אבחון של נגיף ממשפחת הקורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מישראל וארצות הברית הצליחה למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV), שלמעט דיווח בודד מסעודיה הינו היחיד במזרח התיכון. יש להדגיש כי אין כל קשר בין הנגיף שפוגע בסוסים למגפת הקורונה, שגבתה כבר יותר מ-3.1 מיליון קורבנות ברחבי העולם.
נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) שגורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונה וירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני אדם נוספים ביניהם הקורונה של בקר, שנמצאת גם בבקר בישראל.
במשך שנים רבות נחשב נגיף הקורונה בסוסים כגורם תחלואה של מערכת העיכול בסייחים. בעשור האחרון דווחו התפרצויות תחלואה של מערכת העיכול בקורונה זו גם בסוסים בוגרים בצפון אמריקה, אירופה ויפן. סימני התחלואה העיקריים הינם חוסר תיאבון, חולשה וחום. יתכנו גם סיבוכים שייגרמו לסימני תחלואה קשים יותר, אך תמותה מהנגיף נחשבת לנדירה.
נוכחות הקורונה התגלתה דרך שיתוף פעולה של חוקרים מבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט באוניברסיטה העברית, מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות וחוקרים מבית הספר לרפואה וטרינרית בדייויס (ארצות הברית). העבודה המחקרית בוצעה כחלק מהדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.
במסגרת המחקר נאספו דגימות מ-333 סוסים בריאים ב-29 חוות סוסים הפזורות ברחבי ישראל. דגימות הדם נשלחו למעבדה בביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס על מנת לבדוק נוכחות נוגדנים לקורונה של סוסים בשיטת מעבדה שפותחה על ידם. אוכלוסיית הסוסים במחקר זה כללה סוסים בריאים לכאורה, ללא דיווח על מחלה לאחרונה.
אצל 41 מהסוסים נמצאו נוגדנים נגד קורונה של סוסים (12.3%). כמו כן, נוכחות סוסים עם נוגדנים נמצאה ב-17/29 החוות בשיעור של 12.5-37.5%. זאת ועוד, שיעור החשיפה לנגיף היה גבוה משמעותית אצל סוסים השוהים במרכז ישראל, ונמוך משמעותית בקרב סוסים שחיו במרעה ולא במקומות סגורים. "יתכן שדרך ההעברה האורופקלית מוגבלת אצל סוסים במרעה, בגלל צפיפות נמוכה יותר, אוויר פתוח ואוורור טבעי. כפי שתואר במחקר, צפיפות מוגברת (כלומר, משטחים קטנים בהשוואה למרעה) עשויה להגביר את העברה האורופקלית של ה-ECoV", מוסבר במאמר המדעי.
שיעור המצאות הנוגדנים נגד קורונה של סוסים בסוסים בריאים בישראל דומה לזה שנמצא בסוסים בריאים בארצות הברית (9.6%). "חשיבות העבודה הינה בכך שלראשונה הודגמה חשיפה של סוסים לנגיף זה באזורנו, ולכן חשוב לכלול אותו ברשימת הגורמים האפשריים לתחלואת מערכת העיכול בסוסים בוגרים. יחד עם זאת, חשוב לציין שעדיין לא מצאנו עדות מולקולרית לנוכחותו של הנגיף, ואנו נמצאים בימים אלו במחקר שמטרתו היא לזהות את הנגיף בדגימות צואה של סוסים וסייחים הסובלים מתחלואת מערכת העיכול", הסביר ד"ר אמיר שטיינמן, מנהל בית החולים לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית, ומומחה ישראלי לרפואת סוסים, שהוביל את המחקר.
