בעוד קצת יותר משלוש שנים, אם הכל יתנהל על פי התוכניות, תשוגר לירח החללית הישראלית "בראשית 2", שתכלול מקפת שתקיף את הירח במשך כמה שנים וגם שתי נחתות, שינחתו בשני מקומות שונים על אדמת הירח ויבצעו משימות מדעיות. כמו החללית בראשית, שהתרסקה על אדמת הירח באפריל 2019, התגייסו גם הפעם למשימה עמותת SpaceIL, התעשייה האווירית על מנת לבנות את החללית הישראלית השנייה.
ריאיון באולפן ynet עם מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית
(צילום: אבי חי)
שלומי סודרי, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, התייחס למשימה החדשה, שעליה הוכרז אתמול בבית הנשיא בירושלים. "בשנייה שלא סיימנו בהצלחה את המשימה הקודמת, ניסינו לחשוב איך חוזרים עליה והפעם מצליחים לבצע אותה", הוא אמר. "בחצי השנה האחרונה, יחד עם עמותת SpaceIL התנענו את המיזם. הדבר הראשון שעשינו זה ללמוד ולרכז את כל הלקחים מהפעם הקודמת .חשבנו איך עושים את זה חדשני יותר, מלהיב יותר ועם הסתברות יותר טובה להצלחה. באנו עם קונספט של חללית שמורכבת משלוש חלליות – חללית אם שתישא שתי נחתות. החללית הזו תעשה את המסע לירח, בערך 400 אלף קילומטר מכאן. כשהיא תגיע לירח, היא תנחית את שתי הנחתות בנקודות שונות על הירח".
סודרי התייחס לעובדה כי הפעם ינסו להנחית שתי נחתות על הירח, במקומות שונים ובזמנים שונים. "אנחנו מגדילים את ההסתברות להצלחה, מגדילים את רף הריגוש הטכנולוגי ובנוסף לכך המקפת - חללית האם - תמשיך במסלול סביב הירח, כמו הלוויינים שאנו מפתחים בתעשייה האווירית", אמר מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית. "במשך כשנתיים נוכל באמצעותה לעשות ניסויים מדעיים עם סטודנטים, תלמידים ואקדמיה. כך המשימה לא תהיה נקודתית של נחיתה על הירח, אלא בעצם שתי נחיתות ואחרי זה שנתיים של ניסויים מדעיים".
על ההתרסקות של החללית בראשית 1, אמר סודרי: "אנו לוקחים את הכישלונות כמנוף קדימה. אנו לא מוותרים. הלילה היה כישלון של משגר מאוד ייחודי וחדשני שנכשל. זה תחום מאוד מורכב, שאין בו הזדמנות שנייה. אני לא יכול לנסות כמה פעמים ואז אם זה עובד, לטוס. ברגע שאנו מוציאים את בראשית לירח, אין הזדמנות שנייה. בתעשייה אווירית שיגרנו את הלוויין הראשון ב-1988, את האחרון שיגרנו רק לפני חודשיים. ב-30 השנים האלה צברנו פה ידע וניסיון מאוד רחב, אנשים עם ידע טכנולוגי מהשורה הראשונה ואת הידע הזה אנו הולכים ליישם גם בבראשית, כדי שהפעם נעשה את המשימה בהצלחה ונצליח לעשות את שתי הנחיתות".
סודרי התייחס גם לדמיון בין שתי המשימות לירח - זו של 2019 וזו המיועדת ל-2024. "הן די דומות, אבל אנו לא מתחילים, כמו מבראשית 1, מאפס", הוא אמר. "שם היה קונספט חדשני, יחד עם SpaceIL פיתחנו בפעם הראשונה חללית שתגיע לירח. הפעם אנו מתבססים על כל הניסיון שצברנו בפיתוח בראשית 1 ולכן אנו מתחילים משלב יחסית יותר מתקדם, אנו רוצים להשתמש בכל הנכסים הטכנולוגיים שפיתחנו כדי שהמשימה תהיה מוצלחת יותר ונוכל לעשות אותה בצורה חלקה ב-2024 ולנחות על הירח".
עד כה רק שלוש מדינות הצליחו להנחית חלליות על הירח - ארצות הברית, ברית המועצות וסין. אחרי הכישלון של בראשית 1, גם ההודים נכשלו בניסיון להנחית חללית על הירח. על השותפים לפרויקט הלא פשוט, סיפר סודרי: "מי שמוביל את מהיזם זו עמותת SpaceIL. זו עמותה שנוסדה בתחילת הדרך של בראשית 1 ועכשיו מתחילה את המיזם השני. שותף מרכזי נוסף זה משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית, שתיצור את כל שיתופי הפעולה והאלמנטים החינוכיים בפרויקט. אנחנו בתעשייה אווירית מובילים את התכנון של החללית, את הנדסת המערכת, את בניית החללית, את השילובים שלה ואת כל תהליך ההוכחה של החללית על הקרקע. לפני שאנו משגרים כזו חללית לירח היא עוברת פה 'סדרת עינויים'. היא עוברת פה תהליך בדיקות מאוד מאוד קפדני של תנאי סביבה, בדיקות איכות, בדיקות תוכנה, תהליך שבסופו של דבר, כשאנו משגרים אותה, היא תצליח. זה מה שנעשה פה בתעשייה האווירית".
