הדבר הראשון שכל ילד לומד על דינוזאורים הוא: הם היו גדולים. מאוד. סאורופודים אוכלי עשב וארוכי צוואר הגיעו לאורך של יותר מ-30 מטר מראש ועד זנב, וסיפקו טרף לטירנוזאורוסים, שיכלו להגיע למשקל של שמונה טונות. כל חיית יבשה מודרנית הייתה מתגמדת לידם.
אך לא כל הדינוזאורים היו ענקיים. לצדם היו גם לא מעט דינוזאורים קטנים, מפורסמים פחות. "אנשים שאהבו את ה'וולוסירפטורים' בפארק היורה אולי יתאכזבו במקצת לגלות שהוולוסירפטור האמתי היה בערך בגודל של תרנגול הודו", אמרה חוקרת המאובנים קטלין שרדר (Schroeder) בריאיון לאתר Gizmodo. המיקרורפטור היה קטן עוד יותר, שקל כקילוגרם אחד וכנראה אכל חרקים. אז יש דינוזאורים גדולים מאוד, ויש דינוזאורים קטנים – מה שכמעט ואין בתיעוד המאובנים הוא דינוזאורים בגודל ביניים.
הדבר נכון בעיקר בכל הנוגע לדינוזאורים הטורפים. יש בהם מינים ששוקלים יותר מאלף קילוגרם, ויש מינים קטנים יחסית, ששוקלים פחות ממאה קילוגרם, אך בין שתי הקבוצות האלו משתרע מדבר, עם מספר קטן להפליא של מינים ששוקלים כמה מאות קילוגרמים. אם פער דומה היה קיים בקרב היונקים הטורפים של הסוואנה בדרום אפריקה, לא היינו מוצאים אף טורף הקטן מאריה אך גדול משועל אוזנן, ששוקל כמו חתול בית גדול. אולם יש ביניהם מינים רבים – תנים, זאבים טלואים, צבועים, נמרים ועוד. במחקר חדש, שרדר ועמיתיה מציעים פתרון לבעיית הדינוזאורים הבינוניים החסרים: את מקומם של הטורפים בגודל ביניים ממלאים הצאצאים של הטורפים הגדולים, שעדיין לא הגיעו לבגרות.
גדלים ומשתנים
החוסר בגדלי ביניים אצל הדינוזאורים הטורפים היה ידוע כבר זמן רב. בתחילה חשבו חוקרים רבים שמדובר בהטייה שמקורה בהתאבנות: לעצמות של בעלי חיים גדולים יותר יש סיכוי גדול יותר לשרוד במשך עשרות מיליוני השנים שעברו מאז תקופת הדינוזאורים. אך מחקרים הראו שלא ניתן להסביר בכך את הפער הגדול בין מספר המינים הגדולים והקטנים למספר המינים הבינוניים, וממילא, היינו מצפים שההטיה הזו תפעל בעיקר נגד המינים הקטנים ביותר, ולא אלו שנמצאים באמצע. אפשרות נוספת היא שטורפים מקבוצות אחרות, למשל יונקים, מילאו את התפקיד של "טורפי ביניים". אך לא נראה שיש מועמדים מתאימים: היונקים הגדולים ביותר שחיו בתקופת הדינוזאורים לא הגיעו למשקל של יותר מ-15 קילוגרם.
3 צפייה בגלריה
יש בתיעוד המאובנים דינוזאורים גדולים מאוד וקטנים – מה שכמעט ואין הוא דינוזאורים בגודל ביניים. אילוסטרציה של הפער הקיים בין הדינוזאורים, לעומת רצף הגדלים של יונקים טורפים בדרום אפריקה של ימינו
(איור: UNM Biology Department)
נשארנו, אם כך, עם חוסר לא מוסבר במיני דינוזאורים בגודל מסוים. כדי להסביר אותו, בחנו שרדר ועמיתיה את מיני הדינוזאורים ב-43 שטחי מחיה וזמנים שונים, בשבע יבשות ולאורך 136 מיליוני שנים. הם מצאו שהחוסר בטורפים בגדלי ביניים הורגש במיוחד באזורים ובזמנים בהם נמצאו הטורפים הגדולים ביותר, המגה-תרופודים – הקבוצה אליה השתייכו הטירנוזאורוס רקס וקרובי משפחתו הענקיים.
החוקרים שיערו שהמפתח לפיתרון טמון אצל הדינוזאורים הצעירים שהשתייכו למינים הגדולים הללו, ובמהלך התפתחותם מילאו את הנישות האקולוגיות שמתאימות לדינוזאורים קטנים יותר. גם הדינוזאורים הגדולים ביותר בוקעים מהביצה כשהם קטנים מאוד, לפחות מבחינה יחסית – מחקר על עוברים מאובנים של טירנוזאורוסים הראה שהם החלו את חייהם כשאורכם פחות ממטר מקצה האף ועד לקצה הזנב, כעשירית מהאורך של טירנוזאורוס בוגר.
"אחד הדברים הבולטים לגבי המגה-תרופודים הוא שבזמן שהם גדלו הם השתנו מאוד", אמרה שרדר בריאיון לגרדיאן. "טירנוזאורוס רקס בוגר היה בעל חיים ענקי, מגושם, עם מלתעות שמפצחות עצמות, אבל כצעירים, הם היו קלי משקל למדי, מהירים, ולא היו להם גולגולות כבדות. הם אמנם השתייכו לאותו מין ביולוגי, אבל היו שונים לחלוטין מבחינת מראה ותפקוד". לינדה גדס (Geddes), שכתבה את הכתבה בגרדיאן, השוותה אותם ללטאות הכוח הענק המודרניות (Varanus komodoensis, דרקוני קומודו). בעוד שהלטאות הבוגרות מסתובבות על הקרקע וצדות מכרסמים ואפילו בעלי חיים גדולים כמו תאו-מים, הלטאות הצעירות קטנות הרבה יותר, חיות בין ענפי העצים וצדות חרקים ולטאות קטנות.
מבנה אקולוגי ייחודי
החוקרים השתמשו בנתונים ממחקרים קודמים כדי לחשב את עקומות הגדילה של הדינוזאורים הטורפים הגדולים, ומה הייתה התפלגות הגילים שלהם. בעלי חיים אלו, הם מצאו, אמצו את האסטרטגיה של "חיה מהר ומות צעיר": הבוגרים לא חיו זמן רב אך הטילו ביצים רבות, ולכן מספרם של הצעירים, מאפרוחים קטנים ועד "בני נוער" כמעט-בוגרים, היה גבוה יותר מזה של הבוגרים. אצל הטירנוזאורוסים, המשקל הכולל של הצעירים היה גדול מזה של הבוגרים, אפילו שמשקלו של כל צעיר היה קטן יותר, כמובן, ממשקלו של בוגר. "לא רק שהיו יותר צעירים מאשר בוגרים, הם היו בדיוק בטווח הגדלים המתאים, זה שאין בו מינים אחרים", אמרה שרדר.
"המחקר הזה מגבה במספרים משהו שחשדנו בו, אבל לא באמת הראינו קודם לכן: שהדינוזאורים הטורפים הגדולים ביותר מילאו נישות אקולוגיות שונות בשרשרת המזון כשהם גדלו מאפרוחים מיניאטוריים לבוגרים גדולים יותר מאוטובוס", סיכם סטיב ברוסטה (Brusatte), חוקר מאובנים בריטי שלא היה מעורב במחקר. "היו מעט דינוזאורים טורפים בגדלי ביניים, וזה מכיוון שהדינוזאורים הענקיים הצעירים והכמעט-בוגרים שלטו בנישות האלו. זה מבנה אקולוגי שונה מאוד ממה שאנחנו רואים אצל יונקים היום".
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
