*התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם המוסדות האקדמאיים המציגים
מדינת ישראל מאופיינת בהטרוגניות של תרבויות, אוכלוסיות וקבוצות. אבל אם מסתכלים על המצב - רואים שחלק ניכר מהקבוצות הללו באוכלוסייה לא מקבלות שירותי בריאות נפש, כפי שאולי היינו מצפים. כדי לנסות להתגבר על הבעיה מפעילה המכללה האקדמית אחוה מסלול לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות.
תואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות
ד"ר ויסאם מרעי, פסיכולוגית קלינות ומרצה במכללה האקדמית אחוה, סיפרה על הקשיים בהענקת טיפול נכון: "המפגש בין המטפל למטופל הוא מפגש בין שתי נפשות. חשוב מאוד שהמטפל, כדי שהוא יוכל לתת איזשהו מענה הולם ותואם למטופל, יכיר קודם כל את התרבות של המטופל". לדבריה, במקומות שבהם השירות מונגש, יש עלייה בביקוש ובצריכה של השירות.
ד"ר נחמה הכהן, פסיכולוגית קלינית – מתמחה ומרצה בתוכנית לפסיכולוגיה קלינית רגשית תרבות במכללה האקדמית אחוה, הוסיפה: "כשמטפל עם אמונות ליברליות פוגש מטופל, שחלק מהמצוקה שלו נוגעת גם ללחצים שמקורם בחלקים אמוניים, בחלקים תרבותיים של מקורות סמכות דתיים, נוצר איזשהו מצב שמטפל עלול לרצות קודם כל, מתוך רצון לעזור, לנקות את החלקים האלה".
פרופ' יהונתן גז, פסיכולוג קליני – ראש התוכנית לפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות במכללה האקדמית אחוה, אמר: "אנחנו מציעים תוכנית לפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות, כלומר להכשיר בעצם פסיכולוגיים קליניים לכל בדבר ובנוסף יש קורסים ייעודיים על אוכלוסיות מגוונות, יש שני ימי פרטיקום של התנסות במוסדות בריאות נפש מגוונים".
ולמי מתאימה התוכנית? פרופ' גז מפרט: "אנחנו בהחלט דורשים זיקה מהותית לתרבות מסוימת בתהליך הקבלה שלנו. גם אנשים מהאוכלוסייה הכללית, שלא שייכים לאחת מהקבוצות הלוו, אבל יש להם זיקה לאחת התרבויות הללו, הם בהחלט מועמדים ראויים לתוכנית שלנו". יש להדגיש כי הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה.
