מצד ימין של הזירה - עכביש מהמין פרוונית שחורה, הנציגה הישראלית של משפחת הטרנטולות. מדובר בעכביש מהגדולים והחזקים ביותר בארץ, אשר מסוגל לטרוף לטאות קטנות וכמעט כל חרק שנקלע לדרכו. למה כמעט? כי בצד שמאל נמצא האויב המושבע שלו - אחת הצרעות הגדולות בישראל שעקציתה נחשבת לאחת מהכואבות ביותר בעולם: צרעכבישית חומה (באמת , לא המצאנו כלום).
הצרעכבישית, כפי ששמה מרמז - היא צרעה המתמחה בציד שיטתי ויעיל של עכבישים.
זה היה קרב אינטנסיבי, אבל מכור מראש - הצרעכבישית החומה איתרה את הפרוונית, ובלי להתבלבל ניגשה למלאכה. העכביש האומלל, שרגיל להיות בצד של התוקף ניסה להתגונן בכל דרך. החל מתצוגות איום ועד נסיונות דרמטיים לנשוך את הצרעה באמצעות ניבי הארס החדים שלו, ללא הצלחה.
הצרעה ניצלה את יכולות התעופה שלה, ובמתקפה אווירית מפתיעה הצליחה לעקוץ את העכביש במהירות שיא. בשלב הזה, לטרנטולה לא נותר סיכוי. תוך שניות בודדות הארס של הצרעה עשה את שלו, והעכביש החל להתפתל ולאבד שליטה עד שהתהפך על הגב ונעשה משותק לחלוטין.
הסיפור של העכביש עוד רחוק מלהסתיים. למעשה, החלק המטורף באמת רק מתחיל. לאחר האיפון המרשים, הצרעה גוררת את הקורבן הטרי שלה למחילה שהיא חפרה מראש, מטילה עליו ביצה אחת ויוצאת תוך כדי שהיא אוטמת אחריה את הפתח.
מהביצה בוקע הזחל של הצרעכבישית ומתחיל לנשנש את הבופה העכבישי שסדרה לו אמו, כל יום במשך ימים ארוכים. הקורבן בעל שמונת הרגליים, למקרה שתהיתם, עדיין בחיים בחלק מהתהליך, משותק וחסר אונים בזמן שגופו נאכל מבפנים איבר אחר איבר. כשהזחל כבר גדול מספיק, הוא מתגלם, ומהגולם מגיחה צרעכבישית בוגרת חדשה, מוכנה לחזור על המעגל עם עכביש אחר.