רובנו מכירים את הדומיננטיות הזכרית בקרב בעלי החיים: הם צבעוניים יותר, גדולים יותר, שרים, מקרקרים ומבליטים עצמם לצורך מציאת נקבות. אך יש גם מקרים אחרים, שבהם הנקבות הן הדומיננטיות, ובמקרים מסוימים גם כלל לא צריכות זכרים כדי להתרבות. לרגל יום האישה – דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, מנציג כמה מקרים בקרב בעלי החיים בישראל.
ציפורים
בקבוצת עופות הגדה (חופמאים) מוכרים מינים החולפים בישראל בנדידה ואחד מהם אף קינן בישראל, ובהם הנקבות דומיננטיות וצבעוניות. הן המטילות ביצים והזכרים דוגרים עליהן.
שחיינית – שחיינית רחבת מקור ושחיינית צרת מקור חולפות בישראל בנדידת הסתיו והאביב. אלו מינים נדירים בישראל המקננים בחוג הארקטי. הנקבה מחזרת אחר מספר זכרים, מטילה ביצים בכמה קינים נפרדים, ועל כל אחד מקנן זכר אחר, שמטפל בצאצאים לאחר שהם נולדים.
חרטומית בנגלית – מין של חופמאי צבעוני ומיוחד מאוד שמדי פעם נצפה בישראל. האחרון נצפה השנה באזור עמק חפר. לפני כמה שנים אף אותר קינון של מין זה באזור יער חדרה. גם במקרה זה, הנקבה מזדווגת עם מספר זכרים ומטילה ביצים בקינים נפרדים. הזכרים הם אלו שמקננים ואף דואגים לצאצאים לאחר בקיעתם מהביצה.
עופות דורסים
במינים רבים של דורסים גדולים כמו עיטים וניצים הנקבה גדולה באופן ניכר מהזכר. יש לכך הסברים אבולוציונים שונים. מאחר ומדובר במינים אגרסיביים גם אחד כלפי השני בתוך בני הזוג, ולכן יש צורך בחלוקת המרחב. מאחר ומדובר בעופות הנמצאים בראש שרשרת המזון הם מחלקים ביניהם את סוגי וגודלי הצייד שכל אחד ניזון עליו. הזכר עשוי להיות אגרסיבי גם כלפי הגוזלים בקן ולכן הנקבה גדולה ממנו. במקרים רבים ניתן לראות בקן דורס שהזכר מגיע מניח את הטרף ומיד עוזב את המקום. חלק מהמינים הללו עלולים להיות מותקפים בקינים שלהם בעודם מקננים – אנחנו מכירים תקיפות של אוח – דורס לילה על קן של עקב עיטי – במקרה זה יתכן ולנקבה גדולה שנמצאת רוב הזמן בקן יש יתרון.
הדוגמה הכי כואבת לאגרסיביות היא בגרעיני רבייה בכלובים. בחי-בר כרמל ובמקומות נוספים הייתה נקבה קטלנית במיוחד של עיטם לבן זנב. מין של עיט גדול שנכחד מהטבע בישראל ובשנים האחרונות שב לקנן בשמורת החולה. היה צריך ליצור כלובים מיוחדים בהם הושם זכר לתקופת התרגלות ארוכה במצוד ועם חוצץ מהנקבה ולקוות שבעת האיחוד המיוחל היא תקבל אותו בכנפיים פתוחות. היא לא תמיד 'הייתה מרוצה' מהזכר וקטלה אותו.
עיט זהוב ועיט ניצי הם מינים בהם מאוד בולטת הדומיננטיות. שני מינים אלו נדירים מאוד כיום בישראל, וניתן לראותם במדבריות באזורים מצוקיים. את העיט הניצי ניתן לראות גם בצפון הארץ באזור נחל עמוד ובנחלים בגולן. עיטם לבן זנב, כאמור, מקנן בשמורת החולה וניתן לראותו מעופף באזור זה. נץ מצוי מקנן ביערות נטועים ובחורשים בצפון ומרכז ישראל.
חרקים
גמל שלמה - גמל שלמה הוא חרק טורף. הנקבה גדולה באופן משמעותי מהזכר. בעת ההזדווגות נצמד הזכר לנקבה ופתחי המין שלהם הנמצאים בבטנם הארוכה מתחברים. בשלב הזה הזכר עלול לאבד את ראשו, כי הנקבה עשויה לאכול לו את הראש, ולאחר מכן גם את שאר חלקי גופו. על אף שזה נשמע אכזרי מבחינה אבולוציונית, צריך להבין שזה מקור מזון זמין ומיידי. ומאחר והזכר סיים את תפקידו בהעברת הזרע הוא יכול לשמש כארוחה מזינה. גמלי שלמה ממינים שונים ניתן לראות בכל חלקי הארץ בבתי גידול עם צומח.
(הזדווגות של גמלי שלמה)
עכבישים – במינים רבים של עכבישים הנקבות גדולות מהזכרים. הן בונות קורים, וכל יצור קטן שנוגע ברשת מפעיל מנגנון של תקיפה, והנקבה יוצאת לקראת הטרף שהסתבך בקורים ומטפלת בו.
הזכרים במקרה זה צריכים ל"נגן" על הקורים בתדר מסוים שיגרום לנקבה להבין שמדובר בזכר מהמין שלה ולא בטרף פוטנציאלי. לאחר שהוא מתקרב ומעביר את הזרע לנקבה בהחלט ייתכן שהוא יהפוך לארוחה הבאה של הנקבה, שמרגע זה ואילך זקוקה למזון רב על מנת לסיים את תהליך הרביה באופן מוצלח.
רביית בתולין
מי אמר שצריך זכרים? ללא נוכחות זכרים יכולות הנקבות להתרבות ללא הגבלה. להלן כמה דוגמאות:
מקלון האלה – מין של חרק המצוי בצפון ישראל על אלות מסטיק. כשמו כן הוא החרק דומה להפליא לענפי ועלי אלת המסטיק עליהם הם חיים. הנקבות חיות כמה חודשים ולקראת סוף הקיץ הן מטילות ביצים ומתות. הביצים נחות על מצע עלי האלה או בקרקע ובוקעות לקראת סוף החורף. קשה מאוד לאתר בטבע מקלונים, בעיקר כי הסוואתם מעולה הם ממש דומים לענפים עליהם הם עומדים, והם פעילים בעיקר בלילה.
כנימות עלה – מינים רבים של כנימות עלה מתרבות ברביית בתולין. במקרה זה ייתכנו שני מצבים: האחד בו בתוך כנימה נוצרת הכנימה החדשה ובתוך החדשה שעדיין לא חרגה מגוף הראשונה כבר מתפתחת הכנימה הבאה (כמו טלסקופ שנפתח חוליה מתוך חוליה). פעם בתקופה או בהשתנות של תנאים סביבתיים מסוימים יש דור המטיל ביצים וחלק מהפרטים יוצאים מכונפים ואף זכרים ובכך נפוצים למרחקים גדולים יותר. הכנימות חיות על קצוות של צמחים שונים ומוצצות את מוהל התאים, ובגלל זה הן יכולות להיות מזיק מהותי בגידולים חקלאיים. במקרים רבים הן מפרישות טל דבש המושך נמלים. הנמלים מצידן מגינות על הכנימות ומגרשות טורפים פוטנציאליים.
את כנימות העלה ניתן לראות בגינה הביתית, בשדות חקלאיים ובטבע במקומות רבים בכל עונות השנה אך בעיקר באביב בקיץ ובסתיו.
