(צילום: עמיר אלוני, רשות הטבע והגנים)

חמישה חודשי מאסר וקנס של 15 אלף שקלים: זה העונש שגזר בית המשפט המחוזי בירושלים על מונסתר גית, שהואשם בגרימת שריפת הענק בעינות צוקים (עין פשחה). בשריפה עלו באש כ-100 דונם של צמחייה וערכי טבע מוגנים. העונש הקל ניתן על אף הצעת פרקליטות מחוז ירושלים לשלוח את גית ל-27 חודשי מאסר.
השריפה אירעה בספטמבר 2018. לפי כתב האישום, בלילה של 11 בספטמבר 2018 גית (הנאשם) ועוד חמישה מחבריו יצאו בשני כלי רכב מים המלח לכיוון ירושלים, לאחר בילוי. בכל כלי רכב שהו שלושה אנשים. סמוך לשעה 01:30, בשל חוסר דלק, נתקע הרכב שבו נסע הנאשם סמוך לכניסה לשמורת עינות צוקים. הרכב השני שהיה עמם הביא עבורם דלק, נתן להם אותו באמצעות מיכל ונסע מהמקום.
2 צפייה בגלריה
שריפה בעינות צוקים
שריפה בעינות צוקים
שריפה בעינות צוקים
(צילום: ארז ברוכי, רשות הטבע ונגנים)
הנאשם רוקן את מיכל הדלק אל הרכב יחד עם עמיתיו לנסיעה באמצעות משפך. בשלב זה, הצית הנאשם את המיכל באמצעות מצת שהיה ברשותו בצמוד לגדר השמורה. הנאשם עשה זאת, כך נטען, מתוך ידיעה כי בתוך המיכל נשארו שאריות דלק, וכי שאריות דלק נזלו אל הקרקע, וכן גם ביודעו כי ייתכן שמעשיו יובילו לשריפה. האש התלקחה, אחזה בצמחייה הסמוכה והתפשטה לתוך השמורה.
השלושה הבחינו כי האש מתפשטת, אך גית הפציר בחבריו שלא לדווח על כך לרשויות. השלושה נכנסו לכלי הרכב שלהם וברחו מהמקום. זמן קצר לאחר מכן, השלושה נתפסו ונעצרו. כשבועיים לאחר השריפה, הוגש כתב אישום נגד גית, שהיה אז בן 17 בלבד. על מעשיו החמורים אמר גית: "אני טעיתי ואני מצטער. לא התכוונתי לעשות את זה. אני אוהב טבע ואוהב חיות. ישבתי בטבע ונשרף הטבע".
2 צפייה בגלריה
נזקי השריפה בעינות צוקים
נזקי השריפה בעינות צוקים
נזקי השריפה בעינות צוקים
(צילום: דודו זכאי, רשות הטבע והגנים)
בגזר הדין, בחר השופט אלכסנדר רון להתחשב בכך שלנאשם אין עבר פלילי, ושהוא הודה במעשיו. כמו כן, הוא ציין כי "קלות דעת בלבד" היא זו שהובילה לתוצאות המקרה. לפי גזר הדין, גית החל לרצות את מאסרו בחודש אפריל האחרון.
שמורת הטבע עיינות צוקים שבצפון ים המלח היא נווה מדבר ירוק ושופע והיא נחשבת לאחת השמורות הייחודיות והמעניינות ביותר בארץ - הן בשל עושר מיני החי והצומח שבה והן בשל שרידי הפעילות האנושית שהתגלו בה. למעשה זהו נווה המדבר הנמוך ביותר בעולם. שטחה הכולל הוא 7,500 דונם.
בנוגע לנזק החמור שנגרם בשל השריפה, נכתב בכתב האישום בין היתר כי "נשרפו והושמדו כ-100 דונמים של צמחייה וערכי טבע מוגנים וביניהם עצי תמר מתוי וחישות של קנה סוכר מצרי. סך הכל נפגעו משריפה ומפעילות הכיבוי כ-210 אלף מ"ר מחלקה הדרומי של השמורה הסגור למבקרים. כמו כן נשרפו מאות עצי אשל ונגרם נזק רב לצומח ולבעלי החיים בשמורה. שטח השמורה אשר נשרף ונפגע כוסה בכמטר של עפר, דבר אשר יקשה על שיקומה של השמורה באופן משמעותי ויפריע להמשך ריבויים והתפתחותם הטבעית של החי והצומח בשמורה".
ברשות הטבע והגנים העריכו כי ייקח שנים לשיקום השמורה. עמיר אלוני, סגן מנהל מחוז איו"ש ברט"ג, ציין כי "שיקום השמורה ייקח שנים. הסיבה היא ירידת מפלס ים המלח. ואולי הוא לא ישתקם לעולם ויגיע לרמה שהיה. כשמפלס ים המלח יורד גם מפלס מי התהום יורד. כשיש שריפה כזאת משמעותית עם עוצמת חזקות, שורשי הצמחייה נשרפים. מכיוון שמי התהום נמוכים הצמחייה לא תצליח להשתקם".