בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון
לשמר את אתרי המורשת בלי לגרום נזק. צפו בכתבה
(צילום: רועי עידן)
אתרי מורשת, בישראל וברחבי העולם, מלווים את ההיסטוריה שלנו במשך מאות שנים – אך כיצד הם יצליחו לשרוד כאשר התנאים יחמירו בגלל שינויי האקלים? המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה ובית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון בנגב מובילה את המחקר החדש וזאת, במטרה להבין כיצד ניתן לשמר את אתרי המורשת מבלי לגרום נזק לאוכלוסיית המיקרואורגניזמים שחיים עליהם ומשחקים תפקיד חשוב באיזון המערכת הסביבתית.
"בחרנו לחקור תנאים קיצוניים כי זה נראה לנו מעניין יותר. מדובר על תנאי יובש וטמפרטורה גבוהה", מסביר פרופ' אריאל קושמרו, מנהל המעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "נושא השימור הוא נושא רחב. מבנים רבים בנויים מסלעי גיר ובטון והחומר השחור שמצפה אותם, זה שנראה לנו קצת מכוער – אלו המיקרואורגניזמים", מסביר קושמרו.
5 צפייה בגלריה
המיקרואורגניזמים הללו חשובים מאוד כיוון שהם עושים פוטוסינתזה ומקבעים פחמן דו-חמצני, מה שסייע להורדת גזי החממה.
(צילום: רועי עידן)
את התופעה של פירוק הסלעים על ידי המיקרואורגניזמים אפשר לראות במיוחד באתרים היסטוריים. "הפתרונות הקיימים כיום הם ריסוס חול המשייף את השכבה, אך לאחר כמה חודשים 'הכיסוי השחור' חוזר וזה גורם לנזק רב" מתאר פרופ' קושמרו, "המיקרואורגניזמים הללו חשובים מאוד כיוון שהם עושים פוטוסינתזה ומקבעים פחמן דו-חמצני, מה שסייע להורדת גזי החממה. בשל תהליך המדבור שתופס תאוצה ברחבי העולם אוכלוסיית המיקרואורגניזמים עובדת פחות טוב, מצב שעלול לסכן את המערכת האקולוגית".
שיתוף פעולה עם העמיתים בהרי האלפים האוסטרים ובסיוע משרד המדע
המחקר לא נגמר כאן, אצלנו במדבר. מדובר בשיתוף פעולה עם הפקולטה לאומנויות בוינה שבאוסטריה והוא ממומן ע"י משרד המדע כחלק משיתוף פעולה מדעי בין ישראל ואוסטריה. המטרה היא לחקור את אוכלוסיית המיקרואורגניזמים שנמצאים על אתרי חרותות בנגב הישראלי ובאלפים האוסטרים. "גם באלפים יש תהליך של התחממות גלובלית, השלגים מפשירים במהירות והטמפרטורות של הסלעים משתנות", מסביר פרופ' קושמרו ומוסיף: "המדבור זו לא תופעה שמתרחשת רק אצלנו בישראל. אנחנו משתפים פעולה יחד עם חוקרים מכל העולם וזה מגרש משחקים מדהים למדע".
5 צפייה בגלריה
אירית ניר היא החוקרת שעומדת בראש המחקר מטעם המעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
(צילום: רועי עידן)
אירית ניר היא החוקרת שעומדת בראש המחקר מטעם המעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ניר כיום פוט-דוקטור, התחילה את המחקר כדוקטורט במעבדתו של פרופ׳ קושמרו לפני כארבע שנים והיא מתמחה בארכאולוגיה ובביולוגיה – שילוב ייחודי בעולם הקיימות. המחקר כאמור מתמקד באתרי חרותות שהם למעשה ציורים שנחרתו על גבי סלעים בנגב בתקופות קדומות, עדות אילמת לתרבויות שהיו כאן במהלך ההיסטוריה ולכן החשיבות בשמירה עליהן.
"גורמים שונים פוגעים באתרי מורשת", מסבירה ניר, "יש את הגורם האנושי שיכול להיות מגע, גניבה, פעולות צבאיות למשל. יש גורמים סביבתיים כמו גשם חומצי שאנו רואים בעיקר באירופה ובין הגורמים הסביבתיים – אותנו הכי מעניין הגורם הביולוגי".
החוקרים מגיעים לאתרי החרותות ולוקחים מהם דגימות של סלע שעובר תהליך של בליה, ומחתיכה קטנה מאוד של הסלע אפשר ללמוד המון. "אנחנו לומדים על ההרכב הכימי והמינרולוגי, על המבנה והטקסטורה, כמה האבן יכולה להכיל מים, איפה המיקרו אורגניזמים נמצאים בתוך האבן. במחקר שלנו ראינו שיש קבוצות מגוונות. זה מלמד שהתנאים מאפשרים למגוון גדול של קבוצות מיקרואורגניזמים לחיות שם, אם חיידקים, פטריות וחזזיות", מסבירה ניר, "אתרי המורשת נמצאים בסביבתם הטבעית ולעצור תהליכים טבעיים זה למעשה בלתי אפשרי. אך אם נלמד ונבין חלק מהתהליכים, אולי נוכל לעקוב אחר הקצב שלהם ונוכל לצבור ידע שיכול להיות מיושם באתרים אחרים בהם כן לעכב את התהליכים", אומרת ניר.
מה העתיד?
"בעתיד נבין מהם הגורמים שאכן גורמים להרס ובליה של מונומנטים היסטוריים ונבין איך לשמר אותם בצורה טובה יותר, כי כרגע אין לנו טכנולוגיה מתאימה", מסכם פרופ' אריאל קושמרו, "היישומים פה הם גדולים. אם נמצא פתרון לאתרי מורשת זה יכול להיות גם פתרון לעובש במקלחת. חומרי האיטום הם אגרסיביים נכון להיום אבל הם לא חייבים להיות כאלה".
בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון
פורסם לראשונה: 09:03, 01.06.21
