יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) עלתה שוב לכותרות בימים האחרונים בשל התנגדותה להגבלת ההפגנות ובשל דבריה על פירוק השותפות עם הליכוד, אך היא הצטרפה לכנסת בעיקר כדי לעסוק בהגנת הסביבה וזכויות בעלי החיים, תחומים שאותם היא מקדמת בכל הזדמנות.
לפני כשנה וחצי היא נכנסה לפוליטיקה לאחר קריירה שנים ארוכות בתקשורת, למרות שלדבריה הייתה לה "סלידה עקרונית מפוליטיקה". לראשות ועדת הפנים והגנת הסביבה הגיעה הח"כית לפני כחמישה חודשים.
"הגעתי לפוליטיקה מתוך הבנה שניסיתי. עשיתי סרטים דוקומנטריים, והובלתי עמותה שעסקה בצריכת מזון מהצומח (מיטלס מאנדיי – נ.פ). הבנתי שמכל מה שעשיתי עד היום, יש דברים שאוכל לשנות רק כשאגיע לבית המחוקקים או למשרד ממשלתי, והחלטתי לנסות. אז למרות הסלידה העקרונית שהייתה לי מהפוליטיקה, נוצרה הסיטואציה כשבני גנץ הקים את המפלגה (חוסן לישראל) והבנתי שיש לי סיכוי להיות חלק מהממשלה, להוות אלטרנטיבה ולהגיע לעמדה אמיתית של השפעה", אמרה חיימוביץ'.
את משפיעה כפי שציפית?
"רוב העשייה של הכנסת הנוכחית היא סביב הקורונה. קשה מאוד לעסוק בנושאים שלא קשורים לנגיף ולמגפה, וזה חבל. כי הנושאים שבאתי לעסוק בהם, (הגנת הסביבה וזכויות בעלי חיים), הם בדרך כלל אלו שנדחקים ולא נמצאים בראש סדר היום הציבורי. כשכל הזמן מתעסקים במה יהיה היום ובמצוקות ובמחלות, אין את היכולת להביט מלמעלה ולומר 'העולם בא לומר לנו משהו'. אז בואו ננצל את המשבר הזה כדי גם להבין את השיעור שהיקום מנסה ללמד אותנו וגם כדי לנסות לראות איך אנחנו יוצאים מהמשבר הזה בצורה הרבה יותר נכונה עם פנים קדימה לקראת המשבר שרק מחכה לנו (משבר האקלים – נ.פ), שהקורונה היא רק הפרומו שלו. בסופו של דבר אני כן במקום שבו אפשר לשנות. גם בטיימינג הזה אני חושבת שיש לי לא מעט הצלחות".
מה ההישג הכי גדול שלך עד כה כראש ועדת הפנים והגנת הסביבה?
"כמות הדיונים הסביבתיים שמתקיימים בה, שחלקם תקדימיים. אם זה בדיון על חיפה, שבו התחייבו לסגור את התעשייה הפטרוכימית בחיפה עד 2025. אם זה בנושא תחנות הכוח בגז, והדיונים על שברון ועל משבר האקלים. גם העברת הסמכויות של חוק צער בעלי חיים לוועדה. הוועדה מאוד מאתגרת את כל הגופים, וקיימת תחושה שיש בכנסת גוף שדוחף לעשייה סביבתית אחרת".
מה דעתך על תפקודה של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בכלל, ובנוגע להפרת תקנות הסגר בפרט?
"אני חושבת שנבחרי ציבור ובטח שכל שרי הממשלה צריכים להוות דוגמה אישית, במיוחד בתקופה רגישה כמו עכשיו כשהממשלה דורשת מהציבור משמעת וכולם בסגר. כדי לעבור את התקופה הזאת מאוד חשוב להעביר מסר של להישמע להנחיות. וכמובן, אני מאחלת לה רפואה שלמה והחלמה מהירה מהקורונה. ומבחינה מקצועית – לפני המקרה מדובר, אני חושבת שהיו הכרזות על כמה צעדים משמעותיים כמו מפרץ חיפה ותחנות הכוח, הציד והפרוות. אני והוועדה בהחלט נתמוך ונחזק כל צעד שהוא לטובת הסביבה ובעלי החיים, ונלווה את ההחלטות עד היישום".
מה לדעתך צריך לשנות במשרד להגנת הסביבה?
"המשרד להגנת הסביבה לא מקבל מספיק תקציב ואין לו כוח אדם. הדוגמה הטובה ביותר זה המנהלת לשינוי אקלים שאמורה להתעסק בשינוי האקלים. מי שמנהל אותה עושה לפחות עוד שלושה תפקידים, ומאוד קשה לעבוד בצורה כזאת. גם מבחינת האכיפה. אחת הבעיות הגדולות זה חוסר אכיפה. אם זה בנושא חומרים מסוכנים, פליטות, זיהומים. אין הבנה בארץ בנוגע לכמה המשרד הזה חשוב ונוגע לכל היבטי החיים שלנו".
ובמשרד החקלאות?
"במשרד החקלאות יש צורך מאוד דחוף לרפורמות במשק החי. לדוגמה: הרפורמה במשק הלול, שתקועה כבר שנים. מעל 90% מלולי התרנגולות המטילות בישראל הם כלובי הסוללה. אנחנו אחת המדינות הכי מפגרות בהיבט של משק הלול. אנחנו צריכים לעשות רפורמה שתכלול לפחות מעבר ללולי מעוף. כמו כן, צריך לעשות שינויים רבים ברגולציה של המשק החי. אם זה גידול התרנגולים לבשר, גידול החזירים ועוד שינויים רבים אחרים שלא נעשו שנים ארוכות".
מה את חושבת על מקרה התעללות הכלב בבת ים?
"מדובר במקרה שמראה עד כמה החשיפה ברשת מביאה לכך שנעשית אכיפה ופעולה. יכול להיות שללא החשיפה ברשת, לא הייתה אכיפה. במקרה זה יש סוף טוב והכלב ניצל, אבל זה המחיש עוד יותר עד כמה מאחורי מקרה זה יש עשרות ואולי מאות מקרים של התעללות בבעלי חיים על בסיס יום-יומי ויש תלונות על כך שהמשטרה מגיעה ולא עושה דבר. גם אם תופסים, הענישה מאוד מינימלית והתעללויות מתרחשות שוב ושוב".
צריך לעשות פה שינוי משמעותי. אם זה בהיבט של החקיקה, כדי שהעונשים יוכלו להיות הרבה יותר חמורים, ואם זה בהגדלת יכולת האכיפה. אך בעיקר - שתהיה מודעות לכך שהתעללות היא התעללות. ומי שמתעלל בבעל חיים - בסוף מגיע לבני אדם. זאת אכזריות ואסור להשלים איתה. חברה מתוקנת לא יכולה להשלים עם התעללות בחסרי ישע. אז מצד אחד – אני שמחה שמקרה כזה מעלה מאוד את המודעות, אבל למה צריך שנגיע למצב כזה כדי שנתנהג כמו שצריך? לכן קראתי לכנס דיון שיעסוק בעניין האכיפה והענישה".
נושא עליו מרבה לדבר חיימוביץ' הוא המשלוחים החיים, אותם מסעות בהם עגלים וטלאים מובאים לישראל בתנאים קשים.
מדוע החוק נגד משלוחים חיים טרם עבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה?
"זאת הצעת חוק לא פשוטה, כי יש לה הרבה השלכות כלכליות הן מבחינת החקלאים והן מבחינת הסכמי סחר, וכדי להעביר את החוק הזה צריך להגיע להסכמות עם הרבה מאוד גופים. היא לא עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה כי הייתה לה התנגדות מצד הרבה גורמים: משרד הפנים, משרד החקלאות, משרד הכלכלה ומשרד האוצר. כעת הוחלט על הקמה של ועדה מקצועית, שתהיה מוגבלת בזמן, בה יהיו חברים מכל הגופים המתנגדים והמטרה היא לדון כיצד לעצור את המשלוחים החיים באופן שייפגע הכי פחות בגופים האלו. כמובן שזה יהיה בהדרגה, וזה לא פשוט. אני עושה הכל כדי שזה יקרה".
בימים אלו את מקדמת חוק נגד ציד בעלי חיים. מה התשובה שלך לכל אותם אנשים הטוענים שיש בעלי חיים שיש צורך "לדלל" את המספרים שלהם?
"עם כל הכאב למי שאוהב בעלי חיים, מינים פולשים זאת בעיה מאוד מאוד קשה. אנחנו מנסים לשמור על בעלי החיים שלנו, המינים האנדמיים שלנו. ואם המשמעות של הכניסה של מינים פולשים היא שנאבד את הציפורים שלנו, אז יש פה בעיה שצריך לטפל בה, ולפעמים זה ע"י 'דילול'. יש אנשים שהולכים לצוד מתוך ספורט, זה לא הדילול שרשות הטבע והגנים עושה מתוך מחשבה מושכלת.
אנחנו בעידן שבו רואים את הכחדת המגוון הביולוגי בכל העולם, וגם בארץ. אנחנו פולשים לטבע באופן דרמטי, בונים בכל מקום ומקשים על חיות הבר שלנו. אבל הם חלק מהחיים כאן. התנים, השועלים, הזאבים, הצבועים וחזירי הבר. הם לא אשמים שאנחנו נכנסים לשטחים שלהם. אנחנו צריכים למצוא את הדרך איך אנחנו מאפשרים לילדים שלנו לחיות במדינה שיש בה גם חיי טבע. וכרגע יש משהו בברוטליות של הבנייה שלנו שלא מאפשרת את זה".
בריאיון לאולפן ynet אמרת שהגז צריך להישאר באדמה, וזה עורר סערה. את עדיין חושבת כך?
"התכוונתי לכך שבעידן של משבר האקלים, אנחנו צריכים להמעיט את השימוש בדלקי מאובנים ולהגביר את השימוש באנרגיה מתחדשת. אני מבינה את המצב שישראל נמצאת בו היום, בו הגז הוא העתודה שלנו מבחינה אנרגטית, אבל אנחנו צריכים להשתמש בגז כאנרגיית מעבר. צריכים להעלות את השימוש שלו שלנו באנרגיה מתחדשת באופן דרמטי. בגלל זה אני מאוד שמחה שמשרד האנרגיה עדכן את היעדים שלו לאנרגיה מתחדשת ל-30% עד 2030. זאת התחייבות מאוד חשובה אבל היא עדיין, בעיניי, לא מספיקה. מדינת ישראל יכולה להגיע ליעדים הרבה יותר גדולים".
את עדיין אופטימית? חושבת שניתן לעשות שינוי?
"אם לא הייתי חושבת שניתן לעשות שינוי, לא הייתי איפה שאני נמצאת. אני אופטימית מטבעי. יש ימים שאני כמעט על סף ייאוש, אבל אני כן חושבת שיש יכולת לשנות דברים. זה דורש עבודה רבה, הרבה מאבקים ותסכול רב. אבל אני מאוד מאמינה שלפעמים גם שינוי קטן הוא משמעותי, והרבה שינויים קטנים הופכים לשינוי גדול. אם כולנו נסתכל על אוסף הבעיות ונשאר הלומים ונגיד שהבעיה היא גדולה מדי, אף אחד לא יעשה דבר. זאת עבודה סיזיפית, מתסכלת, ולפעמים נכשלים. אבל אי אפשר לעשות שינוי אם לא מנסים".
