נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הזמין 40 מנהיגים מרחבי העולם, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפסגת אקלים וירטואלית שתתקיים ב-22 וב-23 באפריל. כך הודיע הערב (יום ו') הבית הלבן. בהודעת הבית הלבן נכתב כי הפסגה תתקיים באופן וירטואלי ביום כדור הארץ וביום שאחריו.
פרט לנתניהו הוזמנו לפסגה גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא סין שי ג'ינפינג, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, נשיא צרפת עמנואל מקרון, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלה הודו נרנדרה מודי, ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן, סלמאן מלך סעודיה, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא איחוד האמירויות ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן.
בנוסף הוזמנו מנהיגי מדינות קטנות כמו אלו של איי מרשל, ואנטיגואה וברבודה - מדינות איים שעלולות להיפגע קשות מעליית גובה פני הים, שנגרמת כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.
בהודעת הבית הלבן נכתב כי "בשנים האחרונות מדענים מדגישים את הצורך להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס על מנת למנוע את ההשפעות הגרועות ביותר של שינויי האקלים. המטרה המרכזית של הפסגה בבית הלבן וגם של ועידת האקלים שתתקיים בנובמבר בגלזגו היא לזרז את המאמצים על מנת להשיג את המטרה". עוד נכתב בהודעת הבית הלבן כי בפסגה יוצגו דרכים לעידוד קידום טכנולוגיות חדשניות ולסיוע למדינות חלשות להתמודד עם השפעות שינוי האקלים.
התחממות כדור הארץ בשנים האחרונות
(צילום: נאס\"א)
עוד נכתב בהודעת הבית הלבן כי עד לפסגה בעוד כחודש, ארצות הברית תכריז על יעד פליטות שאפתני לשנת 2030, זאת לפי ההתחייבות שלה בהסכם פריז. בהזמנתו דחק הנשיא האמריקני במנהיגים להשתמש בפסגה כהזדמנות למנהיגים האחרים לפרט כיצד מדינותיהם יתרמו למניעת התחממות כדור הארץ.
נתניהו עצמו התייחס לצמצום הפליטות של ישראל, בוועידה שנערכה בחודש דצמבר האחרון. ראש הממשלה אמר בוועידה שהתקיימה גם כן באופן וירטואלי כי "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050". הוא הוסיף כי "עשינו כבר התקדמות מכריעה בשני תחומים ספציפיים: הורדנו משמעותית את התלות שלנו בפחם. למעשה, ישראל היא מובילה עולמית בצמצום צריכת הפחם. עד לשנת 2025, בעוד חמש שנים בלבד, ישראל לא תשרוף יותר פחם. שום פחם, פרט למצב חירום. בתחום האנרגיה הסולארית, במהלך חמש השנים האחרונות, הגדלנו את הייצור מכ-2% לכ-10%. עד לשנת 2030, אנרגיה סולארית תספק יותר משליש מכלל החשמל של ישראל". עם זאת, פעילי סביבה אמרו כי היעדים שהציבה לעצמה ישראל וגם השימוש כיום באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל - נמצא הרחק מיעדים שהציבו מדינות אחרות ברחבי העולם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת האקלים הווירטואלית בדצמבר
(צילום: עומר מירון, לע"מ)
ארה"ב חזרה להסכם האקלים
זמן קצר לאחר כניסתו לבית הלבן לפני כחודשיים, הכריז ביידן על חזרתה של ארצות הברית להסכם האקלים, שנחתם בפריז ב-2015. זאת, לאחר שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ הודיע לפני כשלוש שנים וחצי על פרישת ארצו מההסכם.
ביידן הציב לו למטרה להגדיל את השימוש באנרגיה נקייה ולאסור שימוש בפחם ובגז טבעי על אדמות פדרליות מושכרות. הוא גם מתכנן להוביל לריסון פליטת גז מתאן במהלך הפקת גז ונפט. הנשיא האמריקני מתכוון גם להקים יחידה במשרד המשפטים האמריקני שתעסוק באיכות הסביבה ובאקלים – ותפקידה המרכזי יהיה להגביר את האכיפה הסביבתית נגד מזהמים.
הנשיא רואה בנושא כחשוב מאוד. לכן ג'ון קרי, שהיה מזכיר המדינה של ברק אובמה, חזר לממשל האמריקני ויוביל את המאבק בהתחממות הגלובלית. "לאמריקה יהיה בקרוב ממשל שמתייחס למשבר האקלים כאל האיום הביטחוני הלאומי הדחוף שהוא", צייץ קרי בטוויטר עם ההכרזה על מינויו לאחר בחירת ביידן לנשיא. הוא הוסיף שהוא גאה לשתף פעולה עם ביידן, בעלי הברית של ארה"ב והצעירים שמובילים את המאבק במשבר האקלים, ולכהן בתפקיד "שליח האקלים של הנשיא".
