השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, פנתה במכתב חריף לשר הביטחון בני גנץ, בעקבות השריפה הגדולה שפרצה במהלך תרגיל "חץ קטלני" בצפון הארץ. במכתב מפרטת גמליאל שורה של כשלים, ביניהם שחיילים נשלחו עם מרססים של 5 ליטרים על מנת לכבות את השריפה, שכילתה כ-1,500 דונם על פי נתונים ראשוניים.
לפי הערכות רשות הטבע והגנים יידרשו עשרות שנים לשיקום החי והצומח באזור שמורת החרמון, שבו השתוללה השריפה. במכתב של השרה להגנת הסביבה נכתב כי בניגוד לאמנה שמסדירה את שיתוף הפעולה בין צה"ל לרשות הטבע והגנים בכל הנוגע לאימוני צה"ל בשטחים הפתוחים, בתרגיל "חץ קטלני" לא נעשו הצעדים הנדרשים לשמירה על הטבע והסביבה.
רשות הטבע והגנים התנגדה לשימוש בתחמושת נפיצה באזור התרגיל בשל הסיכון הגבוה להתלקחות, ובצה"ל התעלמו וקיימו את התרגיל במתכונת שקבעו. לפי האמנה, הנושא היה אמור להיות מובא להכרעתו של סגן הרמטכ"ל- דבר שלא נעשה. בנוסף, לרשות הטבע והגנים נמסר על התרגיל רק כשבוע לפני שהתקיים. כאמור, עם תחילת התרגיל פרצה אש במדרון הצפוני של נחל שיאון עליון. "בעוד שכוחות רט"ג וכיבוי אש יצאו מיד לשטח והחלו בכיבוי האש, צה"ל התמהמה בהבנת חומרת העניין ובהתאם גם במתן מענה מתאים", נכתב בפניה לשר הביטחון. "עשרה חיילים שנשלחו לסייע לכוחות הכיבוי צוידו במרססים עם 5 ליטרים המיועדים, כך נמסר לי, להשקיית עציצים במשתלות ובוודאי לא לכיבוי שריפות, מה שהפך אותם ללא אפקטיביים בעליל".
עוד בטרם הסתיימו פעולות הכיבוי, מפרטת השרה גמליאל, המשיך צה"ל בביצוע התרגיל, "וזאת (שוב), תוך שימוש בתחמושת נפיצה". היא הוסיפה כי "אירוע קשה ומצער זה מבטא בעיני זלזול מופגן של צה"ל בטבע ובסביבה והוא מנוגד בעיני לרוח צה"ל הכוללת את אהבת המולדת, לרבות ערכי הטבע שבה. אי קיום האמנה עליה חתום צה"ל, הודעה על קיום התרגיל ברגע האחרון ממש, חוסר מענה ממפקדים בכירים, שיתוף פעולה חלקי בלבד במסגרת מאמצי הכיבוי, ציוד לקוי של חיילי צה"ל שהיו אמורים להגיב לשריפות שפרצו - כולם מעידים על כך שבצה"ל לא הפנימו מספיק את החשיבות שבשמירה על הטבע גם במסגרת תרגילים".
השרה ביקשה כי בתחקיר שיערוך הצבא יתוחקרו הסוגיות שהעלתה. "הנזק שכבר נגרם אינו בר תיקון, אולם את הנזק שעלול להיגרם בעתיד- ניתן למנוע".
שאול גולדשטיין מנכ״ל רשות הטבע והגנים, הוסיף: "יש לנו יחסים מצוינים עם הצבא ויש הערכה רבה לפיקוד הצפון. למרות כל זאת החליטו המפקדים להתאמן בתחמושת נפיצה בניגוד לאזהרות שלנו ולסיכומים הראשונים. למעשה זו זכותם. הצורך הביטחוני גובר על שמירת הטבע. והשאלה שלנו היא האם זה היה באמת כל כך הכרחי? האם לא היה ניתן להתאמן בתחמושת אחרת או להזיז למועד אחר? האם האימון הזה היה יותר חשוב מהנזק העצום שהוא גרם? האם המפקדים הבינו שהשיקום של השטח הייחודי הזה יימשך אחרי שהם ייצאו לפנסיה? האם המחיר שמשלמים בעלי החיים שנשרפו או שאיבדו את ביתם והנזק לאלונים העתיקים היה שווה? למיטב שיפוטנו ההוראה מקורה בטעות גדולה ועליה הטבע שילם מחיר יקר. בסך הכול נשרפו כ 5,000 דונם בהר דב ואליהם הצטרפו ה 1500 דונם בחרמון. זהו נזק גדול מאוד באזור מיוחד".
תקופה זו מוגדרת כתקופה יבשה כאשר ההנחיה לציבור הנה לא להבעיר אש כלל על מנת למנוע שריפות, ולכן הייתה התנגדות לשימוש בתחמושת נפיצה שתגרום לשריפה שלא ניתן יהיה להשתלט עליה. שמורת הטבע חרמון נמצאת באזור שבו לא מתקיימים אימונים בדרך כלל. היא מאופיינת בטבע אנדמי ייחודי הכולל חורש ייחודי לאיזור כמו עצי האלון החרמוני ואלון מפורץ שגדלים באיזור זה בלבד. ברשות הטבע והגנים אמרו כי הטופוגרפיה ותנאי מזג האוויר באזור יקשו מאוד את תהליכי השיקום ייקח 40 שנה עד שייצמח עץ מחדש מדובר בנזק אדיר.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: " המכתב המדובר התקבל בצה"ל ויענה במישרין לפונה". למעשה, צה״ל מתאמן בשטחים מדמי מציאות ובניהם שטחים הרריים וסבוכים המדמים את שטח לבנון, דוגמת מרחב החרמון. התרגיל המדובר אושר על פי כלל הנהלים ובכל הרמות כנדרש. כצעד מניעתי לשריפות אפשרויות ננקטו פעולות להבטחת כיבוי מהיר. עם זאת, צה״ל יבחן את פעולותיו כדי להבטיח מזעור נזק עתידי באימונים בשטחים מסוג זה.
