זה מטוס? לא, זו ציפור: עוף עם מבנה אווירודינמי כמו של מטוס קרב עף יותר מ-12 אלף ק"מ מאלסקה לניו זילנד, ושבר שיא עולם חדש בנדידה ללא חניית ביניים. הציפור, לימוזה חומת-בטן, יצאה לדרך הארוכה מדרום אלסקה ב-16 בספטמבר והגיעה למפרץ ליד אוקלנד שבניו זילנד 11 ימים לאחר מכן, כשהיא עפה בדרך במהירות של עד 90 קמ"ש. כך דווח בגרדיאן הבריטי.
רק החודש תועדה באופן נדיר לימוזה חומת-בטן בישראל, בחוף מעגן מיכאל. לימוזה חומת-בטן מקננת בטונדרה פתוחה (מישור נטול עצים), בסביבת ביצות ונהרות, ואת חודשי החורף מבלה בשפכי נהרות, חופים חוליים ואגמים. אוכלוסייתה מתפרשת על אזורי טונדרה ברחבי אירואסיה וצפון אמריקה. היא חורפת באפריקה, חצי האי ערב, דרום מזרח אסיה, אוסטרליה וניו-זילנד, וכמעט ולא חולפת בישראל.
לגב התחתון של הלימוזה הזכר ששבר את שיא הנדידה חובר משדר לוויין במשקל 5 גרם שאפשר לחוקרים לתעד את התקדמותו. הלימוזה הייתה אחת מארבע ציפורים שעזבו יחדיו את החופים באלסקה, שם הן סעדו צדפות ותולעים במשך חודשיים. משקל הלימוזה לרוב בין 190 ל-400 גרם, אבל לפני נדידה ארוכה היא יכולה להכפיל את משקלה. היא גם יכולה לכווץ את אבריה הפנימיים כדי להקל על המשא – ועל המסע.
אחרי עזיבת אלסקה, הציפורים המשיכו דרומה מעל האיים האלאוטיים ולאוקיינוס השקט. המסע כנראה התארך עקב רוחות מזרחיות חזקות. לפי הלוויין, הציפור ששברה את שיא העולם בנדידה עברה מרחק של 12,854 ק"מ מנקודה לנקודה, אבל המדענים ציינו כי לאחר שלוקחים בחשבון טעויות מדידה המרחק היה כ-12,200 ק"מ. השיא המתועד הקודם של נדידה ללא חניית ביניים היה 11,680, בשנת 2007.
ד"ר ג'ס קונקלין, מארגון מדענים החוקר נדידות למרחק רב, אמרה: "נראה שיש להן את היכולת לדעת איפה הן בכדור הארץ. אנחנו לא ממש יכולים להסביר זאת, אבל זה כאילו שיש להן מפה. הן עפות מעל אוקיינוסים במשך ימים ארוכים, אין שם שום יבשה. ואז הן מגיעות לניו קלדוניה ופפואה, שם יש לא מעט איים, ואז זה כאילו שהן רואות אדמה וחושבות 'אנחנו צריכות לפנות או שנפספס את ניו זילנד'".
לפי ההערכה, הציפורים לא ישנות במהלך כל המסע. "הן כמו מטוס קרב – ארוכות, עם כנפיים מחודדות ומבנה מיוחד שמעניק להן פוטנציאל אווירודינמי", אמרה קונקלין. הלימוזות צפויות להתחיל את המסע חזרה במרץ. הן יעברו בדרך מעל אסיה, שם יעצרו לחודש באזור הים הצהוב, לפני שימשיכו צפונה לאלסקה.
מדענים אמרו כי המסלול מעל האוקיינוס השקט משמש כ"נתיב אקולוגי" לציפורים - הוא חף יחסית מסכנות בדמות מחלות וטורפים. לדברי קונקלין, "עוד ציפורים עפות יותר מ-10,000 ק"מ, אבל אין הרבה מקרים בעולם שהדבר נחוץ. אז זו לא בהכרח הציפור היחידה שיכולה לעשות זאת, אבל זו היחידה שצריכה".
