חג השבועות כבר כאן, ורבים מאיתנו ירבו באכילת מוצרי חלב. מנתונים שפורסמו במצגת שעליה חתומים גורמים במשרד החקלאות, מכון וולקני, התאחדות מגדלי הבקר ומועצת החלב עולה כי לרפתנים רבים חסר ידע בסיסי על גורמים שמשפיעים על רווחת הפרות, כגון תפיסות חושיות ואופן ביטוי כאב, ורק כמחצית מהרפתנים עוברים הכשרה לעבודה ברפת בקורס מקצועי. המצגת, שהגיעה לידי עמותת "אנימלס" מראה תוצאות של שאלון שנערך בקרב 500 רפתנים.
עוד נמצא, כי רוב הנשאלים (52%) לא עברו כל הדרכה ברווחת פרות או שעברו הדרכה מועטה. ביחס לתפיסות חושיות, הרפתנים נשאלו "האם פרות רואות כמונו?". 37% טעו או לא ידעו שפרות רואות באופן אחר. באשר לשמיעה, למעלה מ-30% מהרפתנים טעו או לא ידעו שפרה שומעת צלילים שבני אדם אינם שומעים. במצגת מוסבר כי לפרות יכולת מיקוד חלשה וקושי בראיית עומק ורתיעה מדברים בתנועה, וכי לפרה שמיעה פי 5 טובה משל בני אדם, וכי היא רגישה לצלילים גבוהים.
לדברי אנימלס, הכליאה ברפתות כרוכה במצוקה, ואי-הידיעה של הרפתנים ביחס לפערים בתפיסה החושית עלולים להגדיל את מצוקת הפרות אף יותר, למשל בשל האופן שבו ניגשים אל הפרות או בחשיפתן לרעשים כמו צלילי מתכת של שערים שנפתחים ונטרקים.
גם בנושא זיכרון ולמידה ידע הרפתנים מוגבל: 43% מהרפתנים טעו או לא ידעו שפרה זוכרת דברים שקרו לה כעגלה, ו-30% טעו או לא ידעו שפרות יכולות לזהות אנשים שהתייחסו אליהן בעבר באופן חיובי או שלילי.
הרפתנים אף נשאלו שאלות הנוגעות להתנהגות בזמן החליבה: במענה לשאלות "האם התנהגות החולב יכולה לגרום ל'עצבנות' בפרות בחליבה?" ו"האם הדרך שבה מכניסים את הפרות למכון החליבה עלולה להשפיע על כמות החלב בחליבה?" 94% ו-86% בהתאמה השיבו נכונה בחיוב. אולם, ביחס לשאלה "האם תנובת חלב גבוהה מעידה על רווחה טובה?" 57% מהרפתנים שגו לחשוב שכן. למעלה מ-60% מהרפתנים גם טעו כשסברו שאם כואב לפרה, הדבר יבוא לידי ביטוי בירידה בחלב, על אף שהדבר אינו נכון בהכרח.
חוסר הידע בעניין כאב בא לידי ביטוי גם במענה לשאלה "עד כמה פרות מסתירות כאב?". כ-60% מהרפתנים סברו כי פרות אינן מסתירות כאב, בעוד שכ-20% בלבד ידעו שפרות מסתירות כאב. בנוסף לכך, כ-30% מהרפתנים לא יודעים או לא חושבים שחשוב לתת לעגל משככי כאבים בעת הסרת קרניים, ורק 63% ידעו שסימון פרה בכוויה מלווה בכאב.
עמותת אנימלס: "החיים של פרה שכלואה ברפת הם טראומה אחר טראומה: היא מעולם לא פוגשת פר אלא מוכנסת להריון בהזרעה מלאכותית. לאחר 9 חודשים נולד לה עגל, הקשר האימהי נוצר מיד אבל העגל נלקח ממנה במהירות, לעתים ממש בזמן שהיא מלקקת אותו, והיא גועה במצוקה שעות וימים. במקום להניק את התינוק שלה שעבורו מיועד החלב, היא נחלבת שוב ושוב, מתקשה לשאת את העטינים שגדלים לממדי ענק בגלל מניפולציות גנטיות שמפעילה תעשיית החלב. הפרה תעבור שוב ושוב מחזורים של הריון כפוי, הפרדה כואבת מהעגל, וחליבה אינטנסיבית עד שהיא תפסיק להיות כלכלית עבור תעשיית החלב – ואז תישלח לשחיטה. כשמבינים שזו השיטה, הבורות של רפתנים לגבי מידע בסיסי כמו כאב של פרות לא מפתיעה, והיא עוד הוכחה לאדישות של תעשיית החלב לכך ש'מכונות הייצור' שלה הן בעלי החיים רגישים. המדפים מלאים בשפע של משקאות חלב, יוגורטים וגבינות רכות וקשות מהצומח: משיבולת שועל ושקדים, דרך סויה, אורז וקשיו, ועד קוקוס ולוז - לנו כצרכנים נשאר רק לבחור מהמגוון העצום".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "תוצאות הסקר מציגות חלק קטן מפועלו של משרד החקלאות בנושא קידום רווחת חיות משק בקרב המגדלים והחשיבות שמקנה המשרד לנושא. סקר זה בוצע ביוזמת המשרד ומתוך החשיבות שהמשרד מקנה לנושא רווחת חיות המשק, ונועד לבחון את המודעות והחשיבות של הנושא אצל רפתנים ווטרינרים. מטרתו לקבל תמונת מצב עדכנית בעקבותיו כבר נערכת הדרכה בתחום בענף זה וכן בענפי החי השונים. לאור ההיענות והחשיבות שגם הרפתנים הביעו לגבי הנושא, הוחלט להרחיבו לענפי בעלי חיים נוספים.
לאחרונה אף יזם המשרד, בהובלת האגף לרווחת בעלי חיים, מערך הסברה המוקדש כולו לרווחת חיות משק בקרב המגדלים. המשרד עמל על הכנת כלי הסברה וההדרכה, לפי הענפים השונים, כל ענף והדגשים הרלוונטיים אליו. לצערנו, החשכ"ל עצר את המשך קידומם בשל העדר תקציב מדינה. למרות זאת, לפני ימים אחדים פנה מנכ"ל המשרד, ד"ר נחום איצקוביץ, לחשכ"ל בבקשה לשקול מחדש את החלטתם לדחות את קידום נושא חשוב זה. מצ"ב המכתב המדבר בעד עצמו".
ממועצת החלב נמסר בתגובה: “הסקר המדובר נועד ללמוד ולשפר את רווחת בעלי החיים ברפתות, אנו רואים ברווחת בעלי החיים נושא מרכזי וחשוב ומסייעים לארגון יצרני החלב, משרד החקלאות והשירותים הווטרינרים על מנת לשפר את המודעות וההכשרה בנושא”.
מארגון מגדלי הבקר נמסר בתגובה: "הכתבה המגמתית הינה צירוף של סיסמאות ואינה מעמיקה, אז לידיעת הקוראים, הסקר אשר התבצע ברפתות בנושא מודעות הרפתנים והווטרינרים לרווחת הפרה הינו סקר שבוצע ביוזמת התאחדות על מנת לבחון את המודעות והחשיבות של הנושא אצל עובדי הרפתות, מנהלים, וטרינרים. הסקר הגיע בכדי לשפר ולהשתפר, למרות שאנו המובילים בעולם בנושא התאחדות יצרני החלב משקיע ברווחת בעלי החיים משאבים כספים ומחקריים רבים ובעלת חשיבות רבה לרפתנים. המצגת שהוצגה בכנס מדעי הבקר ב-2019 הציגה נתונים חלקיים בלבד, כיוון שעיבוד המחקר אז טרם הסתיים. תוצאות הסקר המלא פורסמו בעיתון מדעי בינלאומי לאחר שעברו רפנטורה מדעית מלאה ומקיפה על ידי חוקרים בכירים בתחום (ללינק לחצו כאן). מהתוצאות המלאות עולה שקרוב ל- 100% מהרפתנים וכן מהווטרינריים רואים חשיבות רבה מאוד בנושא רווחת הפרה. בנוגע לידע והתייחסות של וטרינריים להצגת כאב על ידי הפרה רואים בברור שמעל 90% מהווטרינרים מודעים לנושא ומתייחסים אליו באופן מלא בזמן הטיפול בבעל החיים.
מודעות הרפתנים לרווחת הפרות כפי שמתבטאת בציון על השאלון הראתה באופן ברור שעובדים קבועים (לא עובדים זרים או זמנים) הינם בעלי ידע רב. ראינו באופן ברור שמנהלי הרפתות ואחראי הבריאות ברפתות קיבלו ציונים מאוד גבוהים (מעל 80) בנושא רווחת הפרה וחושי הפרה. כמו כן, ניתן לראות שרפתנים עם ותק רב מעל 15 שנה הינם בעלי ציון גבוה יותר המבטא ידע גבוה יותר. את השפעת הידע והמודעות לרווחת הפרה וכמובן לחשיבות שלה על ייצור החלב אפשר לראות באופן ברור מהעובדה שרפתות עם מודעות גדולה יותר גם מייצרות חלב רב יותר. אומנם רק מחצית מהרפתנים יוצאים להכשרה מחוץ לרפת, אך הדרכות וייעוץ חיצוניים מתבצעים גם ברפת עצמה ע"י גורמים ממשלתיים ופרטיים. כיוון שאנו רואים חשיבות רבה בהעלאת המודעות לנושאי רווחת בעלי חיים, אחד הלקחים מהסקר הוא שיש לחשוב על דרכים בהן יהיה ניתן להנגיש את הידע העדכני בצורה טובה יותר לכלל הרפתנים, גם מבלי שיצטרכו לעזוב את הרפת לשעות ארוכות. בנוגע לטיפולים רפואיים, מעל ל- 75% מהרפתנים דואגים לתת את הטיפול במקום מסודר כפי שמתבקש. לגבי אופן הצגת הכאב על ידי הפרה, בניגוד למה שכתבת מעל 80% מהרפתנים ומעל 90% מהווטרינרים מודעים לאופן ביטוי הכאב ולכך שפרות מסתירות את הכאב. לגבי שימוש במשככי כאבים בזמן פרוצדורות רפואיות כל הווטרינרים ומעל ל 70% מהרפתנים מסכימים בצורך להשתמש במשככי כאבים ואף משתמשים בהם. לסיכום, רמת הטיפול והידע בארץ בתחום רפתות החלב היא מהגבוהות בעולם, וזה ניכר בכך שהפרה הישראלית היא בעלת תנובת החלב הגבוהה בעולם. יחד עם זאת, אנו מחפשים להשתפר כל העת ולכן בוצע הסקר. סקר זה מראה את החשיבות הרבה של נושא רווחת הפרה לרפתנים, מראה את הידע הרב של הרפתנים והווטרינרים בנושא ואת הרצון ללמוד ולשפר כל הזמן. השוואה למדינות אחרות בעולם מראה את ההבדלים באופן רכישת הידע ועצם רכישתו כאשר ניתן להבין באופן ברור שרמת הידע וכן העובדה שהידע נרכש במוסדות לימוד הינה גבוהה יותר בישראל בהשוואה למדינות אחרות.
סקר זה מלמד אותנו על המצב הקיים. לפניו, במהלכו ובעקבותיו כבר נערכת הדרכה בתחום בענף זה וכן בענפי החי השונים. בשנים האחרונות נוספו מערכי הדרכה ע"י משרד החקלאות, גופים פרטיים והמחלבות עצמן, וכן ניבנו מודולים חדשים לתוכנות המחשב אשר ילמדו אותנו על רווחת הפרה בכל רפת ורפת, יעלו את חשיבות הנושא ויראו איך ניתן להשתפר".
