף להפסיק לזלול סטייקים עסיסיים וצלעות נוטפות שומן, לעבור לתחבורה ציבורית, או, רחמנא ליצלן, רכיבה על אופניים. טבעי גם שנעדיף להמשיך בהחלפת מלתחות הבגדים על פי צו האופנה והגאג׳טים על פי צו הופעת הדגמים החדשים; ובכלל רצוי שלא ניאלץ לדחות סיפוקים למען מטרת "הידידותיות לסביבה".
מרבית מדעני האקלים טוענים שהגורם העיקרי לתהליך התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים הוא פעילות האדם, בעיקר שחרור כמות עצומה של גזי חממה לאטמוספרה. לעומתם, "המכחישים" (שהם מיעוט זעיר) טוענים שאין הוכחה ישירה לכך שלשינויים בגזי החממה יש השפעה על האקלים; לכן, לטענתם, פעילות למניעת ההתחממות היא טעות שגוזלת משאבים. טענתי, כאקולוג, היא שגם אם אנו מקבלים את טענת "המכחישים", לפיה דעת הרוב איננה בהכרח נכונה כי "מדע זה לא דמוקרטיה", גישתם מתעלמת מהתמונה המלאה ומעידה על "בורות סביבתית" וצרות אופקים. ההחלטה לטפל במשבר האקלים איננה על סמך נימוקים של צידוד בדעת הרוב, אלא משיקולים רחבים הבוחנים את כל המערכות.
איור ״משולש התיקון״. הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין ההתמודדות עם משבר האקלים, שיפור מצב הסביבה וקידום בריאות האדם ורווחתו. פיתוח מקיים מחייב התייחסות הוליסטית להתמודדות עם משבר האקלים ושיפור מצב הסביבה (שמירת טבע ושיקום אקוסיסטמות), כדי למקסם את הישגי האנושות בשיפור תנאי חיינו ובריאותנו.
שלושה טיעונים לתמיכה בהתמודדות עם משבר האקלים
1. בריאות האדם. בעשור האחרון הצטברו ראיות מדעיות המעידות על כך ששריפת דלקים פוסיליים גורמת לפליטת רעלים המזהמים את הסביבה (אוויר, ים, נחלים, קרקע ומי תהום) ופוגעים בבריאות האדם, גופנית ונפשית. מחקרים רבים מצביעים על קשר ברור בין הזיהומים האלה למגוון מפגעים בריאותיים והפרעות נפשיות, החל ממחלות לב וריאה, דרך פגיעה בבריאות ילדים והתפתחותם, וכלה בהאצת דמנציה ואלצהיימר וגרימת גידולים סרטניים. עדויות ראשונות לנזקים הבריאותיים של תעשיית האנרגיה הפוסילית, החלו להצטבר כבר לפני 60-50 שנה והיו בידי חברות הדלק הגדולות, אך הממצאים הוסתרו מעיניי הציבור.
מחקרים חדשים מצביעים על כך ש-9 מתוך 10 בני אדם נחשפים לזיהום אוויר, כאשר מרכיב מרכזי בזיהום האוויר הם הדלקים הפוסיליים. התוצאה, מעבר לשיעור העצום של הפגיעה בבריאותם של מיליוני בני אדם, היא תמותה מוקדמת של למעלה מ-8 מיליון בני אדם בשנה כתוצאה ישירה של זיהום האוויר ונזקים כלכליים עצומים (הנאמדים בטריליוני דולרים). כלומר, צמצום של פליטות הדלקים הפוסיליים יוביל לשיפור בריאותם של מיליארדי בני אדם ויפחית את התמותה, הסבל והמחיר הכלכלי הקשה.
2. שיקום הסביבה ובלימת התדרדרות כדור הארץ. מרכיב חשוב של המאבק בשינויי האקלים הוא הגנה ושיקום אקוסיסטמות טבעיות שחיוניות לקיומה, בריאותה ושגשוגה של האנושות, ללא קשר לשינויי האקלים. משמעות הדבר שיישום הפעולות לבלימת שינויי האקלים צפוי לסייע בפתרון בעיות סביבתיות רבות. אחת הדרכים החשובות לעצירת הצטברות גזי חממה באטמוספרה מבוססת על שיקום אקוסיסטמות טבעיות אשר ידועות כיעילות בלכידת פחמן, כמו יערות המנגרובים, מרבדי עשב הים ויערות הגשם הטרופיים. שיקום האקוסיסטמות בצידו מגוון רחב של תועלות נוספות הקשורות לחיזוק שירותי האקוסיסטמות לאדם, כמו הגנה על חופים, בלימת בלייה וסחף קרקעות, הגברת ייצור המזון ועוד.
מעבר לכך, תהליך הפקת הדלקים הפוסילים (נפט, פחם, פצלי שמן, גז טבעי וכו׳), החל מהחיפושים ועד לכרייה, כרוך בפגיעה קשה באקוסיסטמות הטבעיות ופגיעה ישירה במגוון רחב מאוד של בעלי-חיים. הפחתת ההפקה תוביל לצמצום משמעותי של הנזקים האלה. כיוון נוסף, רוב מקורות האנרגיה הפוסילית מזהמים את הסביבה ופוגעים קשות באקוסיסטמות יבשתיות, אקווטיות וימיות. נקיטת פעולות שיובילו לצמצום השימוש בהם, צפויה לצמצם משמעותית את זיהום הסביבה ולשפר את מצב הבריאות ואיכות חיי הציבור. לבסוף, גזי חממה נפלטים כתוצאה משימוש עודף בדשנים כימיים לחקלאות תעשייתית, דיג המכמורות ותעשיית בעלי החיים מעלי הגרה. טיפול במפגעים האלה, צפוי לשפר את מצבן הבריאותי של אקוסיסטמות בהיקף עצום, למשל צמצום השטחים המתים בים והזיהום של נחלים ומי תהום.
3. אימוץ מצב של "אי-ודאות" ותהליך קבלת החלטות לצמצום סיכונים. בהנחה ששתי הגישות אפשריות ואיננו יודעים בוודאות איזו מהן היא הנכונה, אנו בוחנים את ההשלכות של שתיהן. הראשונה ("גישת הרוב"), לפיה אנחנו בדרך למשבר סביבתי שמוביל לפגיעה קשה באנושות. השנייה, ("גישת המכחישים"), לפיה האזהרות מופרכות ולא יקרה שום אסון. אימוץ "גישת הרוב", גם אם שגויה בהקשר האקלימי, התועלת בצידה הקשורה לשיפור בריאות האדם ושיקום הסביבה (טיעונים 1 ו-2), מצדיקה את העלויות. לעומת זאת, אימוץ "גישת המכחישים", אם תתברר כשגויה, המחיר שנשלם עליה צפוי להיות קשה מנשוא ברמה העולמית, כפי שמעידות האזהרות המצטברות של מחקרים מדעיים.
לסיכום, המסקנה הברורה משלושת הטיעונים היא חשיבות יישום הפתרונות המשולבים לבעיית משבר האקלים (איור "משולש התיקון"). עלינו לפעול מהר ובנחישות, אם לא בשל האקלים המשתגע, אזי למען בריאות האדם ותפקוד הפלנטה שלנו. "הפייק-ניוז", הסתרת מידע, ומסעות התעתועים של חברות האנרגיה הגדולות ותעשיות הבקר, לא יצליחו לעצור את התהליך המואץ של עליית מודעות הציבור למשבר האקלים והבעיות הסביבתיות. יש לקוות שהסחף הגובר בקרב הצעירים יהיה מהיר דיו כדי לעצור את התדרדרות ויבטיח מבעוד מועד את עתיד הדורות הבאים.
פרופ' אביגדור אבלסון – ביה״ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
