בישראל כ-450 מבנים העומדים בתקן הבנייה הירוקה הישראלי ת"י 5281 נכון לסוף השנה שעברה. עוד כ-1,000 מבנים נמצאים בהליכי בדיקה. נוסף על כך יש כ-50 מבנים שנבנו על פי תקנים זרים (LEED, BREEAM). מבנים רבים נוספים עומדים בתקן הבנייה הירוקה, אך לא עברו הליך אישור של מנהלת התו הירוק, לפיכך אינם מופיעים ברשימת המבנים הירוקים בישראל. בשנת 2019 אושרו 36 בניינים ירוקים לעומת 2018, אז אושרו 70. בסך הכול מדובר בכ- 14,300 יחידות דיור.
כדי לקדם את הבנייה הירוקה בישראל, חתם היום (ד') שר הפנים, אריה דרעי, על תקנות הבנייה ירוקה (ת"י 5281) שייכנסו לתוקף בכל הארץ החל ממרץ 2021 ובהדרגה לכל סוגי הבניינים. התקנות קודמו על-ידי מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים.
החל משנת 2012 גבר הרישום לבדיקות לעמידה בתקן הישראלי, ובשנת 2013 הואץ הרישום בזכות כניסתה לתוקף של החלטת ערי פורום ה-15 לאמץ מתווה מחייב לבנייה חדשה לפי תקן בתחומי הערים. ההחלטה הותירה את הערים בפריפריה מאחור. לפי מפת המבנים הירוקים של המשרד להגנת הסביבה יש רק בניין אחד ירוק בבאר שבע ואחד בנתיבות. בצפון יש רק בניין ירוק אחד בנצרת. השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל אמרה כי התקנות יתקנו את העוול: "בתל אביב וברעננה כבר בונים בניינים חסכוניים ויעילים. ומהיום גם בטירת הכרמל, במעלות ובסכנין".
מרבית המבנים הירוקים שנבנו בעשור האחרון הם מבני מגורים בבנייה רוויה, ומיעוטם מבני משרדים ומבני ציבור. מבנים ירוקים בבנייה פרטית המשלבים עקרונות של בנייה ירוקה לרוב אינם מבקשים הכרה רשמית ואישור לעמידה בתקן. נוסף על כך טוענים שהנזק הסביבתי הגלום בבנייה פרטית צמודת קרקע עולה על התועלת שבבנייה ירוקה של מבנה.
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, אמרה: "תקן הבנייה הירוקה החתום, שהיה וולונטרי הופך למחייב ויעשה צדק חברתי. מי שלא נהנה עד היום מהתקן היו בעיקר תושבי הפריפריה ואנחנו משנים את זה. החובה בתקן בנייה ירוקה הינו צעד אחד משורה של מהלכים שמינהל התכנון מקדם לאור שינויי האקלים. אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ-30-20% בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטות גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות".
