נשר לבן גב, מין בסכנת הכחדה חמורה, תועד לראשונה בישראל על ידי פקח של רשות הטבע והגנים מעל נחל אוג בצפון ים המלח. היום (שבת) נראה הנשר בשמי כפר רופין שבעמק המעיינות. צפרים מעריכים כי ייתכן שהנשר "תפס טרמפ" עם להקות ציפורים נודדות שבילו את החורף באפריקה ובאביב חזרו צפונה לאירופה דרך ישראל.
"ראיתי צל גדול של עוף כבד, הרמתי את העיניים ומיד אמרתי לעצמי: ואוו, זה נשר מעל נחל אוג. איזו הפתעה", סיפר פקח רשות הטבע והגנים אסף מזרחי על התצפית הראשונה של הנשר לבן הגב ביום חמישי. "אני מרים את המצלמה, מבין שזה לא נשר רגיל. הייתה התלהבות באוויר אבל מהר מאוד הוא המשיך לדאות גבוה בשמיים, תוך כדי מעוף מזרחה".
מזרחי חשד כי מדובר בתצפית של נשר שמעולם לא ביקר בישראל, ולאחר התייעצות עם צפרים מומחים התקבלה הבשורה ביום שישי האחרון: מדובר בנשר לבן גב שנראה לראשונה בישראל. צפרים ברחבי הארץ יצאו לתצפיות בסוף השבוע, והנשר נצפה גם בשמי כפר רופין.
הגעתו של נשר לבן גב (נשר אפריקני) גררה התרגשות גדולה בקרב הצפרים בארץ, במיוחד לאחר ביקורה של עזניית הנגב בחי בר יטבתה לפני כמה ימים, לאחר שש שנים שלא נצפתה בישראל. עזניית הנגב הוכחדה כמין מקנן בישראל בסוף שנות ה- 80 של המאה ה-20.
הנשר לבן גב, שמקורו באפריקה, נמצא בסכנת הכחדה חמורה. עמיר בלבן, מנהל תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, אמר: "נשרים לבני גב הפכו לנדירים עקב הרעלות, התחשמלות, ציד בלתי חוקי על ידי ציידי פילים, וכן לשימוש בחלקי גוף של נשרים ברפואה עממית". הנשר חשוף במיוחד להרעלות בין השאר בגלל שימוש בתרופה לבקר שנקראת Diclofenac. באירופה התרופה נאסרה לשימוש וטרינרי, אך באפריקה עדיין לא.
הפקח אסף מזרחי מציין כי סימני הזיהוי העיקריים של הנשר הם ראש שחור, סוככות תחתית כנף לבנות וגב לבן כמובן. "מדובר באחד ממיני הנשרים האפריקנים הנדירים ביותר שיש, והוא בסכנת הכחדה קריטית. ב-55 השנים האחרונות הצטמצמה אוכלוסיית המין בכ-90%", הוא אמר. הרעלות הן לא הסיכון היחידי לנשרים: באפריקה הם סובלים קשות מאובדן בתי גידול, אינטנסיפיקציה של מערכות חקלאיות, וצמצום בזמינות טרף טבעי (פגרים).
אז כיצד הגיע הנשר לישראל? ד״ר יואב פרלמן, המנהל המדעי של מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, הסביר כי ככל הנראה מדובר בטעות. "כבר קרה בעבר שציפורים אפריקניות 'תפסו טרמפ' עם להקות של נודדים שבילו את החורף באפריקה ובאביב חזרו צפונה לאירופה דרכנו. אולי הנשר הזה התחבר לנשרים צפוניים שבילו את החורף באפריקה וחזר איתם צפונה. נשרים גומאים בצורה שגרתית, מדי יום, מרחקים עצומים. מאות ק"מ. שוטטות יומית אדירה כזאת יכולה בקלות להפוך לארוכה יותר".
ד"ר פרלמן הביע תקווה שעוד נראה את הנשר שוב: "הנשרים מתלהקים ולפעמים מתערבבים במינים אחרים. יכול להיות שיחפש קרבה של נשרים אחרים, שהוא פתאום יופיע יחד עם הנשרים שלנו במדבר יהודה או בנגב או בגולן. ויכול להיות שלא".
