החיסונים נגד קורונה יגיעו ככל הנראה לישראל בעוד כמה חודשים, ונשאלת השאלה את מי כדאי לחסן קודם ומה לעשות אם אין מספיק חיסונים על מנת לחסן את כל האוכלוסייה. פרופ' אריה גביוס, דיקן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו ובמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון - התייחס לשאלות האלה ולאחרות בריאיון באולפן ynet.
(צילום: רועי עידן, אורי דוידוביץ)
ישראל חתמה על הסכם עם מודרנה שבשלב הזה מבטיח חיסונים למיליון אזרחים. הסכם נוסף נחתם מול חברת "פייזר", שמבטיח חיסונים לארבעה מיליון אזרחים נוספים. בנוסף נחתם הסכם לקבלת החיסון הבריטי וגם חיסון ישראלי וחיסון רוסי עומדים על הפרק.
אז את מי לחסן קודם? לפרופ' גביוס תשובה ברורה: "יש לנו בעצם ניסיון רב לגבי חיסונים, בעיקר ביחס לשפעת העונתית שאנחנו מכירים מהעבר. כמובן שהקורונה פועלת בצורה קצת אחרת, אבל אם מסתכלים על המנגנון המתמטי, אנו מדברים על דברים דומים. מסתבר שהדרך היעילה ביותר להשתמש בחיסונים - בהנחה שמספר החיסונים מוגבל וכשאתה לא יכול לתת לכל האוכלוסייה - זה דווקא לחסן ילדים בני חצי שנה עד 4 ובעצם לשכבת ההורים שלהם, שהם בני 40-30. מסתבר שאם אתה מחסן את האוכלוסייה הזו, אתה עוצר בצורה מיטבית את התפשטות השפעת. ואתה דווקא מגן על אותה אוכלוסיית המבוגרים והאוכלוסייה בסיכון".
פרופ' גביוס התייחס לאלו שסבורים שצריך לחסן את האוכלוסייה המבוגרת ואת זו שבסיכון קודם לכן. "השאלה מה המטרה. אם אתה רוצה באמת להגן על המבוגרים, אתה יכול באמת לחפש אותם ולתת להם חיסון וכמובן אפשר לכוון שהם יהיו מוגנים, בהנחה שהחיסון מספיק יעיל לאוכלוסיות מבוגרות. מה שאנו יודעים על החיסונים לשפעת העונתית - לא הקורונה, מהעבר, הוא שהחיסון בדרך כלל פחות יעיל לאוכלוסיות מבוגרות ובסיכון, כי מדובר בכל מקרה על אוכלוסייה שהמערכת החיסונית קצת יותר חלשה. מי שמאיץ את ההדבקה באוכלוסייה זה בדרך כלל ילדים, הוריהם שלהם וכמובן אוכלוסיות נוספות שקשורות למתן שירות. כמובן שקופאית בסופר או טלר בבנק שפוגש הרבה אנשים ביום גם הוא גורם שיכול להאיץ את ההדבקה".
בראיון התייחס פרופ' גביוס לצורך להחזיר את המשק לפעילות מלאה או כמעט מלאה: "אם המטרה שלנו היא להחזיר את המשק לפעילות מה שיותר מהר, בעצם אנו רוצים שאותם גורמים של הדבקה באמת כמו גורמי השירות, הם יהיו מחוסנים. זה אומר הקופאית בסופר. הטלר בבנק, וכמובן אותם אנשים שאמונים על מתן שירותי בריאות. זה אומר אחיות, עובדים סוציאליים, רופאים, עובדים בבתי החולים, סניטרים וכדומה. אותם אנשים שבאים במגע עם הרבה מאוד אוכלוסייה. המטרה היא לא רק להגן עליהם. אלא העובדה שהם בעצם ידביקו אחרים. מה שאנו יודעים ממודלים מתמטיים זה שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם התפשטות מחלה, זה לחסן את אותם אנשים שבאים במגע עם הרבה מאוד אנשים אחרים. כלומר, אם אתה למשל אדם שפוגש ביום עשרות ומאות אנשים, ברגע שאתה נדבק, יש סיכוי טוב שתדביק הרבה אנשים אחרים. המטרה לזהות אותם, את האנשים שמאיצים הדבקה".
לגבי עובדים בבתי חולים ובמרכזים רפואיים, הוא הדגיש: "אנו רוצים גם לשמור עליהם כדי שיוכלו לעבוד. דבר שני, הם בעצמם מרכז הדבקה. כלומר, אם אחות נדבקת והיא פוגשת עשרות אנשים ביום, היא גורם מדבק. לכן אנו רוצים להגן על האוכלוסייה הזו כמובן בעדיפות ראשונה".
פרופ' גביוס הזכיר מחקר שערך בעבר עם ד"ר דן ימין, כיצד למנוע האצת הדבקה: "אם רוצים לזהות את אותם אנשים שמאיצים הדבקה, דווקא כדאי להסתכל על ההיסטוריה הרפואית שלהם. אם אתה אדם שנדבק הרבה בשפעת, אפילו עונתית לאורך ההיסטוריה שלך, אתה יודע שבכל שנה אתה חולה פעם ואפילו פעמיים, רוב הסיכויים שאתה אדם שנפגש עם הרבה אחרים, ובגלל זה אתה נדבק הרבה. את אותם אנשים אפשר לזהות לפי היסטוריה רפואית, ולתת להם את החיסון. בעצם לחסן את אלה שנטו לחלות הרבה בשפעת בעבר".
