איך נעביר את החורף הקר? התשובה לשאלה הזו בעת המודרנית כוללת תנורים, שמיכות והסקה מרכזית - אבל לפני מאות אלפי שנים ייתכן שלבני האדם הייתה דרך שונה לחלוטין לשרוד את החודשים הקפואים.
לפי מחקר חדש, ייתכן שבני האדם הראשונים שרדו את החורפים הקשים לפני 400 אלף שנה בכך שהאטו את תהליך חילוף החומרים שלהם - ושהו במשך חודשים בתרדמת חורף. עדויות ממצבור עצמות בקבר המוני קדום בצפון ספרד מרמזות שייתכן שהאדם הקדמון התמודד עם הקור העז בדומה להתמודדות של דובים ובעלי חיים אחרים בימינו אנו.
הקבר באטאפורקה שליד בורגוס, מערת סימה דה לוס הואסוס, נחשב לאוצר פלאונתולוגי, וסייע בעבר להסביר את התקדמות האבולוציה האנושית באירופה. ב"אובזרבר" הבריטי נכתב שבמערה שיניים ועצמות מלפני יותר מ-400 אלף שנים, בפיר שעומקו 15 מטרים.
מחקירת מאובנים מאותה מערה, השייכים לניאנדרטלים הראשונים או לאלו שקדמו להם, נראו חודשים שבהם לא זוהתה צמיחת עצם – בדומה לבעלי חיים שישנים שנת חורף. מדענים שחקרו את העצמות גילו דפוס של פציעות שדומה לאלו שנמצאו בעצמות של יונקים שמעבירים את החורפים בשינה, כמו דובי המערות שנכחדו.
לא רחוק מת"א: הצצה למקום שבו גרו ראשוני בני האדם
(ירון שרון)
הם העריכו כי האזור שבו נמצאו העצמות לא סיפק לניאנדרטלים מספיק אוכל עשיר בשומן במהלך החורף. לפיכך, אומצה "אסטרטגיית שנת החורף", הפתרון היחיד עבורם לשרוד את מזג האוויר הקפוא במערה.
החוקרים, שפרסמו את המאמר במגזין L'Anthropologie, הודו כי הדבר "נראה לקוח ממדע בידיוני", אבל ציינו כי יונקים רבים ובהם למורים וגלגויים עושים זאת. "זה מרמז שהבסיס הגנטי והפיזיולוגי להיפו-מטבוליזם נשמר ביונקים רבים, ובהם בני האדם", אמרו כותבי המחקר.
"זה טיעון מאוד מעניין שלבטח יעורר דיון", אמר ל"אוברזבר" האנתרופולוג המשפטי פטריק רנדולף-קוויני מאוניברסיטת נורת'-אומבריה. "עם זאת, יש גם הסברים אחרים לשונות בעצמות ויש לבחון זאת היטב לפני שנגיע למסקנות סופיות".
