קולטנים על גדר המפעל? לא מקובל. סימון ערכי טבע? להוריד. חישוב איכות אוויר על פי שני מודלים? מיותר. סקר גיאולוגי? מיותר. שותפות רא"ם (רותם אנרגיה מחצבים), שמבקשת להקים אתר לכריית פצלי שמן במישור רותם בנגב, מנהלת בימים אלה משא ומתן מול המשרד להגנת הסביבה בנוגע לתסקיר השפעה על הסביבה, שאותו נדרשה להגיש. במשרד להגנת הסביבה הציבו לחברה שורה של דרישות, אך בחברה מבקשים להקל עמם. זאת, לקראת דיון במליאת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בנושא.
בישיבת גישור שנערכה במשרדי מינהל התכנון, בהשתתפות אנשי המשרד להגנת הסביבה ונציגי החברה, בהם יועצת לחברה עו"ד ציפי איסר-איציק, ששימשה בעבר כמנכ"לית "אדם טבע ודין", ביקשו הצדדים להגיע להסכמות. אלא שבחברה ביקשו הקלות מרחיקות לכת.
פצלי שמן הם למעשה סלעים עשירים בחומר אורגני, וככאלו ניתן לנצל אותם כמקור אנרגיה. השיטות המקובלות כיום לניצול פצלי השמן הן כרייה של הפצלים ושריפה ישירה שלהם כחומר בעירה, או פירוק של החומר האורגני בטמפרטורה גבוהה מעל 350-300 מעלות צלסיוס - תהליך שמדמה ומזרז את התהליך הטבעי ליצירת נפט במשך מיליוני שנים - ומיצוי של החומר האורגני לאחר הכרייה או מתחת לפני הקרקע. המפעל עצמו אמור לעבד כ-2 מיליון טון בשנה של תערובת המורכבת מפצלי שמן ופסולת פלסטיק. תהליך העיבוד יהיה באמצעות פירולזיה, ועל פי מסמכי התוכנית התוצרים הצפויים בסוף העיבוד יהיו כ-1.5 מיליון חביות נפט גולמי בשנה, המיוצר בבית זיקוק. כ-70 מגה וואט חשמל ייוצר באמצעות תחנת כוח שתוקם במקום, כאשר תוצר הלוואי שלה צפוי להיות כ- 1.3 מיליון טון אפר בשנה. בחברה מציינים כי המתקן צפוי לייצר חשמל בהספק קטן יחסית, ואינו המטרה המרכזית של המיזם.
במשרד להגנת הסביבה דרשו כי החברה תצרף סקר גיאולוגי. בחברת רא"מ כתבו כי הדבר "מיותר, כיוון ש"לא מדובר בתוכנית כרייה". עוד התבקשה החברה לצרף מסמך של עתודות פצלי השמן באזור. "התוכנית אינה תוכנית כרייה, אלא תכנית להקמת מתקן לעיבוד פצלי שמן ופסולת פלסטיק. נבקש להוריד דרישה זו", נכתב .
במשרד להגנת הסביבה דרשו מהחברה לחשב ריכוזי מזהמים בשני מודלים שונים. "מיותר", קבעו שוב בחברה. "הדרישה לשימוש במודל לאפיון איכות האוויר מיותרת במקרה זה - נזכיר כי ניטור אמפירי המבוצע בשטח ומנטר את המצב בפועל, עדיף משמעותית לאפיון המצב הקיים משימוש במודל העושה שימוש בהנחות מרובות, ונתונים מטאורולוגיים של מצב עבר ולא של המצב בפועל".
הצבת קולטנים על גדר המפעל? גם הוא דבר מיותר על פי החברה. "לא מקובל", קבעו בחברה. יש לציין כי הם נדרשו להציב קולטנים גם ביישובי כיכר סדום, ערד ודימונה, דרישה הנחשבת מקובלת. "הצבת קולטנים בדידים על גדר המתקן היא דרישה חריגה, שלא מבוצעת בתסקירים ותכנון מניסיוננו בעשרות רבות של פרוייטים דומים ואין לה הצדקה ממשית".
ורד זיסו-כהן, מרכזת בכירה לתכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה, ציינה כי "התוכנית הנדונה בעלת השפעות רוחב משמעותיות מבחינת פליטת גזי חממה ומזהמי האוויר על מצב איכות האוויר, ולעמידתה של ישראל במחויבות הבינלאומית להפחתת גזי חממה".
היא הסבירה בתשובת המשרד לשותפות רא"מ כי כריית פצלי השמן, שינועם, עיבודם ושריפתם פוגעת ביעדים הבינלאומיים, שאליהם התחייבה מדינת ישראל ונוגדת את המהלכים לקידום המעבר לאנרגיות מתחדשות. זיסו-כהן דרשה כי השותפות תעמוד בכל הדרישות של המשרד להגנת הסביבה. "המפעל הציג בעבר הערכה כללית של פליטות שנתיות בכמות אשר עשויה למקם אותו בין עשרת המפעלים המזהמים ביותר בישראל, בפליטת תחמוצות גופרית ו- CO ואולי גם במזהמים אחרים".
עוד הוסיפה זיסו-כהן כי במישור רותם מתגוררים תושבים בדואים, ולפיכך יש לפרט על אודות מקורות הרעש גם כן.
משותפות רא"מ נמסר בתגובה: "השותפות מובילה בימים אלה הכנת תסקיר מקיף העונה על כלל השאלות הסביבתיות שעלו בוועדת התכנון ועשויות לעלות בעתיד. תסקיר מקיף זה נעשה כחלק מההליך בוועדה ומתוך רצון להציג באופן אובייקטיבי את ההשפעה הסביבתית של המתקן לטיפול בפסולת פלסטיק באמצעות פצלי שמן, המהווים טפל (פסולת) בכריית פוספטים באזור מישור רותם שבו נפעל. כחלק מתהליך הכנת התסקיר, וכמקובל, מתקיימות שיחות בין הגורמים המקצועיים בשותפות לבין המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור להנחיות עריכת התסקיר. המשרד בחר לשלב בטיוטת ההנחיות דרישות תקדימיות בהיקפן, שאין ביניהן לבין מטרות התסקיר דבר והן רק יעכבו אותו, ללא צורך אמתי. כמקובל, פנינו לגורמים הרלוונטיים במשרד במטרה לדון באופי ההנחיות והתאמתן לנדרש ממתקן פורץ דרך, שעושה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. אנו בטוחים כי בתום התסקיר נקיים דיון על בסיס הנתונים המקצועיים המלאים, בדרכנו להקמת מתקן המהווה פתרון למשבר פסולת הפלסטיק שבו נמצאת מדינת ישראל".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: " עמדת המשרד באשר לכריית פצלי שמן ברורה: כרייה והפקה של פצלי שמן אינן עולות בקנה אחד עם מדיניותה של מדינת ישראל והתחייבויותיה לצמצום פליטות גזי חממה ומזהמים ממקורות פוסיליים ומעבר למקורות אנרגיה מתחדשים. בנוסף, התהליך המוצע בתכנית זו לטיפול בפסולת פלסטיק אינו תואם את מדיניות צמצום הפסולת והמפגעים הנובעים ממנה. המשרד להגנת הסביבה הוציא לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז הדרום הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה לתוכנית מפעל לעיבוד פצלי שמן ופסולת פלסטיק. חברת רא"מ הגישה השגות להנחיות והמשרד הכין תשובה להשגות אלו. עיקר המחלוקת היא על אופן עריכת מודלים של איכות אוויר ואופן בחינת החלופות להפקת אנרגיה לכל אורך התהליך משלב הכרייה, הפקה הובלת התוצר והזיקוק. הדיון באישור ההנחיות בוועדה המחוזית צפוי להתקיים בקרוב, אם כי טרם נקבע מועד סופי. המשרד להגנת הסביבה מבהיר כי יעמוד על דרישותיו בוועדה המחוזית, כי תתקיים בחינה מעמיקה של כלל ההיבטים הסביבתיים הנובעים מפעילות המפעל, לרבות המשך התהליך בבתי הזיקוק והובלת התוצר אליהם והשפעותיו הפוטנציאליות על תושבי מדינת ישראל".
מהחברה להגנת הטבע נמסר: "דווקא בתקופה שהחלופות לנפט צוברות תאוצה, על מנת לצמצם את זיהום האוויר ולהפחית את פליטות גזי חממה, אשר גורמות לשינויי אקלים, מונח על שולחן הוועדה המחוזית דרום, פרויקט לכריית פצלי שמן במישור רותם והפיכתם לנפט. לא רק זאת, על אף הנזקים הסביבתיים האדירים שלו, היזם הגדיל לעשות ומבקש כעת לצמצם בבדיקות הסביבתיות הנדרשות ממנו, ובראשן - בחינת ההשפעה הכוללת של הפרויקט, על איכות האוויר בדרום הארץ. אנו קוראים למשרד להגנת הסביבה ולוועדה המחוזית דרום, להתעקש על קיום כל ההנחיות המקוריות ובטח שלא להקל בדרישות לבדיקות מקיפות של ההשפעות ובמקביל, אנו קוראים למשרד האנרגיה, לבטל לחלוטין את הפרויקט הזה".
