בימים אלה, כשמזג האוויר הולך ומשתפר, הפארקים שליד הבית הופכים למקום מפתה במיוחד לשבת בו, ליהנות משעות האור המתארכות ולחזות בפריחה האביבית גם בלב הערים הסואנות. לחשיפה לטבע, גם כשהוא מגיע בצורתן התחומה של הריאות הירוקות שבלב הערים, יש תועלת רבה לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. עם זאת, במחקר סיני חדש נמצא שבחלק משמעותי מהאזורים העירוניים הגדולים בעולם קצב הגידול של אוכלוסיית העיר מהיר בהרבה מקצב פיתוח התשתיות העירוניות והשטחים הירוקים.
העיור נמשך ברחבי העולם במלוא העוצמה. כ-4.2 מיליארד איש חיים כיום בערים (לעומת 750 מיליון ב-1950), ו-68 אחוז מאוכלוסיית העולם צפויה להתגורר באזורים עירוניים עד שנת 2050. עם זאת, קיים שוני משמעותי בין הערים הגדולות בעולם באופן שבו הן צומחות ומתפתחות.
במחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Communications ושנחשב ליוצא דופן בהיקפו, נסקרו 841 ערים גדולות ברחבי העולם, ששטחן עומד על לפחות 100 קילומטר רבוע. המעקב אחר הערים שנבחרו התבסס על צילומי לוויין שבוצעו בין השנים2018-2001 , והוא התייחס בעיקר לשינוי בשטח הבנוי, בגודל האוכלוסייה ובהיקף השטחים הירוקים שבתחומי הערים (פארקים, ריאות ירוקות וגגות ירוקים).
כדי להשוות בצורה מושכלת בין הערים שנבדקו במחקר, על אף השוני במאפייניהן, הן חולקו לארבע קבוצות על פי המצב הסוציו-אקונומי במדינה שבה הן ממוקמות (בהתאם לנתוני הבנק העולמי): הכנסה גבוהה (קבוצה שבה נכללו ערים כמו ניו יורק וטוקיו), הכנסה בינונית עד גבוהה (ערים כמו בייג'ין וסאו פאולו שבברזיל), הכנסה נמוכה עד בינונית (כמו ניו דלהי וקהיר) והכנסה נמוכה (כמו קטמנדו, בירת נפאל, ודאר א-סלאם, בירת טנזניה).
דפוסי הפיתוח - בהתאם למצב הכלכלי
על פי ממצאי המחקר, בערים שנמצאות במדינות בעלות הכנסה נמוכה ונמוכה עד בינונית, האוכלוסייה גדלה יותר מבערים האחרות – אך הגידול בשטחן הבנוי לא הדביק את קצב גידול האוכלוסייה המהיר. לפי החוקרים, הפער שנוצר בין קצב גידול האוכלוסייה לבין קצב התרחבות השטח הבנוי עלול להוביל לבעיות קשות בערים אלו, כמו צפיפות קיצונית והיווצרות שכונות מצוקה נוספות. הערים שממוקמות במדינות עם הכנסה גבוהה רשמו את הגידול הנמוך ביותר בשטחן הבנוי ובאוכלוסייתן, וההתרחבות הגדולה ביותר בשטח הבנוי נרשמה במדינות עם הכנסה בינונית עד גבוהה, כמו סין וברזיל.
"מדובר במחקר רציני שתורם להבנת התמונה הכללית של העיור הדרמטי שהעולם עובר כיום", אומר ד"ר נתי מרום, מרצה בכיר בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה וחוקר תהליכים סביבתיים-חברתיים במטרופולינים. "עם זאת, מחקר כזה, שמסתכל במבט על ממעוף הלוויין על התמונה הכוללת, לא תמיד שם לב לפרמטרים הייחודיים ששונים בין אזורים בעולם".
תופעה מדאיגה שעולה מהמחקר היא קיומם של פערים בין הגידול המהיר באוכלוסייה לבין הקצב האיטי יחסית של פיתוח שטחים ירוקים בערים רבות. על פי הממצאים, 69 אחוז מתושבי כלל הערים שנסקרו מתגוררים באזורים שרמת היירוק (greening) בהם בשנים 2018-2001 (כלומר, המידה שבה אזורים הפכו לירוקים) הייתה נמוכה. עוד עולה מהנתונים שהערים במדינות עם הכנסה בינונית עד גבוהה נהנו מרמת היירוק הגבוהה ביותר – אפילו ביחס לערים במדינות עם הכנסה גבוהה, שבהן רוב השטחים הירוקים פותחו עוד בתקופה שקדמה למחקר. בתחתית הרשימה של תהליך היירוק בשנים 2018-2001 נמצאות הערים במדינות עם הכנסה נמוכה.
פיתוח ירוק או "טיוח ירוק"?
על פי המחקר, מתוך 841 הערים 325 הפכו לירוקות יותר באופן משמעותי במהלך התקופה שנבדקה. בין הערים שעברו יירוק משמעותי אפשר לציין את טוקיו, מיאמי, שיקגו, בייג'ין, טיינג'ין שבסין וסיאול. סין, ארה"ב ויפן הן שלוש המדינות שתרמו באופן המשמעותי ביותר לתהליך היירוק בתקופה שנסקרת במחקר: 32 אחוז מהיירוק בכלל הערים שנבדקו בתקופה המדוברת היה בסין, 19 אחוז בארה"ב ו-7.7 אחוז ביפן. למעשה, רוב הערים שבהן היקף השטחים הירוקים עלה היו במזרח אסיה, בצפון אמריקה ובאירופה, בעוד שהערים באפריקה ובדרום אמריקה נותרו ברובן מאחור.
כ-101 מהערים שהפכו לירוקות יותר באופן משמעותי נמצאות בסין, שבה כאמור התרחש יירוק נרחב. לפי החוקרים, בשנים 2015-2000 קצב גידול האוכלוסייה בערים הגדולות בסין היה הגבוה בעולם, והתרחבות השטח הבנוי בערים הגדולות שבמדינה בין השנים 2018-2001 הגיעה ל-47.5 אחוז מההתרחבות האורבנית בעולם. "החוקרים מביאים את המקרים של ערים סיניות שמצטיינות בפיתוח ירוק, אך השאלה היא האם המאמצים האלו מפצים על השטחים הירוקים שהערים זללו – והתשובה היא שכנראה לא", אומר מרום. "בהתחשב בהתרחבות הכה משמעותית בהיקף השטחים הבנויים בסין, המאמץ של הסינים ליירק את עריהם מרשים – אך מצטייר יותר כ'טיוח ירוק'. השיח של ערים בנות-קיימא כיום מתייחס לצורך להעלות את הצפיפות בתוך הערים כדי שלא ינגסו באזורים הירוקים שמסביבן, אך המציאות מורכבת יותר: מרגע שרואים עלייה ברמת החיים, הערים גדלות וזוללות שטחים נוספים".
לפתח את הריאות הירוקות הישראליות
ומה המצב בישראל? האם גם כאן העיור המואץ מותיר לעיתים את פיתוח השטחים הירוקים מאחור? "אל מדינת ישראל אפשר להתייחס כאל אזור מטרופוליני אחד צפוף", אומר מרום. "המחקר רלוונטי גם לישראל כמדינה עם רמת הכנסה גבוהה וגידול משמעותי ומהיר באוכלוסייה ביחס לרוב מדינות המערב. לכן, חובה עלינו להקפיד שהפיתוח העירוני בישראל יתכנס פנימה, לתוך השטחים הבנויים הקיימים, ולא יתפשט לתוך שטחים פנויים נוספים".
לדבריו, יש צורך לקדם התחדשות עירונית בתוך הערים הקיימות ופיתוח של הריאות הירוקות שבהן, תוך שימור הטבע העירוני. "רבים מהעקרונות האלו כבר מקובלים כיום על גורמי התכנון בישראל, ומחקר כזה מציג אותם כחובה אזרחית וגלובלית שלנו כחלק מהקהילה האורבנית העולמית", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
