עשרות נרות שמן מחרס, תבניות אבן ששימשו לייצור נרות ופסלונים בני יותר מ-1,600 שנה התגלו במהלך החודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות שקיימה רשות העתיקות בתוך בור מים בבית שמש. הנרות נמצאו במקום בו פעל מפעל עתיק לייצור נרות חרס לתאורה, מהגדולים בארץ. רק עתה, בחג החנוכה, החליטה רשות העתיקות להביא את דבר התגלית לידיעת הציבור.
האזור שבו נמצא בית המלאכה בבית שמש
(צילום: רשות העתיקות)
חשיפת הנרות, ששימשו למאור בעת העתיקה, הפתיעה את הארכיאולוגים לא רק בשל הכמות, אלא גם בשל פתרון תעלומה ארכיאולוגית מתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1934 גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, פקח אגף העתיקות המנדטורי, בור מים באזור בית שמש. בתוכו גילה אוצר עתיק, שכלל כמות עצומה של נרות שמן, שנשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות. הנרות, כונו לימים "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום והם הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי. לצד הנרות, גילה בראמכי תבניות אבן שבהן יצרו את הנרות, ומגוון רחב של פסלוני (צלמיות) חרס, בדמויות בעלי חיים ופרשים, נשים וציפורים. לאחר גילוי הנרות בתקופת המנדט נשכח האתר, ומיקום הבור ששימש כבית יוצר לנרות ולצלמיות נשאר בגדר תעלומה למרות ניסיונות לאתרו.
8 צפייה בגלריה
מנהלת החפירה, מורן בלילה, מחזיקה נרות שמן בני כ-1600 שנה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
"במסגרת תוכנית הפיתוח בבית שמש, בדקנו אזור בשולי האתר בית נטיף", מספרים מנהלי החפירה מרשות העתיקות מורן בלילה, איתי אביב, ניקולס בננסטיין ועומר שלו. "להפתעתנו, בחפירה שערכנו סמוך לבור מים, החלו לעלות נרות חרס, תבניות אבן וכמות גדולה של צלמיות". כאשר החוקרים ירדו לתוך בור המים, שנותר שלם, הם הופתעו לראות שהוא מוכר להם מהצילומים של בראמכי מלפני עשרות שנים. בבור אף התגלו ממצאים שבראמכי השאיר אחריו: סלי עור ששימשו להוצאת האדמה, וארגז מתכת ריק. "הבור של נרות בית נטיף קם לתחייה", אמרו הארכיאולוגים. "ההתרגשות שלנו הייתה רבה, מפני שלא מדובר רק בתגלית ארכיאולוגית, החשובה בפני עצמה, אלא לפנינו היסטוריה ארכיאולוגית ממש".
"הצלמיות והדגמים שעל הנרות מאזור בית נטיף, מספרים את סיפורה של שפלת יהודה בתקופה שאחרי מרד בר -כוכבא", מסביר בנימין סטורצ'ן מרשות העתיקות, חוקר נרות בית נטיף. "ממכתבי יוספוס פלביוס אנחנו יודעים שבימי הבית השני, בית נטיף היתה בירת מחוז - אחת מ-10 הערים המרכזיות של הממשל החשמונאי. עם כשלון מרד בר כוכבא ונצחון הרומאים, התדלדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בשפלת יהודה, והיישוב הפך ברובו נחלתם של אנשים שהושפעו מתרבות פגאנית. על כך, מעידים הפסלונים הרבים שנחשפו באתר. במקביל, על נרות החרס ניתן למצוא גם סמלים יהודיים מובהקים, כמו שופר, מחתה ומנורה, ואלה - מספרים על חיים יהודיים שהמשיכו להתקיים בשפלת יהודה על אף כשלון המרד: ברור שיצרן הנרות ייצר נרות שכאלה כתגובה לביקוש, שעדיין היה קיים באזור. בתקופה זו, גם הנצרות מתחילה להתגבש, ובמכלול נרות בית נטיף מוכרים גם דגים, שהם אחד מסמלי הנצרות. ממגוון הנרות והצלמיות, אם כן, ניתן להסיק שחיה כאן אוכלוסייה מעורבת".
8 צפייה בגלריה
תמונת הבור כפי שגילה אותו בראמקי בשנת 1934
(צילום: דימיטרי בראמכי, הארכיון מנדטורי של רשות העתיקות)
החפירה נערכה במסגרת הקמת שכונה חדשה ברובע ה' ביוזמת משרד הבינוי והשיכון ברמת בית שמש.
