אגדה מצרית עתיקה מספרת על ארץ קסומה ורחוקה שבה מטיילים אמיצים יכולים לקבל זהב, מור ולבונה. ארץ פונט, או "ארצו של האל" כמו שהמצרים כינו אותה לפעמים, הייתה המקום למה שתואר כסיפור האגדה הראשון הידוע. ארכיאולוגים משוכנעים כי פונט אכן קימת, וכעת ייתכן כי הצליחו לאתר את האוצר הקדום ביותר משם שהתגלה עד כה – גולגולת בבון מלפני 3,300 שנה.
על פי מסמכים כתובים בהירוגליפים, כתב החרטומים, המצרים החלו לבקר בפונט לפני 4,500 שנה והמשיכו לעשות זאת עוד אלף שנה. אבל אף שמסמכים אלו ועבודות אמנות מציינות את הסחורה שהמצרים הביאו מפונט - ובהם שרכים, מתכות, עצים ובעלי חיים אקזוטיים – ארכיאולוגים גילו מעט עדויות קשיחות לאותה סחורה.
ייתכן שגולגולת הבבון תביא לשינוי. ב-Science Magazine נכתב כי נתניאל דומיני מאוניברסיטת דארטמות' בארצות הברית ושותפיו למחקר גילו אותה בארכיון במוזיאון בריטי. השרידים שייכים לבבון המדריאס (בבון מצרים), שהתגלה במאה ב-19 על ידי ארכיאולוגים בעיר תבאי. המצרים העריצו את בבון המדריאס כהתגלמות תות, אל החוכמה, וקישרו את הפרימאטים גם לאמון-רה, אל השמש.
אבל הבבונים לא היו מקומיים. דומיני ושותפיו חקרו איזוטופים כימיים בשיני הבבון כדי לסייע בתעלומת מקום הולדתו, ובמחקר שהתפרסם ב-eLife ציינו כי ניתוח האיזוטופים ב-31 בבונים במזרח אפריקה ובחצי האי ערב גילה כי נולדו באזור שבו שוכנות כיום אריתראה, אתיופיה וסומליה. שם רוב הארכיאולוגים חושבים ששכנה פונט, ולכן הם סבורים כי בבון מצרים הוא האוצר הראשון הידוע מארץ פונט.
קתרין בירד, ארכיאולוגית באוניברסיטת בוסטון, אמרה כי כמה מנמלי פונט שכנו כנראה באריתריאה או במזרח סודן. בין 2001 ל-2011 היא והארכיאולוג המנוח רודולפו פאטוביץ' חפרו באתר שנקרא מרסה/ואדי ג'ווסיס בחוף ים סוף שבמצרים, וגילו כתובת בת 2,800 שנה על אבן שמתארת מסע לפונט. הם גם גילו שברי כלי חרס בסגנון דומה לסודני-אריתריאי, שכנראה נרכשו מפונט.
המחקר החדש, אומרת בארד, "מספק עדות נוספת למיקומה של פונט". אבל לדבריה הבבון הוא לא האוצר הקדום ביותר מפונט כי החפירות שלה במרסה/ואדי ג'ווסיס גילו בין היתר אבוני (הובנה) משם. דומיני, עם זאת, אמר כי לא ברור שפריטים אלו אכן הגיעו מפונט. הארכיאולוג פירס פאול קריסמן מבהיר כי בכל מקרה המחקר החדש משמעותי מאוד: "זה צעד חשוב במיוחד להבנת הארץ המסתורית שאנחנו עדיין לא מכירים לחלוטין".