הר הגעש פינטובו בפיליפינים נחשב במשך מאות שנים להר געש רדום. סביבו חיו אלפי תושבים מקומיים, מוקפים ביער גדול, בשקט ובשלווה, לאורך חופו המערבי של האי לוזון. כשם שהיה רדום, כך פינטובו לא היה מוכר. הוא היה הר געש בלתי ידוע, שהיווה את מרכז חייהם של בני שבט האייטה, במשך מאות שנים - מאז שנמלטו מכובשיהם הספרדים באמצע המאה ה-16. החיים מסביב לפינטובו היו על מי מנוחות: המקומיים עסקו בציד, ששגשג הודות לג'ונגל סביבם, והקרקע גם היא הניבה גידולים חקלאיים מדהימים נוכח הפעילות הגעשית הרדומה.
30 שנה להתפרצות הר הגעש שהשפיעה על מזג האוויר בישראל
(צילום: משה מזרחי)
ואז, הכול השתנה. ביולי 1990 פקד את מרכז האי לוזון רעש אדמה בעוצמה של 7.8, שהביא – לפי חוקרים – להתעוררותו של הר הגעש קצת פחות משנה לאחר מכן. כמה שבועות לאחר רעידת האדמה, מקומיים דיווחו על שינויים רבים באזור, ביניהם על עשן לבן שיוצא מתוך הר הגעש.
ערב ההתפוצצות, רעידות אדמה חלשות יחסית הורגשו באזור, וסדרת התפוצצויות קטנות רמזה על מה שעתיד להגיע. מכשירים למדידת רעידות אדמה תיעדו מאות רעידות קטנות בכל יום שקדם להתפרצות הגדולה. ההר הפך פעיל, והפרויקט לפינוי התושבים צבר תאוצה, דרך המדיות השונות: מעיתונים וערוצי טלווייזיה ועד פעילויות קהילתיות שהעבירו את הבשורה מפה לאוזן.
ענן ענק בגובה של קילומטרים כיסה את האזור בימים הראשונים של חודש יוני 1991, עננים שלוו בברקים ורעידות אדמה חלשות יחסית.
הפעילות געשית הלכה והתחזקה, והגיעה לשיאה ב-15 ביוני. מכשירי הסיסמוגרף כמעט ו"איבדו" את זה, הלחץ האטמוספרי באזור הגיע למדדים קיצוניים וענן האפר שנוצר מההתעוררות האימתנית, הגיע לגובה של יותר מ-30 קילומטרים ולמרחק של 16 ק"מ. הענן הטיל אפלה כבדה על האזור כולו. מאות אלפי טון של ניקל, אבץ, נחושת, עופרת ועוד - נפלטו לאוויר בצורה כמעט מיידית, אלא שלתופעת הטבע המרהיבה הזאת היו השלכות גם ארוכות טווח.
התפרצות הר הגעש פינטובו גרמה להורדת הטמפרטורות בעולם, לשנתיים בערך. חלקיקי הגופרית ששהו בסטרטוספרה, החזירו חלק מקרני השמש, עד ל-5% מכמות האור על פני כדור הארץ.
הגבהים האדירים שאליהם הגיע האפר הוולקני שהתפרץ מההר, הם אלו שהשפיעו בעיקר על השינויים האקלימיים הקיצוניים ברחבי העולם, כולל אצלנו בישראל. החורף הישראלי של השנים 1991-1992 היה החורף הגשום ביותר מאז תחילת המדידות. בירושלים ירדו 1,200 מ"מ גשם, ברוב הערים במרכז ובצפון הארץ זה היה החורף הגשום שהיה פה מאז החלו המדידות, הכינרת התמלאה באותן השנים ביותר מארבעה מטרים וסכר דגניה נפתח ב-9 בפברואר. שלג ירד בכל ההרים בארץ מגובה 300 מטר בלבד, כולל עפולה, דימונה, עמק החולה, כפר סבא, ואם כל זה לא מספיק – חודש יוני ב-1992 היה הקר והגשום ביותר מאז תחילת המדידות בהשוואה לחודשי יוני.
האירוע בפיליפינים סוקר ברחבי העולם, וכיאה לכך גם כאן בישראל. כך נכתב ב"ידיעות אחרונות": "אלפי תושבים פונו מאזור הר הגעש פינאטובו בפיליפינים: ההר שהיה רדום כשש מאות שנה, התפרץ אתמול בסילונים של גז, אפר וסלעים, שהידרדרו מלועו במהירות של מאה קמ"ש. נמסר שהטמפרטורה של הסלעים המותכים, האפר והגז הגיע ל-1,000 מעלות צלסיוס, בינתיים לא דווח על נפגעים. יותר מ-12,000 איש המתגוררים בקרבת ההר, בשלושה מחוזות התבקשו לפנות את בתיהם". בכתבה אחרת נשאלה השאלה: "צפוי להיות חורף גשום?"
עוד נכתב בעיתון: "הר הגש בפיליפינים המשיך לפלוט גם אתמול קיטור לוהט מתוך המגמה הרותחת שבלוע, זה היום ה-20 ברציפות. מדענים צופים כי התפרצות מחודשת בהחלט אפשרית. התפרצות קודמת בשנה שעברה גרמה לחורף גשום במיוחד באזורים שונים של העולם, בשל האפר הרב שהועף לאטמוספירה". בכתבה אחרת מאותה השנה, של גד ליאור, צוטטו חזאים באירופה שהצהירו: "מזג האוויר בעולם השתגע לגמרי".
פרופ' דניאל רוזנפלד, מומחה למדעי האטמוספירה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התייחס בריאיון לאולפן ynet, להתפרצות לפני 30 שנה: "הייחוד של ההתפרצות הזו, שהייתה כל כך עוצמתית, הוא שהיא השליכה כמויות עצומות של אפר וגזים וולקניים לסטרטוספרה, בגובה של יותר מ-30 ק"מ. כיוון שלסטרטוספרה אין עננים וגשם, החומר נשאר שם כשנה-שנתיים. הוא התפשט וכיסה את כל כדורי הארץ. החומר החזיר את קרינת השמש לחלל, ובצורה הזאת, גרם להתקררות האקלים - באותה שנה עוקבת, שנת 1992, זו הייתה שנה מושלגת וקרה אצלנו".
לדבריו, ההתקררות הזאת גרמה לכך שאוויר יותר קר הגיע אלינו בחורף שלאחר ההתפרצות והשנה הזאת הייתה שנת שיא של גשמים, שלגים וקור. "זה לא רק השפיע על הטמפרטורה, אלא השפיע גם על מערכת מזג האוויר העולמית בצורה של שינויים ", אמר פרופ' רוזנפלד. "האפר הוולקני נשאר בסטרטוספרה למשך השנתיים העוקבות, ולכן, ההשפעה הגדולה ביותר שלו הייתה בחורף 1992-1991, השפעה מתונה יותר בחורף 1993-1992. ושתיהן היו שנים מושלגות, במיוחד השנה הראשונה".
אבל לא כולם נהנו ממזג אוויר חורפי במיוחד. פרופ' רוזנפלד: "לעומת זאת, באזור צפון אירופה וצפון אסיה, המצב היה הפוך. היה יובש ומזג אוויר חסר שלגים. באותה שנה לשוויצרים המסכנים לא היה מספיק שלג לעשות סקי, בעוד שהשלג היה אצלנו".
פרופ' רוזנפלד אמר כי קשה מאוד לחזות התפרצויות וולקניות בתחזית של יותר מאשר כמה שבועות, ולכן אי אפשר לחזות אירוע דומה בשנים הקרובים. "הדבר בהחלט ייתכן ובאופן בלתי צפוי. אנחנו עשויים לקבל התפרצות אפילו יותר גדולה", הוא אמר. "זו לא ההתפרצות הגדולה ביותר שהייתה בהיסטוריה. למשל קרקטואה באינדונזיה התפרץ בעוצמה יותר גדולה (בשנת 1883). סנטורני, לפני כ-3,000 שנה התפרץ בעוצמה שהיא גדולה פי עשר וגרם לתופעות שיש כאלה שמייחסים אותן למכות מצרים. ויש מצב שפתאום מתפוצץ עוד הר געש ויהפוך לנו לגמרי את האקלים ויקרר אותנו, בצורה מרעננת אולי, להבדיל מהחום של התקופה האחרונה, לשנה-שנתיים הבאות".
