העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל לשנת 2019 נאמדת בכ-3.2 מיליארד שקל. מתוכה 1.4 מיליארד שקל כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים, 1.0 מיליארד שקל מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-0.8 מיליארד שקל עלות ישירה של הטיפול בפסולת. אובדן המזון מייצר כ-1.9 מיליון טון פסולת עירונית, שהם כ-35% מהיקף הפסולת העירונית בישראל - כך עולה מהדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון בישראל אשר מפרסמים המשרד להגנת הסביבה וארגון לקט ישראל בהתבסס על המודל הכלכלי של BDO.
צילום: המשרד להגנת הסביבה ולקט ישראל
בדו"ח, המתפרסם הבוקר (יום ג'), נבחנו לראשונה ההשפעות הסביבתיות מאובדן ובזבוז מזון בישראל, והוא מתמקד מההשפעות כתוצאה מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר לאורך שרשרת ייצור המזון, צריכתו והשלכתו, אובדן משאבי הטבע (מים וקרקע) כתוצאה מכך וכן בהשפעות מהצורך בטיפול במזון כפסולת.
עוד נכתב בדו"ח כי ערכו של המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, הוא 20.3 מיליארד שקל, המהווים כ-1.5% מהתוצר הלאומי. בתוספת אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת סך האובדן עומד על כ-22 מיליארד שקל.
בצד אובדן המזון בישראל לשנת 2019 ירדו לטימיון משאבים נוספים: 1,260 קוט"ש חשמל, שווי ערך לכמות החשמל הנדרשת לייצור כל המחשבים והמכשירים האלקטרוניים בישראל בשנה. 70 אלף טון דלק היכולים להספיק לתדלוק של כ- 160 אלף מכוניות משך שנה, מיליון דונם קרקע חקלאית (שווה ל- 20 פעמים שטחה של העיר תל אביב) ו-180 מיליוני מ"ק מים שפירים ו-190 מיליוני מ"ק מי קולחין. כל אלו תרמו לפליטתם של 5 מיליון טון גזי חממה בישראל, המהווים כ-6% מסך פליטות גזי החממה בישראל.
"בהפסדים הללו ניתן היה לממן חמישית מתקציב סיוע הקורונה של המדינה", אמר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO. "אובדן המזון הינו איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית. כלויות אובדן המזון לאורך כל שרשרת הערך והעלויות הסביבתיות של פסולת המזון מתגלגלית בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים ומשלמי המיסים בישראל, ולכן משפיעות גם על יוקר המחיה. במיוחד השנה לאור משבר הקורונה יש חשיבות יתרה לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון".
(המשרד להגנת הסביבה ולקט ישראל)
עוד עולה מהנתונים כי 55% מהנזק הסביבתי נגרם מהשלכת מזון על ידי הצרכנים. בחינת ההשפעה של מוצרי המזון השונים על הסביבה, מעלה כי מוצרים שמקורם מן החי הם בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר. מזון שמקורו בבשר, ביצים ודגים עולה לנו כסף. על כל קילו בשר שאנו משליכים אנחנו משלמים 6.2 שקל. היקף אובדן המזון בצריכה הביתית נאמד בכ-8.2 מיליארד שקל. אובדן המזון של משקי הבית הסתכם בכ-910 אלף טון מזון.
הגורמים העיקריים לאובדן מזון בצריכה הביתית היא הכנת כמות עודפת, מזון פג תוקף או כזה שניזוק או נשפך. משפחה ממוצעת זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקל בשנה. ההשפעות של האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מייקרות את מחירי המזון בכ- 11%. לפי אומדני BDO, משבר הקורונה יביא לתוספת של 145 אלף נפשות שייכנסו למצב של אי ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר, בנוסף להחמרת והעמקת אי הביטחון בקרב כ- 1,870 איש שחיו באי ביטחון תזונתי עוד טרם המשבר.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה: "דוח אובדן והצלת מזון מלמד, כי השפעות אובדן המזון על הסביבה ועל הכלכלה הן משמעותיות - אך זו אינה גזירת גורל. מהדוח עולה כי כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי אובד והופך לפסולת או עודפים אשר הטיפול בהם דורש השקעת משאבים נוספים. במקביל, יורדים לטמיון גם כלל המשאבים אשר נדרשו לגידול וייצור מזון זה: קרקע, מים, אנרגיה, פליטות מזהמים ועוד. בעת הזו של משבר כלכלי ובריאותי עולמי, עלינו לנצל באופן המיטבי את משאבי הייצור והסביבה במהלך שגם יסייע לאוכלוסיות מוחלשות. בימים אלו אנו מגבשים במשרד אסטרטגיית פסולת, שצפויה לעסוק גם בהפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון. נמשיך ונקדם כלי מדיניות אשר יעודדו את צמצום אובדן המזון והשפעותיו על הסביבה".
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, הוסיף: "מדוח אובדן והצלת מזון לשנת 2019 ונוכח משבר הקורונה המתעצם, עולה יותר מתמיד חשיבות האימוץ של הצלת מזון ככלי מדיניות ממשלתי המשפיע על תחומי הרווחה, הסביבה, הבריאות והכלכלה. דוח זה מוכיח שהצלת מזון אף תורמת לניצול יעיל וחסכון משמעותי במשאבי סביבה המצויים במחסור. הצלת מזון תורמת לצמצום אי-הביטחון התזונתי של השכבות המוחלשות בשליש מהעלות, להגדלת התוצר והפריון במשק, להקטנת פערים בחברה והקטנת יוקר המחיה".
