בשנת 2001, בשיא האינתיפאדה השנייה, עברתי לברלין. שם, התחלתי להכיר את החיים היהודים שלפני השואה, והתחוור לי כמה הוצפנו במידע על השואה, שבה בעת שנמנע מאיתנו ידע משמעותי על החיים שלפני השואה. רק בברלין למדתי שהספרות העברית לא רק נולדה, אלא גם שגשגה באירופה שבין מלחמות העולם, ולמדתי גם שהייתה מסורת מקבילה, משגשגת הרבה יותר באותה תקופה, של ספרות יידיש מודרנית. כך גיליתי שהעברית הייתה רק אפשרות לשונית אחת מיני רבות לעתיד היהודי.
1 צפייה בגלריה
האנתולוגיה ״משוררות יידיש״ מ-1928, שכוללת שירים של יותר משבעים משוררות יידיש (צילום: אוסף פרטי)
כשהתחלתי לחקור את הספרות ביידיש ובעברית שבין המלחמות, נדהמתי לגלות את עושר כתיבת הנשים. גיליתי שכמעט כל המשוררות שמצאתי היו יכולות לכתוב גם בשפות אחרות כמו גרמנית, פולנית או רוסית, ורובן אכן פרסמו קודם בשפה מקומית לפני שבחרו לכתוב בלשון יהודית. גם לאחר שהחליטו לבחור בשפה יהודית, עדיין היו צריכות לבחור אם לכתוב עברית או לכתוב יידיש, כשלכל בחירה השלכות אומנותיות ופוליטיות כאחת.
באותו זמן, עמדו בפני הנשים שרצו לכתוב שירה עוד בחירות קשות, ומעל לכל עצם הבחירה לכתוב, שהיוותה סטייה מתבנית החיים הצפויה. מבחינת ציפיות חברתיות, נשים היו אמורות ללדת, לא לכתוב, והמתח הנובע מהבחירה המרדנית בכתיבה, שבאמת לווה לעיתים קרובות בהחלטה שלא לעשות ילדים, או אפילו לעזוב את הילדים שכבר נולדו, נמצא בין השורות של הרבה משירת הנשים שאני קוראת.
בין השורות גם למדתי לקרוא ביטויים של תשוקה נשית, ואפילו תשוקה לסבית. מציאת סימנים לסביים בשירת נשים בעברית וביידיש בין המלחמות הייתה הפתעה, שכן לא דובר במסורת שכזו.
ד"ר זוהר ויימן-קלמןצילום: נעמי יצחקיאני ממשיכה לחקור את התופעה, אבל גם מכירה בכך שיש דברים שלא אדע לעולם, וספציפית התשוקה הלסבית תישאר בגדר רמיזה לאפשרות שלא נוכל לעמוד על מימושה. המטרה שלי במחקר ובהוראה היא להציע כלים לחיפוש היסטוריות שלא ירשנו, אלו שנמחקו או הודחקו, כמו היסטוריה לסבית והיסטוריה ביידיש.
אני מקווה לעודד את קוראי לחפש דרך הספרות אלטרנטיבות היסטוריות גם בשפות נוספות שהודרו בישראל, כמו לדינו, ערבית-יהודית, וערבית בכלל. מתוך כך, אני מבקשת לפתח את האפשרות לדמיין שלל תשוקות ומפגשים, בשלל שפות וזמנים.
ד"ר זוהר ויימן-קלמן, המחלקה לספרויות זרות, אוניברסיטת בן-גוריון
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי ב-ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' ליאת קוזמא, פרופ' אבי שרודר וד"ר איריס אידלסון-שיין מהאקדמיה הצעירה הישראלית.
