בדו"ח שחיברה חוקרת השכלה גבוהה בריטית עבור MIT, שתפקידו היה לסמן את הכוכבים העולים בעולם ההנדסה העולמי, בלטה אוניברסיטה מצ'ילה שהפגינה רוח שונה בתחום ההנדסה. מדובר באוניברסיטה הפונטיפקלית הקתולית בצ'ילה (Pontificia Universidad Católica de Chile), שהוקמה בשנת 1888.כיום מפעילה האוניברסיטה 18 פקולטות, המחולקות לארבעה קמפוסים שונים, ואפילו נשיא צ'ילה הנוכחי, סבסטיאן פיניירה, הוא בוגר המוסד האקדמי. הכשרת המהנדסים באוניברסיטה הביאה למספר שיתופי פעולה עם מוסדות מהמובילים בעולם, בין השאר אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת נוטרדאם. האוניברסיטה מדורגת בין עשר האוניברסיטאות הלטיניות-אמריקניות על פי דירוג שנגחאי, ובמקום הראשון בדירוג QS .
בשבוע שעבר השתתף דיקאן בית להנדסה באוניברסיטה בצ'ילה, פרופ' חואן קרלוס דה-לה לרה, בפאנל בנושא חינוך המהנדסים בעידן פוסט-קורונה, בכנס ההון האנושי שקיימה אפקה – המכללה האקדמית להנדסה, במסגרת אירועי 25 שנה לייסוד המכללה הישראלית. פרופ' דה-לה לרה הוא מומחה למחקרים ססמיים, הגנה וסיכונים ססמיים. בין היתר חוקר ומאבחן מערכות מבחינת מוכנות למצבים ססמיים.
בריאיון ל-ynet הוא התייחס ללימודי ההנדסה בצ'ילה ולשינוי שיטת החינוך בתחום. "הכלכלה הצ'יליאנית תקועה כבר יותר מעשר שנים, והפרודוקטיביות הכוללת של גורמים במדינה היא שטוחה", אמר פרופ' דה-לה לרה. "זה נגזר מיכולתה של המדינה לחדשנות, שבאחריות ישירה של בתי הספר להנדסה. לכן, המטרה הייתה להכניס יכולות חדשנות ויזמות הנגזרות ממדע וטכנולוגיה לתוכנית הלימודים, אך גם לתרבות בתי הספר שלנו. ראינו התקדמות משמעותית, אך ברצוננו לראות את המהנדסים שלנו מעורבים יותר ויותר ביצירת יוזמות חדשות המצליחות בשווקים העולמיים. לפני כמה ימים נמכרה לאובר חברה שיצר בוגר שלנו (Cornershop) ב -3 מיליארד דולר, והפכה לחד הקרן הראשון מקרב בוגרינו, אירוע שאנו מקווים לראות בתדירות גבוהה יותר בארצנו".
על הרקע של הסטודנטים בצ'ילה, הוא הוסיף: "אנו מגיעים ממסורת של תוכנית לימודים פורמלית מאוד, עם בסיס מתמטי ומדעי חזק, תובעני מאוד מבחינה אינטלקטואלית, אך לא בהכרח קשורה לעולם האמיתי. זה לא שונה מאוד ממקומות אחרים בעולם. 'הנדסה עם מטרה' היא המניעה כיום את תוכנית הלימודים הפורמלית שלנו ואת תוכנית הלימודים הבלתי פורמלית שלנו, שהיא חזקה למדי בפעילויות שמלוות חינוך פורמלי זה ומאתגרות את התלמידים עם צרכים אמיתיים ודאגות משותפות של החברה שלנו".
פרופ' דה-לה לרה התבקש לתאר את הסטודנטים להנדסה בצ'ילה: "הם מאוד מיומנים במתמטיקה ובמדעים, מהירים מאוד מבחינה אינטלקטואלית, ועם שאיפה בריאה להשיג השפעה חזקה על החיים. יש להם הזדהות חזקה עם היבטים חברתיים, ורואים בהנדסה אמצעי לשיפור חיי האנשים. הם יודעים שהנדסה היא דרך של הצלחה בחיים המקצועיים, ומספקת את האמצעים להשגת השפעה ושינוי בחברה שלנו. הם אוהבים את החשיבה הרציונלית שעומדת מאחורי הדיסציפלינה, אבל התחילו לשלב בצורה הרבה יותר טובה במהלך הלימודים את שני המוחות המוחיים שלהם".
הוא גם התייחס לכישורים הנדרשים למהנדסים. "ההיבט החשוב ביותר הוא יכולת ההסתגלות וההנעה העצמית באופן רציף, אמר פרופ' דה-לה לרה. "עליהם להיות בעלי בסיס חזק בהיבטים היסודיים של ההנדסה, כישורים חזקים בתקשורת, יכולת לעבוד בצוותים, עם חזון בין תחומי וסקרנות חזקה מולדת. באופן אידיאלי, המהנדסים בעידן החדש הם מאוד חדשניים ויזמים בדרך החשיבה שלהם, אך משתמשים כל הזמן ביכולות ההנדסיות שלהם בניתוח, תכנון וניהול כדי להתמודד עם מיני מערכות".
על ישראל, אמר פרופ' דה-לה לרה: "ישראל היא דוגמה בחדשנות ויזמות לשאר העולם. זה נמצא ב-DNA שלכם כאומה, ומה שאתה מתאר הוא לדעתי בעיה 'טובה'. אנחנו עדיין בצד השני, או בשלב ביניים, כדי להיות מדויק יותר, ומייצרים כוח עבודה מוכן מאוד שבדרך כלל מועסק במשימות קונבנציונאליות למדי, שאינו דורש או דוחף כישרון לגבולות שכולנו זקוקים לו. אני מאמין שתוכלו ליצור תמריצים למשוך כישרונות מחו"ל כפי שעשו מדינות אחרות, או לצאת החוצה ולשתף פעולה בינלאומית עם קבוצות אחרות שיכולות לתמוך בעבודה המיומנת הדרושה באופן פנימי. מיקור חוץ יכול להיות מנגנון טוב אם אתה מוצא את השותפים הנכונים מבחינת הכנה טכנית, אך גם חולק מערך דומה של ערכים מבחינת הלך הרוח החדשני, היזמי והמצוינות".
פרופ' דה-לה לרה דיבר על הקשרים בבין ישראל לצ'ילה: "מה שאני יכול לומר הוא שאיכות ההשכלה האוניברסיטאית בצ'ילה גבוהה, כך שאין לי ספק רב כי ניתן ליצור בריתות מוצלחות בין שתי המדינות ושני האקו-סיסטמס. למשל, תמכתי בצוותים היוצאים לישראל ללמוד את הדרך שבה התמודדתם עם בעיית המחסור במים. באותה הזדמנות קיבלנו תמיכה רבה מצד שגריר ישראל בצ'ילה ליצור קשרים בישראל, ואני צופה שניתן יהיה לשכפל סוגים אלה של שיתופי פעולה ולהגדיל אותם בתחומים רבים ושונים בהם אנו חולקים יעדים משותפים. ניסיון להתאים את הצרכים והיכולות בשתי המדינות יכול לעזור מאוד להפוך את הקשר הזה ליעיל, ואוניברסיטאות יכולות להיות כלי טוב להניע את זה. חילופי סטודנטים, תארים משותפים, קבוצות משימות מיוחדות וכדומה, הם דוגמאות לאפשרויות הרבות שיכולות להעמיק את הקשרים שלנו".
פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, הוסיף: "פרופ' דה לה-לרה מציג תפיסה עדכנית ונכונה ללימודי הנדסה באקדמיה - הנדסה עם מטרה. זוהי מגמה שהולכת וגוברת בעולם האקדמי כמו גם במכללת אפקה. מדובר על השפעה על החברה על ידי הכשרת הון אנושי רלוונטי לחברה, כאשר בתהליך חינוך מהנדסים רוכשים לא רק ידע מדעי והנדסי אלא גם מיומנויות וערכים ויישומם כבר במהלך הלימודים בפתרון בעיות אמיתיות תוך תרומה לחברה ולאנושות. המודל הצ'יליאני הוא דוגמה למדינה שכלכלתה אינה מהמובילות בעולם ומשקיעה משאבים בהשכלה הגבוהה ובהנדסה בגישה ייחודית ויישומית כדי להניע את החדשנות במדינה ואת הכלכלה".
