סיוע בדרך הטבע: רשות הטבע והגנים (רט"ג) נרתמה לטובת שמורת פרלו בסנגל שבאפריקה ושלחה לשם 18 ביצי יען מישראל. הסיבה: היענים נמצאים שם בסכנת הכחדה מיידית.
ביצי יען מישראל הועברו לסנגל
(צילום: רוני מלכא)
היענים בסנגל נכחדו כמעט כולן מהטבע עקב ציד בלתי חוקי ומשולח כל רסן. אנשי הפארקים הלאומיים של סנגל ערכו סקר שטח גדול בשטחי המחיה העיקריים של היען בשמורת פרלו. בסקר הסוקרים לא הבחינו באף יען, אך איתרו טביעות רגל ונוצות. המסקנה שלהם הייתה שאוכלוסיית היענים בסנגל לא מונה יותר מתריסר פרטים.
דגימות הנוצות נשלחו לאוניברסיטה העברית בירושלים על מנת להשוות אותן עם היענים מהחי בר ביטבתה. המקור של היענים מהחי בר הוא מאריתריאה, והן הובאו לישראל בשנות ה-70 של המאה ה-20, לאחר שהן נכחדו בארץ. יעדי שמורת החי בר שבערבה הוא אקלום והשבה של בעלי חיים מדבריים אל הטבע.
רוני מלכא, הפרויקטור והיוזם של העברת היענים לסנגל, סיפר: "הם היו איתנו חודש ימים בהשתלמות, ולימדנו אותם איך לטפל ולגדל את היענים. ואז באה הקורונה והכל נעצר", הוא סיפר. הקורונה עצרה את המיזם להצלת היענים, אך כעת העוסקים במלאכה יכולים להמשיך. "עכשיו הטיסות חזרו והרסן שוחרר. התחלנו את המסע מחדש אחרי הפסקה של כמעט שנה", הוא אומר.
יען מגיעה לבגרות מינית רק בגיל 4, לכן רק בעוד כמה שנים יידעו האם פרוייקט השימור אכן יצליח. "יש לנו עוד דרך ארוכה לפנינו. אבל כעת נוכל לשלוח כל השנה הזו משלוחים של ביצים".
העמותה האמריקנית "friends of animals", שפועלת עם ישראל וסנגל מזה 30 שנה, מלווה ומממנת את פרויקט השימור. האפרוחים שיבקעו במדגרות בסנגל יגודלו כך שיוכלו להשיב אותם לטבע, והם יוכלו להשתלב עם היענים הסנגלים הבודדים שנותרו בשמורה. "המטרה של השבת חיות הבר היא לבנות מערכת אקולוגית גדולה ומגוונת, ואפרוחי היענים יהפכו לחלק מהמינים המקומיים. אנחנו מבקשים לתקן את המערכת הקיימת", אומר ד"ר רוני קינג ווטרינר הרשות. "עשינו שני ניסיונות להשיב יענים לארץ - ועצרנו. זה היה קשה מאוד ולא היו לנו המשאבים לעשות זאת כמו שצריך. הרמנו ידיים. אז אנחנו נשמח שהסנגלים יצליחו, שכן בישראל נראה שהן לא ישוחררו לטבע".
לא רק יענים
עד היום הושבו בהצלחה הפרא והראם הלבן. בעלי חיים נוספים בחי בר הם ערוד, דישון וראם הסהרה. ראם הסהרה והדישון, שתפוצתו בסהרה ומעולם לא חיו בישראל, הובאו מטעמים של שמירת טבע עולמית. ראם הסהרה הובא כתחליף למין שהיה בנגב (ראם לבן) ושלא ניתן היה להשיגו בעבר.
שני מינים אלו אינם מיועדים להשבה בארץ והם מוחזקים כאן כחלק מהמאמץ העולמי להצלתם מכלייה, שכן הם נכחדו בטבע. בעבר ראמי סהרה מהחי בר ביטבתה הועברו לסנגל, וכיום יש קרוב ל- 490 ראמי סהרה בשמורה הסנגלית. "למעשה, אנחנו מקימים בסנגל מעין חי בר יטבתה לחיות בר המיועדות להשבה לטבע ברצועת הסהל, הרצועה הדרומית לסהרה. היו באזור חיות בר אך הן נכחדו כתוצאה מציד פרוע. כעת עושים שם תהליך של הקמת גרעיני רביה כדי להשיב את החיות לטבע".
בשטח השמורה הצפוני בסנגל, המשתרע על כ-70,000 דונם, יש כיום ראמי סהרה שמקורם מהחי בר וגם מעט יענים המסתובבת במקום בחופשיות. ברשות הטבע והגנים מקווים כי יצליחו לשחזר את ההצלחה גם אצל העופות. היוזמה זכתה לכינוי: "פרוייקט אברהם". "כמה חודשים לפני הקורונה הגיעו ווטרינר ועוד 3 פקחים אקולוגים לישראל, לחי בר", סיפר מלכא. מלכא היה ראש חטיבת אכיפה ברשות וקידם את שיתוף הפעולה עם סנגל במשך שנים עד יציאתו לפנסיה.
