ביערות הגשם של האמזונס חיים קופים קטנים, משקלם כחצי קילו בלבד, בעלי פרווה חומה כהה וכפות ידיים ורגליים זהובות. הם נעים בקבוצות קטנות בצמרות העצים, אוכלים עלים, פירות וגם חרקים וחסרי חוליות אחרים. אלו הם הטמרינים זהובי הידיים (Saguinus midas).
2 צפייה בגלריה
טמרינים זהובי ידיים משנים את הקריאות שלהם כשהם חיים בסמוך לקרוביהם ממין טמרינים אחר. טמרין זהוב ידיים חורץ לשון
(צילום: shutterstock)
בקצה הדרום מזרחי של שטח המחיה שלהם נמצא עוד מין של טמרינים, שחצי גופם לבן, חציו חום, וראשם קרח וחסר פרווה. אלו הם הטמרינים הדוגוניים (Saguinus bicolor), שגודלם כשל זהובי הידיים, הם חיים כמוהם בעצים וניזונים מתפריט דומה. היות שכך, שני המינים מתחרים זה בזה על אותם משאבים באזורים בהם הטריטוריות שלהם חופפות. במחקר חדש, הראו חוקרים מברזיל שהטמרינים זהובי הידיים משנים את הקריאות שלהם כשהם חיים בסמוך לקרוביהם הדוגוניים, ככל הנראה כדי שאלו יבינו אותם טוב יותר.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מגפת הקורונה: עדכונים אחרונים
דפוס: המצאה ששינתה את העולם
המה, הלמה והלמה לא: נימוקים במתמטיקה
הקריאות משתנות
קופים מתקשרים ביניהם במגוון קולות וקריאות. יש להם קולות שבעזרתם הם מחזרים זה אחרי זו, קולות שהם משמיעים כשהם פוגשים חברים מהקבוצה, קריאות שמחה למראה מזון אהוב וקריאות אזהרה שהם משמיעים אם הבחינו בטורף מתקרב. יש גם קריאות שפירושן "אני כאן, זו הטריטוריה שלי, ואם יש באזור מתחרים עדיף שילכו למקום אחר!". כך הטמרינים מודיעים לבני מינם מקבוצות אחרות שהשטח הזה תפוס, ונמנעים ממפגשים שעלולים להסתיים בקרב.
החוקרים הקליטו את אותן "קריאות טריטוריה" שהשמיעו 15 קבוצות של טמרינים, חלקם זהובי ידיים וחלקם דוגוניים, באזורים שונים – כאלו שבהם חי רק מין טמרין אחד, וכאלו שבהם חיו זה לצד זה שני המינים. באזורים המשותפים, הקריאות של זהובי הידיים יועדו לא רק לאוזניהם של זהובי ידיים מקבוצות אחרות, אלא גם לאלו של דוגוניים; ואילו הקריאות של הדוגוניים נועדו להרחיק מהאזור גם את זהובי הידיים, שהרי הם מתחרים על אותו מזון ואותו שטח מחיה.
ההקלטות הראו שהקריאות של הטמרינים זהובי הידיים היו דומות למדי לאלו של הדוגוניים, אך שונות מספיק בשביל שניתן יהיה להבדיל ביניהן בקלות – כפי שניתן לצפות מקולותיהם של מינים שונים אך קרובים אבולוציונית זה לזה. הממצאים המפתיעים יותר התגלו כשהחוקרים השוו את הקריאות של זהובי הידיים באזורים בהם הם היו מין הטמרין היחיד, לקריאות של בני אותו מין באזורים המשותפים לשני המינים. התברר שבאזורים בהם חיים גם הדוגוניים, זהובי הידיים משנים את קריאותיהם, והופכים אותן לדומות יותר לאלו של בני המין השני.
אותן מילים, מבטא שונה
"גילינו שרק הטמרינים זהובי הידיים משנים את קריאותיהם לאלו של הטמרינים הדוגוניים, ולא להפך", אמרה טיינרה סוברוזה (Sobroza), שהובילה את המחקר. "וזה קורה רק במקומות שבהם שני המינים נמצאים יחדיו. אנחנו עוד לא יודעים בוודאות למה הקריאות שלהם משתנות, אבל ייתכן שזה עוזר להם לזהות זה את זה כשהם מגנים על הטריטוריה שלהם או מתחרים על משאבים".
לפי השערה זו, הטמרינים הדוגוניים מבינים טוב יותר את הקריאות של זהובי הידיים אם הן דומות יותר לקריאות שלהם, ומגיבים להן – דבר שעוזר לשני המינים לשמור על הגבולות בין הקבוצות. "אתה צריך קריאה שבני המין השני יבינו", אמר ג'ייקוב דאן (Dunn), החתום גם הוא על המאמר, בראיון לעיתון הגרדיאן.
דאן הוסיף ששני המינים מדברים פחות או יותר את אותה "שפה", במובן זה שהקריאות שלהם דומות מאוד - הם פשוט צריכים להתאים את המבטא שלהם. המקבילה בעברית עשויה להיות דיבור עם ח' וע' גרוניות, לעומת דיבור שבו ח' אינה שונה מכ' וע' נשמעת כמו א'.
"הם משחקים בתוך המגבלות האלו... הם יכולים לקרוא זמן ממושך יותר, בטון גבוה קצת יותר או נמוך קצת יותר, יותר צרוד או יותר מוזיקלי", הסביר. "הם יכולים לשנות את הקולות במקצת, אבל בסופו של דבר הם עדיין אומרים את אותן 'מילים'".
מכיוון שהם דומים כל כך ומסתמכים על אותם משאבים, סיכם דאן, "שינוי ה'מבטא' עוזר ככל הנראה לקופים הקטנטנים הללו לזהות זה את זה ביתר קלות ביער הסבוך, וכך להימנע מקונפליקטים".
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
