אריות חיים וצדים בלהקה, זברות נודדות כעדר, ארנבונים מתגוררים יחדיו במאורות, ובני אדם בונים להם קהילות שונות, משבטים ועד כפרים, ערים ומדינות. רבים מהיונקים החיים כיום מנהלים אורח חיים חברתי, כלומר הם חיים בקבוצה של בני מינם לאורך כל השנה, ולא רק נפגשים לצרכי הזדווגות. לחיים בקבוצה יש יתרונות רבים: כאשר יש יותר פרטים בסביבה יש סיכוי גבוה יותר שאחד מהם ישים לב לטורף מתקרב ויזהיר את השאר, וביחד הקבוצה אף עשויה לאיים על הטורפים ולהבריחם; הטורפים, מצדם, יכולים לשתף פעולה וכך לצוד ביעילות טרף גדול יותר; ובאזורים הקרים, שינה בצמוד לחברי הקבוצה עוזרת להתחמם. בנוסף, כאשר בעלי חיים נמצאים בקבוצה הם יכולים ללמוד אחד מהשני איפה כדאי לחפש מזון, מה לעשות בזמני בצורת, ואפילו איך להכין כלים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
מגנט של חוש
מפתח הדפנות של החיידקים טורפי החיידקים
הסורק שמגלה את האש הנסתרת
מתי החלו היונקים לחיות בקבוצות? כדי לענות על השאלה הזו, החוקרים מסתכלים אלו מבין היונקים חיים בקבוצה כיום. מחלקת היונקים מתחלקת לשלוש סדרות מאוד לא שוות בגודלן. הראשונה היא יונקי הביב, וכוללת את הברווזן (פלטיפוס) וארבעה מינים של קיפודן, כולם יונקים מטילי ביצים שחיים באוסטרליה ובפפואה-גיניאה החדשה. אף אחד מהם אינו חי בקבוצה. הסדרה השנייה היא יונקי הכיס, הכוללת את הקואלה, הקנגורו, הוומבט ועוד חיות אוסטרליות לא מעטות, וגם את האופוסום שחי באמריקה. בסדרה זו יש כמה מיני קנגורו שחיים בקבוצות, אך כל השאר הם יחידאים. יונקי השלייה כוללים את כל שאר היונקים, ביניהם בני אדם, כלבים, חולדות ושֶׁנַּבּוּבים. בסדרה זו, כמחצית מהמינים הם חברתיים.
2 צפייה בגלריה
מאובנים שהתגלו במונטנה שבארצות הברית מראים שיונקים חיו יחדיו עוד בעידן הדינוזאורים. מקבץ של שלושה "עכברים ידידותיים" מאובנים
(צילום: Luke Weaver, מתוך המחקר)
החלוקה הלא-שווה הזו של היונקים החברתיים הובילה חוקרים רבים לשער שהחיים בקבוצה התפתחו לראשונה לאחר שהסדרות האלו התפצלו זו מזו, והמצב הקדום, שבו חי האב הקדמון המשותף של כל היונקים, הוא של חיים יחידאיים. רבים גם שיערו שיונקים בעלי שלייה החלו לחלוק את חייהם זה עם זה רק לאחר ההכחדה הגדולה של לפני 66 מיליון שנה, כאשר אסטרואיד פגע בכדור הארץ וגרם למותם של יותר מ-75% מכל מיני היצורים החיים, ביניהם רוב הדינוזאורים. במיליוני השנים שלאחר הפגיעה היונקים התמיינו במהירות למינים רבים ושונים המתאימים למגוון של נישות אקולוגיות, מפרסתנים אוכלי עשב ועד הטורפים שצדו אותם. זו הייתה תקופה של הופעת תכונות חדשות ושינויים באורח החיים של היונקים, וההשערה לפיה גם החיים בקבוצה החלו אז נשמעה מאוד הגיונית.
"עכבר" ידידותי
אך כעת, מאובנים שהתגלו במונטנה שבארצות הברית מראים שיונקים חיו יחדיו עוד בעידן הדינוזאורים. המאובנים הם של יונקים קטנים מהסדרה מולטיטוברקולטה (Multituberculata), שכל חבריה נכחדו, והם מתוארכים לכ-75.5 מיליוני שנה לפני זמננו – כעשרה מיליון שנה לפני פגיעת האסטרואיד. החוקרים נתנו למין את השם Filikomys primaevus, שפירושו "עכבר צעיר וידידותי", בשל ההתנהגות החברתית המשוערת שלו.
2 צפייה בגלריה
היונקים הקדומים חיו בקבוצה במאורה מתחת לאדמה. דיאגרמת שלד של "עכבר ידידותי" ושחזור כיצד נראה בחייו
(איור: Misaki Ouchida, מתוך המחקר)
בחפירות במונטנה נמצאו כמה וכמה שרידים של אותם "עכברים ידידותיים", אך הממצא החשוב ביותר היה ארבעה מקבצי מאובנים שנמצאו סמוך אחד לשני, וכל אחד מהם הכיל שלדים שלמים למדי של שניים עד חמישה יונקים – 13 בסך הכל. היו ביניהם גם צעירים וגם בוגרים, וכולם השתייכו לאותו מין ביולוגי. "המאובנים האלו משנים את התמונה" אמר ווילסון מנטילה (Mantilla), מהחוקרים החתומים על המאמר. "כחוקרי מאובנים שעובדים על שחזור הביולוגיה של יונקים מהתקופה הזו, אנחנו לרוב נאלצים להסתכל על שיניים בודדות, ואולי על עצם לסת שנסחפה במורד הנהר. אבל כאן יש לנו מספר גולגולות ושלדים כמעט שלמים, שמורים באותו מקום בו בעלי החיים חיו".
החוקרים סבורים שהיונקים הקדומים חיו יחדיו במאורה שבה נמצאו, מתחבאים אולי מהדינוזאורים שהלכו מעליהם. הם שוללים את האפשרות שמקבצי המאובנים נוצרו כתוצאה משיטפון שהביא את שרידיהם של כמה פרטים לאותו מקום, שכן המים היו גורמים לפירוק השלדים. אף אחת מהעצמות לא נשאה סימני נשיכות, כך שגם לא מדובר בטורף שהשאיר את השלדים שלהם במאורה שלו.
כל זה הוביל את החוקרים למסקנה שה"עכברים הידידותיים" חיו בקבוצה מתחת לאדמה, כפי שמכרסמים ויונקים קטנים אחרים חיים כיום. זוהי הראיה הקדומה ביותר להתנהגות חברתית אצל יונקים, והיא משנה את חשיבתנו בקשר למועד בו התפתחה התכונה הזו. "מכיוון שבני אדם הם חיה חברתית כל כך, אנחנו נוטים לחשוב שחברתיות היא תכונה ייחודית לנו, או לפחות לבעלי החיים הקרובים אלינו ביותר, אבל עכשיו אנחנו יכולים לראות שהתנהגות חברתית התחילה מוקדם מאוד בעץ המשפחתי של היונקים", אמר לוק וויבר (Weaver), שהוביל את המחקר. "המולטיטוברקולטה היא אחת מקבוצות היונקים העתיקות ביותר, והם נכחדו כבר לפני 35 מיליון שנים, ובכל זאת, לקראת סוף תור הקרטיקון הם ככל הנראה חיו בקבוצות בדומה לסנאי אדמה בני זמננו".וויבר הוסיף שהיה לו מוזר למדי לעבוד על המאמר הזה דווקא בימים האלו, כשהעולם מתמודד עם מגפה גלובלית, וצו השעה הוא להימנע מהתקהלות: "כולנו מנסים ככל יכולתנו לשמור על ריחוק פיזי ולהתבודד, ואני כותב על איך יונקים ניהלו קשרים חברתיים בזמן שבו דינוזאורים עוד הלכו על פני האדמה!"
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
