עוד הוכחה ששינויי האקלים משפיעים עלינו בחיי היום יום: קנט תפצה את החקלאים בכ-130 מיליון שקלים בעקבות נזקי מזג האוויר בחורף האחרון (דצמבר 2020-אפריל 2021) – זינוק של כ-30% לעומת החורף הקודם. 60 מיליון שקלים מהסכום יינתן בעקבות חוסר היבול של פירות הקיץ (דוגמת אפרסקים, נקטרינות, דובדבן, שזיפים ועוד). את מגדלי הירקות תפצה הקרן במעל ל-30 מיליון שקלים ואת מגדלי העופות בכ-6 מיליון. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו למגדלי הבקר, ההדרים, בתי הצמיחה והמדגה. בנוסף, קנט צפויה לשלם למגדלי הפלחה כ-20 מיליון שקלים, כתוצאה ממיעוט בגשמים באזורים הדרומיים.
מנתוני קנט עולה כי נזקים משמעותיים במיוחד נגרמו דווקא בשל מספר אירועי קיצון של מזג האוויר, שהשכיחות שלהם עלתה בשל שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ, ובשל כך שהחורף היה חם יחסית ובשל היעדר מנות קור הקריטיות להתפתחות הפירות. כתוצאה מכך לחקלאים צפויה ירידה משמעותית בהיקף התוצרת, ירידה שאת היקפה ניתן יהיה לאמוד רק בהמשך השנה, אולם כבר כעת צופים בחברה כי ענף הפירות יספוג נזקים של עשרות מיליוני שקלים.
מסיכום הנתונים עולה עוד כי במהלך חודשי החורף התקבלו בקנט למעלה מ- 4,200 דיווחים של חקלאים על נזקים לגידולים השונים. מרביתם בשל מספר אירועים עוצמתיים. שינויי מזג האוויר הקיצוניים והתכופים באו שוב לידי ביטוי בכך שבראשית החורף היינו עדים לאירוע גשם קיצוני במהלכו ירדו בחלק מהמקומות 170 עד 220 מ"מ של גשמים ונשברו בו שיאי גשם ליממה אחת ולשתי יממות. בעקבות האירוע התקבלו בקנט כ-140 הודעות סערה ושטפון, בעיקר בענפי ההדרים והירקות.
"הקרן מספיק יציבה ואיתנה, השאלה היא בסוף האם החקלאים יהיו מסוגלים לשלם את הפרמיות", אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט. "השאלה היא כמה הפרמיות יעלו בגלל הנזקים האלה. אנחנו לא עומדים בפני קטסטרופה אבל צריך להיערך לזה שהפרמיות יעלו בשנים הבאות. המשמעות למגדלים היא שהחקלאות תהפוך להיות יקרה יותר".
בגידולי ירקות ומטעים הפרמיות של החקלאים עלו. בעשור האחרון שילמה הקרן פיצויים גבוהים יותר ב-40% לעומת העשור הקודם. בשנים האחרונות הפרמיות התייקרו בשיעור של כ- של 25%, אך לא רק בגלל הנזקים. יש לציין כי המדינה משתתפת בפרמיה של החקלאים, ותורג'מן אמר כי "יכול להיות שההשתתפות של המדינה תיאלץ לעלות. צריך יהיה להתאים את הביטוחים לתקופה הזו. האינטרס של החקלאים הוא שתמשיך להיות אספקה סדירה של מזון במחירים סבירים".
לדברי תורג'מן, החורף האחרון מצטרף לתופעות להם אנו עדים בשנים האחרונות של התגברות מקרי קיצון שבזמן קצר גורמים לנזקים עצומים, כאשר בחורף האחרון הצטרף אליהם החום היחסי. "הגידולים השונים זקוקים במהלך החורף למנות קור לשם התפתחות תקינה ועל מנת שיניבו בסופו של התהליך את היקף התוצרת המצופה. אולם, החורף האחרון היה חם מהממוצע ומבחינת שעות קור ומכסות צינון, סיימנו את חודשי החורף העיקריים עם ערכי צבירת קור נמוכים באופן ניכר מהערכים האופייניים לתקופה זו. דבר זה עתיד להשפיע על גידולים רבים ואנו נראה סימנים של ירידה משמעותית בהיקף התוצרת בהמשך השנה".
צחי וקסמן, חזאי מטאוטק אמר כי "החורף האחרון החל בקול תרועה רמה, עם כמויות גשמים של פי 2 עד עד 3 מהממוצע. לאחר מכן החלו חודשי החורף העיקריים והחורף היה מאופיין בטמפרטורות גבוהות מהממוצע לתקופה. האירוע המפורסם בחורף הנוכחי היה עצירת גשמים מהארוכות ביותר שהיו בשנים האחרונים, עם 20 ימים ללא גשם בשלהי דצמבר וראשית ינואר. כמויות הגשם גם בדצמבר וגם בינואר היו מעט נמוכות מהממוצע. פברואר עצמו גם כן אופיין במיעוט אירועי גשם, אולם היה בו אירוע משמעותי שבו ירד שלג בצפון ובירושלים. אבל חוץ מהאירוע הזה היו מעט אירועי גשם שמתאימים לחודש פברואר. בחודש מרץ ואפריל היו חודשים עם טמפרטורות גבוהות מהממוצע וכמויות גשם נמוכות מהממוצע. האביב האחרון היה מהיבשים ביותר בעשור האחרון, בעיקר במרכז הארץ ודרומה".
"למעשה" אומר תורג'מן, "לחקלאים כמעט ואין אפשרות להתמודד עם נזקי ההתחממות הגלובלית והסיכון הוא שלאור משבר האקלים והיקף הנזקים, ללא תמיכה משמעותית בפרמיות שיאפשרו לחקלאים הגנה ביטוחית במחיר סביר החקלאים יפחיתו את הסיכונים. כתוצאה מכך לא יוכלו לספק את כל המזון בצורה רציפה. מבחינה משקית ולאומית מדובר בפגיעה בעצמאות המזון ובחשיבות השמירה על גידולים כחול-לבן, תנודות בכמויות, קפיצות משמעותיות במחירים, מחסור בתוצרת חקלאית טרייה בתקופות מסוימות ונטישת קרקעות המדינה". לדבריו, "המדינה חייבת להיערך להשלכות משבר האקלים ואינה יכולה להסתמך, בתקופת מחסור, על גורמים זרים, ובטח לא במשבר אקלים בו לא ניתן לדעת מה יהיו הנזקים במדינות אחרות".
