התקנת משדר על הזאב שחר על מנת לעקוב אחר פעילותיו
(גלעד ותן גיא (צילום ולכידה))
הרעלות, מחסור באזור מחיה וציד: אלו רק חלק מהקשיים שעימם נאלצים להתמודד הזאבים בצפון הארץ על מנת לשרוד. כדי לשמר את אוכלוסייתם, וכן גם כדי להפחית את הנזקים שהם גורמים למשקים, רשות הטבע והגנים מובילה תוכנית המניבה תוצאות חיוביות הן עבור החקלאים והן עבור הזאבים.
תפוצת הזאבים פחתה ברחבי העולם בשל הקונפליקט שלהם מול בני האדם: הזאב טורף בעלי חיים שבני האדם עושים בהם שימוש כלכלי, כגון פרות וכבשים, ובעקבות כך, רבים פועלים כדי להרוג את הזאבים. בישראל, מרבית זני הזאבים נכחדו מרוב האזור הים תיכוני, ובשנות ה-80 נותרו זאבים בעיקר במדבר. עם אכיפת ההרעלות והציד שבוצעו נגד הזאבים, האוכלוסייה התחילה להתאושש בתחילת שנות ה-90. תחילה בגולן לאחר מכן היא התפשטה בשאר צפון הארץ.
עם התאוששות האוכלוסייה, שבה גם בעיית הזאבים מול האדם. כדי לאפשר את המשך קיומה של אוכלוסיית הזאבים מצד אחד, ולהפחית את כמות הטריפות במשקי החי מאידך, הוחלט ברשות הטבע והגנים ללמוד את הנושא ולערוך מחקר מקיף. המחקר נערך בין השנים 2002-1999.
בעקבות המחקר, בשנת 2003 נבנתה תוכנית להתמודדות עם הבעיה בשיתוף רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות וארגון מגדלי הבקר. הממשק המומלץ להורדת טריפות כלל שלושה עקרונות: מיגון, הגברת הסניטציה ודילול זאבים, כאשר היקף הירי נקבע על פי מודל דמוגרפי ועל פי תוצאות הניטור בשטח. כל טריפה של בעל חיים במשקי הצאן והבקר שדווחה נבדקה על מנת לראות אם מדובר בטריפה וכדי לזהות את מין הטורף.
ההשקעה בתוכנית הוכיחה את עצמה: מנתוני הניתור עולה כי קיימת מגמה כללית של ירידה בהיקף טריפות הזאבים במשקי הבקר והצאן, ובשנת 2018 כמות הטריפות שתועדה במשקי הבקר הייתה פחות ממחצית מכמות הטריפות שתועדה ב-2011. הנתונים מצביעים על כך שמשקים שמשקיעים באמצעי מיגון (כלבים, גדרות, סיורי לילה בשטח) ומקפידים על פינוי פגרים משטח המרעה, סובלים פחות מטריפות זאבים.
כמו כן, גם אוכלוסיית הזאבים גדלה: מכעשר להקות של זאבים בצפון בשנת 1999, כיום יש בין 20 ל-30 להקות פעילות, כאשר בכל להקה חיים בין 7-2 פריטים מעל גיל שנה.
ניטור אוכלוסיית הזאבים מסתמך על נתוני מעקב אחר זאבים עם משדר, על תצפיות במאורות ובאזורים בהם יש חשד למאורות, מידע מעקבות, דריסות, דילול זאבים, נתוני טריפה ועל תצפיות מקריות ויזומות. בשנים האחרונות נוספו לאמצעי הניטור גם מצלמות מעקב. ניטור הלהקות בתקופת החורף מאפשר לאתר להקות זאבים מתרבות שלא אותרו במהלך שאר חודשי השנה.
שחרור הזאב שחר
(אלון רייכמן רשות הטבע והגנים)
משדור הזאבים (התקנת משדר מעקב על צוואר הזאבים) הוא כלי מרכזי בניטור אוכלוסיית הזאבים שמאפשר קבלת מידע רציף על אזורי פעילותם. באמצעות המשדור ניתן לקבל נתונים על שרידות הזאבים, ועל להקות הזאבים ולבחון את מצבן. המשדור גם מאפשר לנטר את יעילות הממשקים השונים נגד טריפות במשק האדם. מאמץ הלכידה העיקרי מתבצע בסתיו, ובכל שנה יש כשמונה זאבים הממשדרים במקביל.
אלון רייכמן, אקולוג טורפים, ציין כי "במקרה שיש בעיות באחד ממשקי הבקר או הצאן, המשדור יכול לסייע. בעזרתו ניתן לדעת איפה הלהקה, וניתן לסלק אותה. כמו כן, המשדור מאפשר לנו לבדוק אם פעולות המיגון בהן נקטנו הן יעילות. הזאב הוא בעל חיים שרוב הפעילות שלו היא לילית או מוקדם בבוקר, וקשה לצאת לשטח ולראות היכן הוא נמצא בכל זמן נתון, כך שהמשדור עוזר גם באיתור השוטף של הלהקה".
הזאבים הממושדרים מאפשרים לרשות הטבע והגנים לבחון את יעילות השימוש בכלבים לצורך הרחקת הזאבים. לדוגמה, בסוף שנת 2017 הוכנסו כלבים לשטחי המרעה של הבקר בקיבוץ אורטל. במשך חודשיים היה מעקב אחר זאב עם משדר GPS באזור זה. הזאב אותר רק פעם אחת בחלקת המרעה של אורטל, שבה שהו בחודשים אלו פרות עם עגלים.
מקרה נוסף שבו ניתן לראות את השפעת כלבים בעדר על נוכחות זאבים הוא במרום גולן, שם עושים שימוש בכלבים לצורך זה במשך יותר משני עשורים. ממעקב אחר זאבים במרום גולן עולה שלאחר כניסת הבקר והכלבים לחלקה, להקת הזאבים ממעטת להסתובב בחלקת המרעה של הבקר עם הכלבים.
