"האדם שולח יד לטבע- וחוטף" הוא משפט שנאמר על ידי חוקרת שהצליחה לזקק את המציאות של חיינו. וברגע שהטבע זוקף את ראשו, אנחנו מבינים שאין לנו את כל הפתרונות.
ומה עושים בישראל? המשרד להגנת הסביבה חייב להיות חלק קריטי בהיערכות של מדינת ישראל למשבר, ואסור לנו להגיע לא ערוכים לאחד האתגרים הגדולים ביותר שהאנושות צפויה לעמוד בפניו. המשרד להגנת הסביבה הוא משרד צעיר יחסית, אבל עליו לטפל בבעיות ענק. משרדי ממשלה אחרים, שמשאבי הטבע ההולכים ומתכלים של המדינה מעניינים אותם פחות, פועלים לנכס אותם לעצמם ומנסים להקטין את כוחו הדל גם כך של המשרד שבראשו עומדת השרה גילה גמליאל.
מדי שנה הולך ומתברר עד כמה חשוב שאנשי מקצוע נטולי פניות הם אלו שיובילו אותו. אסון הנפט בעברונה, משבר מיכל האמוניה בחיפה, התקלות בבז"ן, אסון נחל אשלים, התקלות של נובל אנרג'י באסדות הגז, ומחאת משבר האקלים שסחף את העולם כשבראש תנועת המחאה עומדת נערה, הם רק דוגמה לאירועים שבהם עסק המשרד בשנים האחרונות.
זה לא עוד משרד קטן, כזה שבעבר אף שר לא רצה לקבל עליו את האחריות עליו. זה אחד המשרדים שיעצבו את הדרך שבה ישראל תיראה בעשורים הקרובים, כשכולם מבינים שתוצאות ההתחממות הגלובלית הם לא דבר שהדורות הבאים יתמודדו איתו, אלא המציאות שלנו היום. כל כישלון בהתמודדות עם משבר האקלים עלול לשנות לתמיד ולרעה את החיים של כולנו.
מדינות ברחבי העולם מבינות שיש לנצל את משבר הקורונה כדי לקדם אנרגיות ירוקות ולהפחית פליטות. החודשים שכל העולם היה בסגר רק חידדו את גודל ההשפעה ההרסנית שיש לבני האדם על העולם. לפני כמה חודשים השר הקודם זאב אלקין פינה את מקומו לגמליאל, לטובת התפקיד הנחשק שר ההשכלה הגבוהה ומשאבי המים.
השרה גמליאל אומרת מילים נעימות לאוזניים של כל מי שהסביבה יקרה לו. היא מדברת לראשונה על משבר האקלים בגלוי. למעשה, היא לא הפסיקה לדבר על המשבר ושמה אותו על השולחן, עם הבטחות ל"גרין ניו דיל".
הבעיה בסיכומי שנה בכל הנוגע לסביבה, ומשבר האקלים מעל הכל, היא שאנחנו נדע באמת ובתמים אם נכשלנו או הצלחנו רק בעוד עשור או שניים. בינתיים, העתיד לא מבשר טובות. היעדים לאנרגיה מתחדשת יכולים להיות שאפתניים יותר, אנחנו יכולים לשמור יותר על השטחים הפתוחים, לפעול לתקן את מערכת התכנון הקלוקלת שלנו, ליישם את התוכנית הלאומית לשינוי אקלים ולקבל החלטות שהתעשיינים ואנשי משרד האנרגיה לאו דווקא יאהבו, ואולי לקדם כבר חוק אקלים. אם יש משהו שהשנה האחרונה לימדה אותנו, הוא שאין לנו זמן ושתוצאות המשבר שנראות בסין יגיעו בהדרגה לכל העולם. פגיעה בטבע בנקודה הקטנה ביותר בעולם עלולה לשלוח גלי זעזוע לכולם.