השבוע הודיעה השרה להגנת הסביבה גילה גמלאיל בשורה חגיגית, לפיה עד 2030 ייסגר מתחם בז"ן בחיפה. דבריה אמנם שימחו רבים, אך העלו גם לא מעט שאלות. בעזרת ד”ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה בעמותת "אדם טבע ודין", ניסינו לעשות סדר בדברים.
מה היא החיוניות של בז"ן (בתי זיקוק לנפט)?
"מדינות שמוכרות נפט, מוכרות אותו גולמי. מה הכוונה? שואבים מהאדמה נפט שנוצר שם במשך מיליוני שונים, ונפט זו תערובת ענקית של המון חומרים שונים שנוצרו שם בתהליכים גאולוגיים-גיאוכימיים. אך האנושות לא יכולה להשתמש בנפט גולמי, יש צורך לזקק אותו. כלומר: מחממים את התערובת הגולמית של הנפט, מפרידים אותה לכמה מרכיבים ואז יוצרים מוצרי דלק שונים. אלו המוצרים שאנחנו משתמשים בהם. החשיבות של בתי הזיקוק היא למעשה ייצור דלק לכל בתי המשק, וכן גם לייצור חומרי גלם לתעשייה הכימית, לתעשיית הפלסטיק וכו'", הסביר ד"ר אריה ונגר.
לדבריו, "לבז"ן יש חשיבות, אך היא הולכת ויורדת. זאת כי כיום האנושות מבינה שהשריפה של הדלקים יוצרת זיהום רב, ולכם היא עושה שימוש בתחליפים (כגון גז טבעי ואנרגיה סולארית). האם אנחנו עדיין זקוקים לבתי זיקוק, או שאנחנו יכולים לקנות כבר את המוצרים מוכנים? זהו דיון שצריך לקיים.
מדוע בז"ן הוא בעייתי?
"מפעלי בז"ן בחיפה הוקמו ב-1938. יש לעובדה זו שתי משמעויות: האחת היא שאז הם היו אז רחוקים יותר מהאוכלוסייה (וכעת הם קרובים), והשנייה היא שחלק מהמתקנים שם מאוד ישנים. כמו כן, בית זיקוק הוא מפעל עם הרבה מאוד תשתיות. הוא שורף הרבה אנרגיה לצורך עצמי, ויש לו שני סוגים של פליטות. סוג אחד הוא צריכת האנרגיה שלו עצמו: צריך לחמם דלקים, לאדות אותם וכך הם מזוקקים. בנוסף, התוצר שלו זה דלקים, שחלק מהם מתאדים ומתנדפים, וכך יש הרבה מאוד פליטות של חומרים אלו", אמר ד"ר ונגר.
ד"ר ונגר מוסיף כי במתחם זה יש מפעלים גדולים נוספים, שמקבלים מבז"ן חומר גלם, וגם להם יש פליטות. מדובר במתחם ישן עם המון פליטות של חומרים מסוכנים, שקבעו בוודאות כי הם מעלים את הסיכון לחלות בסרטן.
אדם טבע ודין: "יש לפעול בשני מסלולים מקבילים"
אז כיצד ניתן לנהל, ובסופו של דבר לפתור, את בעיית המפעלים המזהמים בחיפה? ב"אדם טבע ודין" סבורים כי יש לפעול בשני מסלולים מקבילים, ובשניהם להשקיע מאמצים רבים. מסלול אחד הוא פינוי של בז"ן, והשני הוא צמצום הזיהום שמגיע מהמפעלים, כל עוד הם עדיין פועלים.
על פינוי בז"ן אמר ד"ר ונגר כי "כיוון שאנחנו עדיין צריכים דלק ואנחנו עדיין תלויים בדלק, אם יסגרו יש למצוא חלופה. יש כמה אפשרויות: או שיהיה ייבוא של מוצרים ואז צריך שלשעת חירום יהיה לנו מספיק דלק (למקרה שהייבוא ייעצר), או לבנות בית זיקוק חלופי. לשתי האפשרויות יש השלכות סביבתיות".
עוד הוסיף כי "אנחנו בהחלט חושבים שזה כיוון נכון, יביא בשורה לחיפה, יקל על התושבים, וגם ייתן פיתוח של חיפה כי אם יפנו את בתי הזיקוק יהיו שם עוד שטחים לפיתוח. אבל זה גם מצריך שיקום של הקרקע, שבמשך שנים ניזוקה מנפט. זה יעלה מיליארדים וייקח שנים".
לדבריו, יש צורך להשלים את הבדיקות הנדרשות במהרה ולקבל החלטה האם לפנות את המפעלים. בדיקה ראשונית נעשתה ב-2018, והוזמנה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה. חברת "מקינזי" ביצעה אותה, ותוצאותיה רוכזו ב"דו"ח מקינזי", שהוגש עוד באותה השנה. בתום מאבק משפטי ארוך, הדו"ח פורסם בחודש שעבר שנתיים לאחר שנכתב. אך חלקים רבים ממנו הושחרו, בנימוק כי "הושחר מידע סודי ביטחוני של מדינת ישראל, מידע מסחרי ועסקי הנוגע לצדדים שלישיים שהתנגדו למסירתו, וכן מידע שאי גילויו היה תנאי למסירתו".
ממה שכן התפרסם מהדו"ח, עולה כי הכדאיות הכלכלית הגבוהה ביותר היא בסגירת מתחם בז"ן ב-2030. "אני חושב ומעריך שזה ייקח קצת יותר, אבל אם זה הכיוון - צריך להתחיל לקדם אותו, ולהריץ את כל האישורים, כי אלה תהליכים שאורכים זמן", הסביר ונגר.
עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "פיקוח נאות על המפעלים בתקופת הביניים עד ואם בכלל יסגרו מחייבת שקיפות ציבורית מלאה ובתוך כך, הקמת מערכת מידע של פעילות המפעלים הכוללת התייחסות לתקלות, רמות זיהום אויר ובדיקות פתע. תמונת המצב היום מעידה על חוסר שקיפות מוחלט- כזכור לכולם קיבלנו את דו"ח מקינזי מושחר כולו לאחר מאבק של שנה ולכן יש לוודא כי המפעלים מתנהלים בשקיפות מקסימלית".
