"הדקה האחת הזאת היא הרגע הגדול של מגלן, רגע האושר העילאי והמוחלט, שכמותו חווה אדם רק פעם בחייו. הכל התגשם. הוא עמד בדיבורו לקיסר. הוא האחד, הוא הראשון שמימש את מה שאלפים רק חלמו עליו: הוא מצא את הדרך לים האחר. בזכות הרגע האחד הזה הוא יודע שחייו לא היו לשווא, ושהיה לבן אלמוות". כך מתאר שטפן צוויג בביוגרפיה שכתב על פרדיננד מגלן ("מגלן", בהוצאת מודן) את הרגע האחד והיחיד בחייו של מגלן, שבו רב החובל ואיש הברזל פרץ בבכי של אושר. זה קרה לאחר כשנה וחצי של הפלגה קשה ומייאשת במיוחד, בתנאי מחסור ורעב, סערות קיצוניות וחורף אימתני - אז התגלה לספנים האוקיינוס השקט.
ואכן, ביום בהיר אחד בסוף נובמבר של שנת 1520, לאחר חודשים ארוכים שבהם ניסו שוב ושוב ללא הצלחה ארבע ספינות הצי הספרדי בראשותו של מגלן למצוא את המעבר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט - נגלה להם המרחב האינסופי של האוקיינוס. כיום המעבר, שאורכו כ 600 ק"מ ועדיין פזורים בו עשרות שרידי אוניות טרופות, ידוע כמצר מגלן המתפתל לאורכה של ארץ האש שבדרום צ'ילה. מאז ועד לפתיחתה של תעלת פנמה ב-1914, היה מצר מגלן במשך מאות שנים המסלול העיקרי לספינות קיטור ששטו מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
מגלן גם היה זה שהעניק לאוקיינוס השקט את שמו - לאחר המסע המפרך שבמהלכו הוא התמודד עם מרידות חוזרות ונשנות של ספני האוניות, הוצאה להורג של שני רבי חובל ונטישה של אחת האוניות שחזרה לספרד, הוא היה לאדם המערבי הראשון שגילה את האוקיינוס החמים והשלו, שזרועים בו איים שמשיים ואקזוטיים, תושבים נינוחים וחייכנים ושדות עצומים של תה ואורז ומטעי תבלינים משובחים.
היום לפני 500 שנה, ב-27 באפריל 1521, מת רב החובל פרדיננד מגלן – האדם שבזכותו צלחה ההקפה הראשונה של העולם, הקפה שהוכיחה לתושבי אירופה בראשיתה של העת החדשה המוקדמת, שלא רק שהעולם הוא עגול, אלא שכל האוקיינוסים הם בעצם ים מחובר אחד.
הפלגותיו בשירות מלך ספרד הביאו לגילוי חלקי עולם ונתיבי שיט שלא היו ידועים עד אז לאדם המערבי. למעשה, פרדיננד מגלן, לצד דמויות אגדיות אחרות כמו כריסטופר קולומבוס, ואסקו דה גמה ואמירגו וספוצ'י, הם האנשים שמסעותיהם מסיימים את ימי הביניים המאוחרים והם שרושמים על דפי ההיסטוריה את תחילתה של העת החדשה המוקדמת. הספנים הגדולים של סוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 התחילו, בתוך כמה עשרות שנים בלבד, עידן חדש רצוף בתגליות ובכיבושים - עידן המאופיין במסעות כיבוש אימפריאליסטיים חסרי תקדים של שליטי אירופה, שהשתלטו במהירות וכמעט ללא התנגדות של התושבים הילידים על חבלי ארץ חדשים, מושבות, שבטים קדומים ונתיבי מסחר ושיט.
אמנם מגלן קיבל את אישורו של הקיסר לצאת לדרך אך ורק בגלל אינטרסים כלכליים: גישה ל"איי התבלינים" המיתולוגיים שבהם אפשר היה למצוא תבלינים כמו קינמון, ציפורן וגרגירי פלפל, שבאירופה היו אז יקרים יותר מזהב, אבל לאותם מגלי ארצות היו מניעים, דחפים והיו סיבות רבות להקריב את חייהם לטובת הרעיון הנשגב של גילוי העולם החדש. הם לא רק ביקשו למצוא נתיבי מסחר חדשים, לחפש אחר משאבים ואוצרות ולהשיג יוקרה לאומית ואישית. הם התחילו תקופה היסטורית חדשה שבה אנשים שאפו והסתקרנו לחקור את הלא נודע, לפרוץ גבולות ולגלות גילויים חדשים.
ולמגלן היו גם את תכונות האופי שנדרשו ממי שמסעותיו נחשבים לקשים, המסוכנים והאכזריים ביותר - חוכמה, תעצומות נפש ואומץ לב הרואי. אבל אישיותו המרשימה וקשיחותו לא עמדו לצידו כשהחליט לצאת לקרב סתמי וחסר חשיבות שהתחולל ב-27 באפריל 1521 באיי הפיליפינים, קרב שבו הוא נהרג מפגיונות הילידים המקומיים. יורשו בפיקוד המסע, סבסטיאן אלקנו, השלים את המעשה בכך שהחליט לא לחזור באותה הדרך לספרד, אלא לבחור במסלול המערבי, דרך האוקיאנוס ההודי, אפריקה הדרומית והאוקיאנוס האטלנטי. אלקנו חזר לספרד עם ספינה אחת ועוד 17 ספנים בלבד, מתוך 237 שהתחילו את המסע. אנשים רבים הקריבו את חייהם לטובת המסע החלוצי הזה.
בספרייה הלאומית שמורות כמה מן המפות העתיקות שנוצרו בתקופה של ולאחר הגילויים החדשים של היבשות והארצות החדשות. הן משקפות את מה שהקרטוגרפים של התקופה ניסו להבין מהתיאורים ומהסיפורים של מעט הספנים ששרדו את ההפלגות. מפות נדירות וייחודיות אלו שמורות באוסף המפות ע"ש ערן לאור, שרובו סרוק ונגיש באתר הספרייה.
תיאור מפות העולם החדש:
מפת עולם מעניינת וייחודית משנת 1503 היא מפתו של Gregor Reisch. תבנית המפה הבסיסית היא כשל מפות תלמי (פתולמאוס) הכוללות את העולם העתיק בלבד, כפי שהיה ידוע לגאוגרפים לפני עידן התגליות.
ואולם, במפה זו, בגשר היבשתי המקשר בין דרום מזרח אסיה לאפריקה (בשוליים התחתונים של המפה), יש התייחסות מרומזת ראשונה המופיעה על מפה מודפסת לגילויי קולומבוס: ["כאן אין יבשה כי אם ים ובו איים שאינם ידועים לפתולימיאוס"] מיקום הכיתוב (סומן בצהוב) מתאים לאמונתו של קולומבוס שגילה איים ליד חופי אסיה.
זו הפעם הראשונה שייצוג רוחות השמיים הוא כפרצופים מסוגננים וייחודיים (ולא ככרובים כפי שנעשה עד אז); באחד הראשים מוצאים את הייצוג הראשון בדפוס לשימוש במשקפיים.
כידוע, אחת התגליות המשמעותיות ביותר של עידן התגליות היא גילוי אמריקה ע"י כריסטופר קולומבוס ב-1492. בעשרות השנים לאחר מסע קולומבוס, שם היבשת המופיע על המפות כולל התייחסות להיותה "העולם החדש":
"תיאור חדש של אמריקה העולם החדש" 1570
מפת צפון ודרום אמריקה משנת 1596, שכותרתה "אמריקה העולם החדש", כוללת את דמויותיהם של מגלי הארצות - קולומבוס, אמריגו וספוצ'י, מגלן ופרנסיסקו פיסארו – עם ציון שנות מסעותיהם – וכן איורי ספינות, עוגן, ועזרי ניווט כמצפנים ומפות.
[מימין: פרדיננד מגלן. משמאל: אמריגו וספוצ'י שעל שמו נקראת יבשת אמריקה]
מפת התלתן 1585, מציגה את יבשות העולם העתיק כשלושת עלי התלתן, ואת "אמריקה העולם החדש" בפינה השמאלית התחתונה.
מפה זו מייצגת ישן וגם חדש: מצד אחד נמצא בה את ייצוג העולם העתיק שבמרכזו שלוש היבשות אירופה, אסיה ואפריקה, והמניע ליצירתה הוא תפיסה דתית - ירושלים במרכז, רומא - מושב האפיפיור – מודגשת, ומן הצד השני המפה מייצגת את המציאות הגיאוגרפית המעודכנת – יבשת אמריקה. אף על פי שהספר מתוכו לקוחה המפה עוסק בכתבי הקודש, המחבר הרגיש כי אינו יכול להתעלם מן הגילוי החדש ובחר לכלול אותו במפה.
אטלס עולם, 1585
המפה הראשונה המופיעה בו - מפת עולם הכוללת גם את אמריקה. בחלקה הדרומי מערבי של המפה נדפס כיתוב המתייחס לגילויי מגלן.
המפה השנייה באטלס נבחרה להיות מפת אמריקה עם הכותרת "אמריקה העולם החדש".
מדובר באטלס כיס בצביעת יד מוקפדת, שבה עשו שימוש גם בעלי זהב להשגת תוצאה מרשימה ואיכותית.
מפת אמריקה, 1610 בקרוב
כיתוב בצפון ומרכז אמריקה: [צרפת החדשה וספרד החדשה] Nova Francia (היום רובו של חבל קוויקבק בקנדה) ו- Nova Hispania (היום - מרכז ארצות הברית ומדינות מרכז אמריקה). במקביל למסעות גילוי הארצות, המעצמות האירופיות משתלטות על השטחים החדשים כדי לנצלם לצורכיהן.
האדם המערבי שהגיע לדרום אמריקה התבונן בסקרנות על ילידי היבשת החדשה ותיאר את חייהם בציורים המעטרים את המפה: ילידים בברזיל מכינים משקה אלכוהולי מנדיוקה משורש המניהוט (התססת שורש הצמח בתהליך של בישול, לעיסה ויריקה).
ציידים ודייגים בסירות:
במפה ציורית זו לא נפקד מקומו של עולם החי. נוכל למצוא בים דג מעופף ומפלצת ים, ועל מסגרת האיור התחתון תיעד מאייר המפה עופות האופייניים לדרום אמריקה.
לא תמיד הצליחו מגלי הארצות לעמוד בצורה מדויקת על טיב תגליותיהם בזמן אמת. דוגמה לכך ניתן לראות בייצוג חצי האי באחה קליפורניה:
מפת צפון ומרכז אמריקה, 1669 עם הזיהוי השגוי של האי באחה קליפורניה כאי (ולא חצי-אי כפי שהוא במציאות).
ניתן לראות שקו החוף ממופה בפירוט יחסי, בעוד פנים היבשת ריק כי טרם הספיקו ללמוד אותו ולמפותו בצורה מדויקת. כן מופיעים על המפה איורי בעלי חיים אופייניים לאזור.
מפת עולם 1580 לערך כוללת כיתוב המתייחס לקולומבוס ולתאריך גילוי אמריקה 1492 וכן כיתוב "אמריקה או הודו החדשה". הכיתוב הזה תואם לאמונתו של קולומבוס שהגיע להודו (ממינוח זה נגזר השם אינדיאנים לילידי יבשת זו).
מפת אזור הפיליפינים 1593 [את איי הפיליפינים גילה פרדיננד מגלן במסעו בשנת 1521]
באיורים על המפה בדרום ובאזורי האוקיאנוסים הילידים בערום חלקי ועוסקים בדיג וציד כשהם אוחזים חניתות וקשתות. בעוד בצפון, ביבשה, רוב הדמויות לבושות.
מפת אזור הפיליפינים, 1595, מכוונת לדרום. על המפה איורי חיות וספינה אירופית.
המפה כוללת בשטחי סין איורים נאים של בעלי החיים שהעין האירופית בת התקופה אינה מורגלת לראותם:
ב-1519 עברו ספינות מגלן מן האוקיאנוס האטלנטי לאוקיאנוס השקט דרך מה שייקרא מצר מגלן.
מפת המצר, 1638
המצר, ולצידו זוג פינגווינים ניצבים בשטח צ'ילה.
מפה פורטולנית מתוך אטלס של בלאו, 1663. מפה זו כוללת סימון מסלולי שיט באזור איי הודו המזרחית והפיליפינים ואיורי ספינות אירופיות.
מפת עולם עם הגילויים החדשים – כולל דמויות ונופים מן הארצות שנתגלו לאחרונה, 1748
המתבונן באיור העליון משמאל יכול לראות דוגמה לארץ חדשה שהתגלתה לא מכבר, ובה חקלאים אוספים יבול בשדות, סחורות ארוזות ממתינות, צייד יורה חץ מקשת, וברקע ספינות.
באיור התחתון מימין מוצגות מדבריות אפריקה, ודמות עם אריה.
מפת אזור פולינזיה ואוסטרליה, 1790 . המפה כוללת סימון נתיבי השיט של מגלי הארצות כג'יימס קוק (שהיה האירופי הראשון שהגיע למזרח אוסטרליה) וטסמן (על שמו טסמניה) שגילה את ניו זילנד.
אוסטרליה מכונה Ulimaroa - שם שניתן לה ע"י גאוגרף שבדי והיה בשימוש בעבור יבשת זו במפות אירופיות במשך כארבעה עשורים.
האזור הצפוני מזרחי לניו-זילנד עם סימון נתיבי מסעותיהם של קוק וטסמן ושנת המסע.
מפת אזור אוסטרליה ופולינזיה 1796 עם הכיתוב "הולנד החדשה" לאוסטרליה. זו התקופה בה הולנד הייתה מן המעצמות המובילות במסחר ימי ובספנות, ומערב אוסטרליה היה שטח שליטה הולנדית.
גם במפה זו מסומנים נתיבי ההפלגה של נווטים ומגלי ארצות, תוך ציון שמם ותאריך המסע.
גילויי מגלן וחידושי עידן התגליות באים לידי ביטוי במפות העתיקות והציוריות, וניתן למצוא בהן עדות להשתנות תמונת העולם עם הגילויים החדשים, התפתחות המדע ופיתוח חידושים בתחומי עזרי הניווט והקרטוגרפיה. המפות האירופיות מתעדות לא רק את הארצות החדשות, אלא גם את הנוף והמראות המהווים חידוש לעין המערבית ומספקים למעיין בהן חוויה אסתטית ולימודית גם יחד.
אתם מוזמנים להמשיך ולעיין במפות אוסף לאור הסרוקות באתר הספרייה:
מפות נוספות מאותה תקופה:
הכתבה הוכנה בסיועה של איילת רובין, ספרנית אוסף המפות ע"ש לאור בספרייה הלאומית.
