משבר האקלים מציב בפני ממשלת ישראל אתגרים רבים, מנושאי בריאות וסביבה, דרך סוגיות בתחומי החינוך, הרווחה והתעשייה ועד לענייני כלכלה וביטחון. המורכבות הזו גם מחייבת שיתוף פעולה מתמיד בין כל משרדי הממשלה, הגופים הממשלתיים והרשויות המקומיות, כמו גם הגופים המייצגים את המשק המקומי, ולא פחות מכך ראיה רחבה ואסטרטגית ודינאמיות. אך מעל לכל היא מחייבת מנהיגות. על כן הגיע הזמן להקים גם מועצת אקלים לאומית במשרד ראש הממשלה.
במשרד ראש הממשלה פועלות כבר כיום שתי יחידות סמך מקצועיות ומתכללות, האחת בתחום הכלכלה והשנייה בתחום הביטחון הלאומי. המועצה הלאומית לכלכלה, שהוקמה בשנת 2006, פועלת כדי לענות על ה"צורך בגוף כלכלי מקצועי, בעל ראיה כלל משקית ואסטרטגית, בעל יכולות ניתוח גבוהות, שיפעל כגוף מטה עבור ראש הממשלה". עוד נקבע כי "תפקידי המועצה כוללים ייעוץ לראש הממשלה בנושאים כלכליים וגיבוש והובלת תהליכים אסטרטגיים לקידום המשק והחברה הישראלית, בשיתוף משרדי הממשלה, רשויות וגופים פרטיים". היא גם אמונה על "הכנת חוות דעת מקצועיות ביחס להצעות להחלטה העומדות על סדר יומה של הממשלה וועדותיה בתחומי הכלכלה".
גוף נוסף הוא המטה לביטחון לאומי, שפועל משנת 2008, המהווה גוף מטה מדיני-ביטחוני של ראש הממשלה, המבצע "אינטגרציה בין תשומותיהם ועמדותיהם של גופי הביטחון והממשל השונים: משרדי הביטחון, החוץ, האוצר, המשפטים, ביטחון הפנים ואחרים, כמו גם גופי קהיליית המודיעין ומערכת הביטחון, על-פי העניין והמשאבים הנדרשים".
המטרה של שתי היחידות הללו היא להתבונן על האתגרים לא רק במסגרת של תקציב ותוכניות עבודה, אלא במבט על ולטווח הארוך, ולייצר תמונת מצב אמיתית, לשרטט אתגרים ולהציע פתרונות ודרכי פעולה. את כל אלה בדיוק אנחנו צריכים גם כדי להתמודד עם משבר האקלים, כדי להכריע בנוגע לדרכים להפחית פליטות חממה וכדי להוציא לפועל תוכניות להסתגלות לשינויי האקלים. זאת ועוד, כיוון שמשרדי הממשלה לא פעם מושכים מכאן ומכאן, ועסוקים בעיקר בענייני היום יום ובראייה נקודתית ולטווח הקצר, מועצה שכזו תאפשר למקבלי ההחלטות להסתכל למשבר בעיניים ולקחת החלטות שהן לא פעם קשות אבל אמיצות. ולראייה, רק עכשיו, עם משבר הקורונה המתמשך, המטה לביטחון לאומי היה זה שהוביל את הערכות המצב המקצועיות בתחום הבריאות, והמועצה הלאומית לכלכלה עסקה בגיבוש כלים משקיים להתמודדות עם המשבר. המועצה הלאומית לכלכלה הייתה גם זו שהובילה את דיוני ועדת המנכ"לים שעסקה בעתיד מפרץ חיפה.
מועצת אקלים מקצועית וממלכתית שכזו, פועלת ומייעצת כבר כיום לממשלות שונות בעולם, למשל באנגליה ובניו זילנד. היא מלווה את הכנת ויישום התוכניות לכלכלה מאופסת פחמן ואת יישום חוקי האקלים, היא עוסקת בלימוד מתמיד של המחקר האקדמי והפעולות בשטח שנעשות בעולם כולו והיא עושה בקרה והערכה בנוגע ליישום של תוכניות ופעולות ממשלתיות שונות בתחום.
דרך אגב, חוק האקלים שהגישה לא מזמן השרה להגנת הסביבה בסיוע עמותת אדם טבע ודין, הוצע להקים "ועדה מייעצת לשינוי אקלים", שתייעץ בגיבוש התוכנית הלאומית המתעדכנת, תעסוק בהנחיות להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים לרשויות ציבוריות ותעקוב אחר יישום התוכניות. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי למרות שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שמרכז את נושא ההתמודדות עם משבר האקלים, הקמת מועצת אקלים לאומית לא מייתרת את עבודת המשרד, אלא משלימה אותה, ממש כשם שהמועצה הלאומית לכלכלה לא מחליפה את משרדי האוצר או הכלכלה והתעשייה. מועצה שכזו שתשב סמוך לשולחנו של ראש הממשלה גם לא מייתרת או מחליפה את הצורך בהקמת ועדת מומחים עצמאית בתחום, הכוללת שותפים מהאקדמיה ומהמשק, במטרה להוסיף לדיון הציבורי והממשלתי תובנות מדעיות ולהבטיח שהפעולות וההחלטות בתחום יהיו מבוססות מדע.
משבר האקלים, ובכללו האתגרים המקומיים והמחויבות הגלובלית, יחייבו את הממשלה החדשה, תהא אשר תהא, לפעול ומיד לגיבוש מדיניות לאומית מוסכמת ולהתחלת היישום שלה בשטח. הקמת מועצת אקלים לאומית במשרד ראש הממשלה תהווה נדבך נוסף וחשוב במחויבות של ממשלת ישראל להסתכל למשבר האקלים בעיניים ולהתחיל לפעול.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
