כשהיינו ילדים, מדורות ל"ג בעומר - עם הקרשים ותפוחי האדמה - היו קונצנזוס. אולם, בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות לאיכות הסביבה, נשמעים יותר ויותר קולות לפעילות ל"ג בעומר קצת אחרת, שאיננה פוגעת בטבע. ישנם עדיין הורים שנלחמים על זיכרונות הילדות שלהם עצמם, ומנסים לשכנע את הורי הכיתה או הגן לעשות מדורה. "הם ילדים, תנו להם ליהנות", הוא לרוב הנימוק המרכזי שנזרק לחלל הדיון. אז למה באמת לא לעשות קומזיץ? האם זה באמת כל כך מזיק, או שמדובר בקומץ "ירוקים היסטרים" שמקלקלים לכולם?
מאות אלפי מאמינים צפויים להגיע בל"ג בעומר למירון: ריאיון עם הרב יוסף שווינגר וסנ"צ אופיר שמול
(צילום: שחר גולדשטיין)
כבאות והצלה לישראל: תיאסר הדלקת מדורות בל"ג בעומר, פרט לאזורים שהוחרגו
ובכן, אותם הורים שנאחזים בזיכרונות הילדות המתוקים שלהם שוכחים עד כמה השתנו התנאים בארץ ב-40 השנים האחרונות. קודם כל – גודל האוכלוסייה כמעט שילש את עצמו מכ-3.5 מיליון תושבים בתחילת שנות ה-80' ללמעלה מ-9 מיליון איש ב-2021. על מנת לשכן את כל המיליונים שהתווספו כאן, נבנו עוד ועוד בתים, שכונות וישובים, והנוף העירוני המוכר של מגרשים ריקים בפאתי השכונה או העיר פינה עצמו למגדלי מגורים. וכך, קורה שהרבה יותר ילדים נאלצים להצטופף על הרבה פחות מקום פנוי לטובת המדורות. על מנת להתמודד עם הכמויות, מדורות החג נערכות בכל השבוע של ל"ג בעומר, במקום להתרכז בערב אחד כפי שהיה בעבר. כמויות המדורות שהתנשאו לשמיים הפכו לבלתי נסבלות.
בנוסף לכך, החומרים הזמינים לבעירה הפכו לרעילים הרבה יותר. אם בעבר זרקנו פנימה רהיטי עץ שבורים, כיום הריהוט ברובו כבר אינו עשוי עץ טהור, אלא תוצרי עץ רוויים דבקים וצבעים רעילים, שכאשר הם נשרפים מייצרים אדים רעילים שאותם נושמים כל הילדים העומדים סביב המדורה, וגם כל הילדים סביב המדורות האחרות על אותו מגרש קטן וצפוף.
בהקשר לשמירת הסביבה, חשוב שנדע שבמעט השטחים הפתוחים שעוד נשארו בעיר וסביבותיה, מתקיים מארג אקולוגי עדין ורגיש של זוחלים, עופות, חרקים ויונקים המנסים לשרוד. אנו, בני האדם, זקוקים לאותם שטחי טבע עירוני כאוויר לנשימה. כלומר, השטחים האלה מייצרים עבורנו חמצן, והצמחייה שבהם מנסה בגבורה לספוח את דו תחמוצת הפחמן שמייצרים כלי התחבורה הנעים בעיר. שטחי הטבע העירוני נחוצים לנו כדי שנוכל לצאת להתאוורר במרחק דקות הליכה מהבית, כפי שנוכחנו בתקופת הקורונה. אין שום הגיון לייצר שם עשרות מדורות שיפחמו את האדמה ויפגעו במרקם האקולוגי.
חבריי ואני בחברה להגנת הטבע רוצים להזכיר שהסיבה לחגיגות ל"ג בעומר היא לזכר גבורתם של בר כוכבא וחייליו, לזכר השאיפה שלנו לחיות חיים עצמאיים בארץ משלנו ולזכרם של רבי עקיבא ותלמידיו. את כל אלה אפשר לזכור גם ללא מדורה. אז מה כן?
זו עונה נהדרת לצאת אל הטבע בלילה ולטייל לאור פנסים או עששיות. להקשיב לקולות של הלילה, לעשות פיקניק כיתתי או שכונתי (עם כלים רב פעמיים כמובן!), לשחק בחץ וקשת ולזכור שגם לפני 2,000 שנה רצינו להיות עם חופשי בארצנו.
אביטל יוגב, מנהלת קהילת תל אביב-מודיעין בחברה להגנת הטבע
