לארכאולוגיה הגעתי במקרה. בקיץ 1996 יצאתי יחד עם קבוצת חברים מהשכונה לחפירות בסמוך ליער בן שמן. האתר התגלה תחת אחת הצמתים המרכזיות של כביש שש, שהיה בתהליך סלילה. זה היה מפגש ראשון ומפתיע עם העבר ששוכן מתחת לאדמה.
הקיץ ההוא על הכנסייה המרוצפת בפסיפס צבעוני, כוכי הקבורה, ובתי המגורים שבהם חשפנו כדים תקועים ברצפות, נטבעו בזיכרוני. כמה שנים לאחר מכן החלטתי להירשם ללימודי ארכיאולוגיה, שלצידה למדתי תולדות האמנות, שני תחומים שהיה לי עניין בהם, למרות שמחשבותיי אודות האמנות היו מוגבלות אז.
גילוי שרידי העבר, על מנהגי האדם, אמונותיו, וחיי היום יום שלו ריתקו אותי וביקשתי לדעת עוד לכן המשכתי בלימודים והחלטתי להתמקד בתרבות האסלאם. ההפתעה הייתה גדולה יותר כאשר גיליתי עוד על תרבות שאני אמור להיות שייך אליה. אפשר לומר שאת מרבית הדברים שלמדתי באוניברסיטה לא הכרתי מעצם היותי בן התרבות הזו. ההעמקה והלמידה על התרבות המוסלמית חשפו בפני תמונה מורכבת של העבר וגם של האסלאם שלא היה מנותק מתרבויות אחרות.
כך, למשל, בחפירות בשני האתרים שאני עוסק בהם בשנים האחרונות, בית ירח ולוד, השכבות מהתקופה המוסלמית הן רק חלק מרצף של שיכוב התרבות האנושית לאורך אלפי שנים, אם לא עשרות אלפי שנים. בבית ירח, שעל גדת הכינרת, קיימת עיר מתוכננת מתקופת הברונזה, 3,000 לפני הספירה, ובה שרידי מבנה מעגלים מונומנטלי שנותר חידתי, למרות שעברה כבר כמעט מאה מאז היחשפו.
על חורבותיה של אותה עיר הוקמה כמעט אלף שנה מאוחר יותר, בתקופה ההלניסטית, עיר אחרת בעלת זהות ומנהגים אחרים. מאות שנים לאחר מכן הגיעו השליטים המוסלמים ואלה הותירו מונומנטים שהפכו את התל לארמון חורף. עם חשיפת המכלול בשנות החמישים אחד המבנים המרכזיים נחשב לבית כנסת, שהבדיקה המחודשת שערכה משלחת חפירות משותפת מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב הוכיחה שהוא חלק ממערך הארמון שכלל גם בית מרחץ ומסגד.
אפשרויות הזיהוי השונות, של אותם מרכיבים, מצביעות על קרבה בין תרבויות שונות, שבמקרה הנדון השתמשו במאפיינים ומוטיבים, שיכלו להתאים לבית כנסת, לכנסייה ואף לארמון הח'ליף. כך המבקר באתר יכול להתרשם מהרב גוניות של האתר ומהיחס המשתנה לאגם לאורך התקופות. שינוי זה ממשיך עד ימינו בדמות בית קברות שבו קבורה, בין היתר, רחל המשוררת.
בארץ שבה מגוון עשיר של תרבויות שמתקיימות זו לצד זו חשוב לשמר את העבר בכדי להבין את המציאות המורכבת והצבעונית של ההווה. בצל המאבק על נרטיבים, הפיתוח המואץ והמחקר המוגבל, מורשת העבר נדחקת לשוליים במקרה הטוב או נמחקת במקרה הפחות טוב כפי שהיה בצומת על כביש שש, שבו פתחתי.
ד"ר תאופיק דעאדלה, החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון והחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית בירושלים.
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית"
