מתכוננים לנחיתה הבאה על הירח
(צילום: נאס\"א)
ארצות הברית מתכוננת לשלוח בני אדם לירח בעשור הנוכחי, ואחת מהסכנות הגדולות שאיתן האסטרונאוטים יתמודדו היא הקרינה בחלל. קרינה זו עלולה לגרום להשפעות בריאותיות ארוכות טווח – מקטרקט ועד סרטן ומחלות הקשורות להתנוונות רקמת העצבים.
משימות אפולו בשנות השישים והשבעים הוכיחו כי שהייה של כמה ימים על אדמת הירח אינה מסוכנת. אבל נאס"א לא ביצעה מדידות קרינה יומיות שיסייעו למדענים להעריך מהו זמן השהייה המקסימלי הבטוח על הירח.
נחיתת הגשושית הסינית, בשנה שעברה
(צילום: אבי חי)
השאלה הזו נפתרה לאחרונה, כשצוות חוקרים סיני-גרמני פרסם במגזין Science Advances תוצאות ניסוי שביצעה בשנה שעברה הגשושית הסינית צ'אנג-אה 4. "הקרינה על הירח היא בין פי 2 לפי 3 גבוהה יותר מהקרינה בתחנת החלל הבינלאומית", אמר אחד מכותבי המחקר, רוברט ווימר שוויינגרובר, אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת קיל שבגרמניה.
"לכן", הוסיף החוקר, "הדבר מגביל את השהות על אדמת הירח לבערך חודשיים". הוא ציין כי במגבלה זו נלקחת בחשבון הקרינה מהמסע לירח, שאורך כשבוע, ומהחזרה לכדור הארץ - שאף היא נמשכת שבוע.
יש כמה מקורות לחשיפה לקרינה: קרניים קוסמיות גלקטיות, התפרצויות סולאריות וכן ניוטרונים וקרני גמא מאינטראקציה בין קרינה בחלל לאדמת הירח.
החוקרים מצאו כי הקרינה שנמדדה על הירח היא 1,369 מיקרו-סיברט ליום – פי 2.6 מהקרינה בתחנת החלל הבינלאומית. הסיבה היא שתחנת החלל מוגנת חלקית על ידי המגנטוספירה של כדור הארץ, אזור שקיימות בו תופעות המושפעות מהשדה המגנטי של כדור הארץ ולכן רוב הקרינה מהחלל מוסטת.
האטמוספירה של כדור הארץ מעניקה הגנה נוספת, אבל ככל שמגביהים – חשופים יותר. "רמות הקרינה שנמדדו על הירח גבוהות פי 200 מאלו שעל אדמת כדור הארץ ופי 10 מאשר בטיסה מניו יורק לפרנקפורט", אמר ווימר שוויינגרובר.
נאס"א מתכוונת לשגר בני אדם לירח ב-2024, כחלק מתוכנית ארטמיס, ואמרה כי יש לה תוכנית לנוכחות ארוכת טווח של אסטרונאוטים שיעבדו ויחיו על אדמת הירח. לפי ווימר שוויינגרובר, אם כן רוצים שבני אדם ישהו יותר מחודשיים על הירח, יש להקים מתחמים שממוגנים מקרינה בכך שמצפים אותם ב-80 ס"מ של אדמת הירח.
