במשך 24 שעות ברציפות, 54 סטודנטים מכל רחבי הארץ ומתחומי לימוד שונים התחרו בניהם כיצד ניתן למזער את הפגיעה בסביבה בעקבות נזקי הקורונה. הסטודנטים, יזמים בנשמתם, חברו למנטורים בכירים בתעשיית ההייטק, חוקרים מובילים בתחום הסביבה ופעילים של ארגונים חברתיים שיחד חיפשו את הפתרון הטכנולוגי, היעיל והישים ביותר לצמצום הפסולת הרבה שמייצרת מגפת הקורונה.
התחרות הייחודית התקיימה בשבוע שעבר במסגרת ההקאתון " COVID WASTE – היום שאחרי" בהובלת אוניברסיטת תל אביב ורשת אסכולה – מרכז מדעני העתיד ובתמיכתו של פרויקט HubIT של קרן המחקר Horizon 2020 של האיחוד האירופי. האקתון שכלל 14 קבוצות שונות נועד להעלות את המודעות בקרב הדור הצעיר – דור העתיד לצורך ב"מחקר אחראי" (RRI) הלוקח בחשבון צרכים חברתיים בתהליכי פיתוח ומחקר טכנולוגי.
יאיר סאקוב, ראש מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב, הסביר שבמסגרת המלחמה בנגיף הקורונה, באופן טבעי תשומת הלב העולמית, המדעית והכלכלית מתמקדת בשמירה על חיי אדם וטיפול במשבר הכלכלי החריף, אך כמעט ואין התייחסות לנושא ניהול הפסולת שהקורונה "מייצרת" ואשר עשויה לגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים אדירים. כך למשל, מאז פרוץ משבר הקורונה מיליארדי מסכות וכפפות גומי מושלכות מדי יום לפחי האשפה בעולם, בנוסף השימוש הגובר בכלים חד פעמיים בשל משלוחי האוכל לבתים הביא לעלייה גדולה מאוד בכמות הפסולת העולמית הגורמת לנזקים סביבתיים משמעותיים.
במקום הראשון זכתה הקבוצה "נתעלם זה יעלם", שחבריה הציעו להוסיף למסכות חיישן חד-כיווני דק שיופעל בחשיפה ללחות, למשך הזמן המומלץ לשימוש מסיכות ויספק אינדיקציה ברורה לאפקטיביות המסכה. דבר זה יאפשר מיצוי השימוש במסכות, ימנע פסולת מיותרת, ויבטיח את בטחון ציבור – הן אלו המשתמשים במסכות והן אלו בסביבתם. חברי הקבוצה הם הסטודנטים כפיר אוחנה מאוניברסיטת תל אביב, עופרי ירושלמי ממכללת תלתן ונועם קרופניק מהאוניברסיטה העברית.
במקום השני זכתה הקבוצה "Green Card" שהציגה פתרון שמאפשר ניצול יעיל של פסולות קרטון ושימושם כגורם מגן במלחמה במגפת הקורונה. בעזרת תהליך טיפול חדשני מבוסס אוזון ניתן להפיק מפסולות אלו מי סוכר המשמשים כחומר בסיס לאתנול-מרכיב אלכוהולי המשמש כחומר מחטא. את שאריות המוצק הנותרות לאחר התהליך ניתן לנצל כחומר בסיס לביו-פילטרים עבור טכנולוגיות טיפול במים. פתרון המוצע על ידי הצוות נותן מענה למספר תעשיות, מאפשר הורדת בכמויות ועלויות הטמנה ומאפשר שימוש בעקרונות כלכלה מעגלית לניצול משאבים יעיל וטוב יותר. חברי הקבוצה הם הסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב: רועי פרץ, ברק הלפרין, טל קזאז ודניאל שרמן.
ד"ר טל סופר, מנהלת היחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל אביב, הוסיפה "היה מאוד מרשים לראות כיצד הצוותים פיתחו פתרונות יצירתיים המשלבים בין הטכנולוגיה להיבטים חברתיים (אתיקה ופרטיות, שוויון חברתי, מגדר ועוד) ואני מקווה שהרעיונות שהסטודנטים פיתחו יהפכו בהמשך לטכנולוגיות שיסייעו להפוך את העולם שלנו ל"ירוק" יותר".
כנס בעברית: האם נשים נפגעות יותר בעקבות מגפת הקורונה?
ביום שלישי הקרוב בשעה 18:00 בערב יתקיים כנס וירטואלי מיוחד ביוזמת האוניברסיטה העברית בירושלים, שיוקדש למצבן של הנשים במגפת הקורונה
מצב החירום שנוצר בעקבות התפשטות מגפת הקורונה גורר עמו השלכות נקודתיות על הנשים ומעמיק את אי השוויון המגדרי הקיים, במרחב הביתי כמו גם מחוצה לו: בבתי החולים, במקומות העבודה ואף בפוליטיקה. מדיניות הסגר מבקשת להגן על בריאות הציבור ולמנוע את קריסת שירותי הרפואה, אך מנקודת מבט מגדרית יישומו אינו משפיע על כולם בצורה שווה. כך למשל, הנתונים מצביעים על כך שהמגזרים התעסוקתיים שניזוקו במידה הרבה ביותר עקב הבידוד החברתי משפיעים בצורה מהותית על הנשים. בעקבות הנתונים, החוג ללימודים ספרדיים ולטינו אמריקאים באוניברסיטה העברית עורך כנס וירטואלי מיוחד שיוקדש למצבן של הנשים במגפת הקורונה. הכנס הוא שיתוף פעולה של יו"ר הסנאט המקסיקני וחבריו, שגריר ישראל במקסיקו, שגריר מקסיקו בישראל וראש החוג ללימודים ספרדיים ולטינו אמריקנים, פרופ' רות פיין.
בכינוס ישתתפו מומחיות ישראליות ומקסיקניות, שיחלקו את הידע והנתונים שנאספו עד כה על מצבן של הנשים במדינותיהן. ד"ר לטיסיה בוניפאס אלפונסו, חברה מומחית בוועדה למיגור האפליה נגד נשים של האו"ם תדבר על המגפה באזורים הילידיים של צ'יאפס, פרופ' מונא חורי כסאברי, דיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית תדבר על מצבן של הנשים הערביות בישראל לאור הקורונה, גב' מריאנה סלסאר אלבורנוס, חברה בוועדת המשפט האינטר-אמריקנית של ארגון מדינות אמריקה תדבר על אלימות מגדרית במקסיקו בעקבות המגפה ופרופ' מיכל פרנקל, ראשת החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית תדבר על חלוקת התפקידים בזמן העבודה מהבית והשינויים שנעשו בתא המשפחתי בישראל לאור הקורונה.
הכנס יתקיים במחווה לסופרת המקסיקנית החשובה רוסריו קסטיאנוס, ששירתה כשגרירת מקסיקו בישראל ושחייה ויצירתה הוקדשו להעצמת הנשים בכלל והנשים מהאוכלוסיה הילידית בפרט.
הרצאה של חתן פרס נובל
פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה, הרצה בפני סטודנטים לתואר ראשון בחינוך בתוכנית מצוינות רג"ב (ראש גדול בהוראה) במכללת לוינסקי לחינוך. פרופ' שכטמן סיפר את סיפורו האישי, שוחח עם הסטודנטים על הצורך להתאים את ההוראה והלמידה לתקופתנו והרצה בפניהם על החשיבות של שילוב העמקה, יצירתיות ויזמות בתחום ההוראה.
ההרצאה ניתנה במסגרת אירוע לכבוד סיום סמסטר א' של שנת הלימודים תשפ"א ביוזמתם של הסטודנטים בתוכנית המצוינות במכללה. נוסף על ההרצאה, האירוע כלל גם דיון בשאלה מה כדאי ואפשר לשמר מתקופת קורונה בקרב כל באי המכללה – סטודנטים, חברי סגל מינהלי וחברי סגל אקדמי.
ד"ר רונית רוזנשיין, ראש תוכנית המצוינות רג"ב במכללת לוינסקי לחינוך, אמרה: "כנס סיום סמסטר א' הוא רק תחילתו של תהליך בירור מעמיק שתוכנית המצוינות במכללת לוינסקי לחינוך תמשיך לערוך בסוגיה מה אפשר ללמוד מתקופת קורונה על אודות למידה והוראה? אנחנו מודים לפרופ' שכטמן שהתנדב לפגוש את הסטודנטים ולספר להם מהי מצוינות בהוראה מנקודת מבטו. הדיון שנערך בכנס העלה כמה נקודות חשובות. לדוגמה, נמצא שהסטודנטים וחברי הסגל מתמודדים עם אתגרים דומים, שההוראה המקוונת מאפשרת למרצים לראות כל אחד מהסטודנטים, ושהזמינות הרבה של המרצים בפלטפורמות כגון ווטסאפ, דואר אלקטרוני ומערכות נוספות מאפשרת למידה שמתרחשת גם מחוץ לשעות השיעור הרשמיות. הסטודנטים והמרצים שיתפו שתקופה זו זימנה להם העמקה בשילוב טכנולוגי וחשיבה יצירתית על אודות תהליך הלמידה".
הרצאות על נשים עוצמתיות בנטפליקס
ביוזמת חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת בר-אילן מתקיימים בימים האחרונים דיונים אקדמאים על נשים עוצמתיות בנטפליקס.
הערב תתקיים ההרצאה האחרונה בסדרה - אחוות נשים טורקיות בין שמרנות לקידמה. בשיחה ישתתפו ד"ר אלון ליאל, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה, ד"ר ענר גוברין, ראש מסלול דוקטורט בתוכנית לפרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז לקידום מעמד האישה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן. המפגשים הם בשיתוף המרכז לתקשורת ומשפט ומרכז רקמן לקידום האישה. הסדרה פתוחה ברישום מראש והיא בתשלום.
