כשחובבי צלילה מושבעים חולמים בהקיץ על להקות דגים, על חתולי ים (בטאים), על מדוזות צבעוניות וזוהרות ועל צבי ים ענקיים, הם בוודאי רואים בעיני רוחם את הריפים של אוסטרליה, הפיליפינים או מקסיקו, או לכל הפחות מפנטזים על טבילה בים סוף. רובם, כנראה, כלל לא יודעים שיוכלו למצוא את העולם התת-מימי המרתק הזה גם בריף בת גלים שלחופי חיפה.
הצצה לעולם המופלא. סרטון שצולם על ידי "שומרי הים בת גלים"
אולם כבר היום, עוד לפני שנגלה לציבור הרחב, אתר הטבע הייחודי והמרהיב הזה עומד בפני מספר סכנות, כאשר המשך התעלמותן של הרשויות מאזור זה עלולה לגרום לפגיעה בערכי הטבע הייחודיים המתקיימים בו.
בהליכה לאורך חוף בת גלים קשה להבחין בעושר המסתתר מתחת למים. אך מספיק להתקרב לים כדי לראות, ואף להריח, את שפע האצות הנפלטות אל החוף. יער האצות העבות שצומח בריף מהווה, יחד עם הרכיכות והדגים, חלק חשוב בתזונתם של צבי הים החומים והירוקים, שמגיעים לאזור לכל אורך השנה, ובפרט בעונת הרבייה.
בלשונות החול שבקרקעית הריף חיים בטאים (קרוביהם השטוחים של הכרישים, המכונים גם "חתולי ים"), לצדם שוחים בריף גם דקרים, סרגוסים, חניתנים וברקודות, ובין האצות הארוכות מסתתרים חסרי החוליות - ביניהם דיונונים, תמנונים, סרטנים וחשופיות. בעונת נדידת הציפורים, עוצרים למנוחה במפרץ בת גלים גם עופות ים - שחפים, יסעורים וקורמורנים - שניזונים ממגוון הדגים במקום.
שילוב נדיר של סלע, מים ואור שמש
מדוע זכה דווקא ריף בת גלים לעושר אקולוגי שכזה? "הריף הוא חלק תת-ימי של רכס הכרמל, ששלוחותיו יורדות אל תוך הים במתינות עד לעומק של כ-300 מטר. הירידה ההדרגתית יוצרת מדרגת סלע רחבה בעלת שיפוע מתון, המשתרעת למרחק של 2 קילומטרים מקו החוף, שהיא למעשה הקרקעית של הריף", מסביר נדב בירן, ממקימי "שומרי הים בת גלים" ותושב השכונה. "בשונה מהריפים האחרים לחופי הים התיכון, לא מדובר בסלע כורכר, אלא בסלע גיר, שהוא קשה יותר. כמו כן, מדובר בקו החוף היחיד בארץ הפונה צפונה ולא מערבה – לכן נוצרים כאן משטרי רוח וזרימה יוצאי דופן".
השילוב הנדיר של מצע סלע קשה, גדול ורחב, מים שקטים יחסית ללא גלים חזקים ממערב ומים רדודים שמבעדם חודר אור השמש בקלות, מאפשר לחלקים נרחבים של הריף להתכסות במרבדי אצות. כך נוצרת לגונה רדודה ומוגנת, שהיא בית גידול ייחודי עבור מינים רבים של דגים וחסרי חוליות, בפרט בשלבים הצעירים בחייהם - טרם יציאתם אל הים הפתוח.
ב-2015, החליטו מספר תושבי שכונת בת גלים, שכבר החלו לגלות את ייחודיותו של הריף, להקים את קהילת "שומרי הים בת גלים". לאורך השנים הללו וגם כיום, מארגנים חברי הקהילה מבצעי ניקיון בחופים ובמים, צלילות שנועדו לחקור את המגוון האקולוגי ופעילויות הסברה לקהל הרחב, שכוללות גם הקרנות של סרטים תיעודיים שצולמו במהלך הצלילות.
בין השאר, "שומרי הים" גילו בתצפיות שלהם שהריף משמעותי במיוחד לדור ההמשך של המינים השונים בו, שכן נצפו שם צבי ים מזדווגים, צבי ים ירוקים צעירים, צבות המטילות ביצים ברצועות החול האחרונות שנותרו בחוף ולהקות גדולות של מחבטנים אפורים וגיטרנים אטלנטיים - כולל נקבות רבות בהריון. עד כה נצפו בריף שמונה מינים שונים של בטאים, חלקם בסכנת הכחדה חמורה לפי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN).
עולם תת-ימי בסכנה
כיום לריף בת גלים אין עדיין הגנה מוסדרת מפני סכנות שונות שמאיימות עליו. שמורת הטבע "ים ראש כרמל", שאושרה לאחרונה על ידי רשות הטבע והגנים, נמצאת בצמוד למפרץ בת גלים, ובתכנונה המקורי אמורה הייתה לכלול גם את הריף - אך זה נגרע מהתכנון בשלביו המוקדמים.
הריף כבר סובל ממצב של דיג-יתר, והסיטואציה צפויה להחמיר. שרה אוחיון, אקולוגית ימית ופעילת "שומרי הים", מסבירה מה עלול לקרות כשתוכרז השמורה הצמודה לריף. "שטח גדול מאוד בשמורה יסגר לדיג. כתוצאה מכך, סביר להניח שייווצר בריף בת גלים עומס דיג גדול יותר מזה שקיים כבר כיום שיגרום לדילול הדגה, ויפגע גם בבעלי חיים אחרים שניזונים מהדגים".
נוסף על כך, בטיילת הסמוכה לריף מושלכת בחגים וסופי שבוע פסולת נופשים רבה אשר מוצאת את דרכה במהירות לים. אוחיון מתארת כי בריף נמצאו בין היתר חוטי דיג, קרסים, חוטי ניילון, כלים חד-פעמיים, שקיות ניילון ואריזות מזון. לדבריה, "בעלי החיים מסתבכים בפסולת הגדולה, או אוכלים אותה ונחנקים, והפסולת הקטנה יותר שמתפרקת לחלקיקי מיקרופלסטיק, שנכנסים למארג המזון שלהם". לאורך החוף ממוקמים נקזים המגיעים מהעיר ומבית החולים הסמוך, ודרכם מגיעה פסולת נוספת שנשטפת לים בזמן אירועי גשם. כמו כן, קיימים מקטעים בחוף, כגון בין מחלף אלנבי למכון לחקר ימים ואגמים שבהם החוף מנוקה בתדירות נמוכה ועל כן לעיתים מצטברת שם פסולת שזולגת גם היא לים.
הריף לא נכנס לתוכניות
"כדי לקדם שמורה באזור מסוים", מסבירה אוחיון, "רשות הטבע והגנים עורכת סקר אקולוגי יסודי של האזור על מנת לבנות תשתית ידע, ואז ניתן לייצר מסמך המפרט מדוע יש לקדם אכרזה של האזור הזה כשמורת טבע. אולם בריף בת גלים לא בוצע כלל סקר מסוג זה, שיכול היה להאיר את חשיבות הכללת הריף בשמורה החדשה".
על מנת לנסות לקדם הגנה על הריף בדרך חלופית, החליטו "שומרי הים" להגיש בקשה לקיום סקר אקולוגי ימי ל"קרן לשמירה על שטחים פתוחים" ברשות מקרקעי ישראל. במסמך זה, שהוגש בשיתוף עם עיריית חיפה, הסקר הוצע כשלב מקדים לתכנון של פארק טבע ימי עירוני. אך ההצעה נדחתה בטענה שאינה עומדת בתנאי הסף, משום שהקרן אינה מאפשרת להגיש פרויקטים הכוללים שטחים ימיים. מדובר, למעשה, בלקונה ביורוקרטית שמונעת את ההגנה על אתר הטבע הייחודי הזה.
ספורט ימי ממונע או צלילה חופשית?
נכון לאוגוסט 2020, החופים של ריף בת גלים אינם מוכרזים אך מתקיימת בהם פעילות ימית אינטנסיבית. לצד פעילות ספורט ימי לא-ממונע ענפה, הנובעת מתנאי הים הייחודים למפרץ (גלישת גלים ורוח, קייטסרף, חתירה בקייאקים, שחיית ים-פתוח, צלילה ושנירקול), בסמוך אליהם מתקיים גם דייג עם סירות מנוע ושייט באופנועי ים. שחייה עם שנורקל ומסכה וצלילה חופשית הן הדרכים הפשוטות והנגישות ביותר ליהנות מהעושר המצוי בריף – כמו גם לחקור ולתעד אותו. גולשי הגלים והרוח מתקיימים בשלום לצד המשנרקלים, השחיינים והצוללים, שמעדיפים דווקא את הים השקט שפחות מתאים לגולשים, אבל פעילויות כמו ספורט ימי ממונע ודיג מסחרי עלולות לסכן הן את הספורטאים הלא ממונעים והן את בעלי החיים בריף, משום שהסירות עלולות לפגוע בהם.
"שומרי הים" ניסו לקדם מול עיריית חיפה חוק עזר עירוני שיגדיר מרחק מינימלי שיהיה על כלי השיט הממונעים לשמור מהחוף, וכך יאפשר את המשך הצלילה וגילוי סודותיו של הריף. מאוחר יותר פירסם משרד הפנים הצעת תיקון לחוק החופים הנוגעת לנושא, אך עם הבדל מהותי: התיקון מציע לאפשר בבת גלים גלישת גלים, גלישת רוח ושיט קיאקים, ואינו מציין ברשימה שחייה או צלילה. "מפרץ בת גלים הוא אצטדיון ספורט ימי ברמה בינלאומית, וכל התגליות שיש לנו אודות הריף התגלו בזכות הצלילה והשנרקול", מספרת אוחיון, שחוששת שבעקבות ההצעה החדשה, חלק מהפעילויות הללו לא יתאפשרו יותר.
להצטייד בשנורקל ולהיכנס לשמורה
בעיני אלו המכירים את המתרחש בריף מקרוב, ריף בת גלים מייצר הזדמנות ייחודית להיכרות עם מרחב שיהווה מפגש בין האדם לטבע. אוחיון מתארת את חזונה - פארק טבע ימי נגיש ומרתק, שיהווה אזור מעבר מחזית הים העירונית האינטנסיבית שתתפתח ממזרח, אל שמורת הטבע הימית שקמונה ממערב. לדבריה, "גם מי שאינו צולל מוסמך יוכל להצטייד בשנורקל, מסכה וחליפת ציפה ולהיכנס לים. כמבקר/ת בפארק הימי, חליפת הציפה תמנע ממך להפריע לבעלי החיים, אבל תוכל/י לראות אותם מתחתיך, ממש מקרוב, ולקבל הדרכה מפורטת בנושא".
תכנון של פארק כזה הוא תהליך הדורש התחשבות בצרכים שונים - כמו הגנה על הטבע, הנגשה לציבור ופעילויות תיירות אקולוגית במקום - וניתן להתחיל בתהליך כזה רק לאחר ביצוע סקר אקולוגי מקיף. אך עד היום, כאמור, לא נמצא הגוף שיסכים לערוך סקר כזה.
"יש כאן פוטנציאל אדיר גם לעיר עצמה, שתוכל להרוויח ממוקד מקומי של תיירות אקולוגית, גם לתושבים ולמבקרים שיוכלו להכיר את הטבע המרתק מקרוב וללמוד אודותיו, וגם הזדמנות להגן על הטבע הימי הייחודי של הריף", אומרת אוחיון. "מה שצריך זה רק שאחת הרשויות תרים את הכפפה לטובת הריף".
מי יגן על הריף?
כבר היום בעלי החיים נפגעים מהפסולת, מדיג היתר ומשפכי הנקזים, וכל עוד אין חוק, תקנות או הסדרה אחרת שתגן על הריף, המצב עלול להחמיר. לדבריה של אוחיון, "כל עוד הריף אינו מוגן סטטוטורית ייתכן שיבנו במקום מרינה חדשה, או יבצעו ייבוש של חלק מהחוף כדי לתכנן מלון. בעקבות שינויים כאלה, מרחב המחייה של בעלי החיים וזמינות המזון עבורם ילכו ויצטמצמו, וייתכן שהמינים השונים, שחלקם מגיעים לחיות ולהתרבות כאן כבר מאות מיליוני שנים, אך נמצאים כבר כיום בסכנת הכחדה, לא יוכלו לעשות זאת יותר".
מלהקות של מאות דגים, הנעים יחד בהרמוניה כמו כתמים שקופים למחצה, דרך צבי ענק השוחים לאיטם ומגיחים בביישנות כדי לנשום לרגע, ועד לטריגונים המתנערים במפתיע מן החול ודואים במים, היצורים החיים הפוקדים את הריף אינם מודעים לסוגיות הנידונות מעל המים, אך תלויים בחסדיהם של בני האדם. במקום בו צפיפות האוכלוסין כל כך גדולה, ועולים כל הזמן צרכים של בני אדם שדורשים מענה - אם לא נגן על הטבע, נמצא את עצמו רומסים אותו. יש כאן מארג אקולוגי מיוחד, שבאזורנו אין שני לו, ולכן ראוי לחקור אותו ולהגן עליו.
תגובת רשות הטבע והגנים: "החלק שלא נכנס לשמורה בתוכנית המאושרת של 'ים ראש כרמל' הוא אכן שטח ערכי, והוא מוכר לנו, אבל לא נכלל בשמורה משיקולים תכנוניים. רשות הטבע והגנים תשמח לסייע לעיריית חיפה בחשיבה ובקידום השטח למטרות שימור כפארק עירוני ימי או בכל דרך אחרת שתיבחר".
תגובת משרד הפנים: "תיקון החוק המוצע לצו הסדרת מקומות רחצה מתייחס להכרזת שר הפנים על קטעי חוף כאסורים לרחצה. ההסבר הנלווה על הספורט הימי הוא בהתאם לבקשתה של הרשות המקומית לקיים בקטעי חוף אלה ספורט ימי. כל מידע נוסף על סוגי הספורט יש להפנות לרשות המקומית".
תגובת עיריית חיפה: "עיריית חיפה מודעת לערכי הטבע המצויים בריף בת גלים. עם זאת, הגוף היחיד המוסמך להכריז על שמורת טבע היא רשות הטבע והגנים. עיריית חיפה מודעת לתנאי הים יוצאי הדופן של מפרץ בת גלים ומעודדת את ענפי הספורט הימי הלא ממונע. במסגרת זו מקדמת העירייה הקמת מועדון צלילה וגלישת רוח. עיריית חיפה מתכוונת לשמר את המקום ככזה ולקדם תחרויות גלישה, פעילויות לחינוך ימי לילדי העיר ועוד. הנחיות לכלי שיט ממונעים ניתנות על ידי האגף לכלי שיט קטנים במשרד התחבורה. אכיפת התקנות וההנחיות נעשית על ידי השיטור הימי".
