החשיבות של תחום מדעי הנתונים, בין היתר בניתוח ובהבנת נתוני הקורונה שאותם מפרסמים משרד הבריאות וגופים נוספים, הביאה את האקדמיה הישראלית למדעים להקים ועדה, שמטרתה להעריך את הצורך בהכשרת סטודנטים במדעי הנתונים במהלך לימודיהם כבר בתואר הראשון. המלצתה הראשית של הוועדה היא שמערכת ההשכלה הגבוהה תהיה מחויבת להעניק לבוגריה כישורים בסיסיים במדעי הנתונים, כפי שהיא מחויבת להכיר להם גישות מדעיות שונות ולהכשירם לסגל לעצמם חשיבה ביקורתית. כן המליצה הוועדה ללמד את מדעי הנתונים בכל היחידות האקדמיות בארץ. ביום שני הקרוב תקיים האקדמיה הלאומית למדעים כינוס שיוקדש לחשיבות ההוראה והמחקר בתחום מדע הנתונים.
לימוד מדע הנתונים משלב תאוריות וטכניקות מתחומי הסטטיסטיקה, מדעי המחשב, מתמטיקה ולמידת מכונה. וככזה הוא נלמד כיום בעיקר בחוגים למדעי המחשב, סטטיסטיקה והנדסת תעשייה וניהול. הדוח קורא להרחיב את הוראת מדעי הנתונים לכלל תלמידי התואר הראשון בכל החוגים, כולל תחומים שלא התמקדו בו עד כה, אך חשיבותו עבורם רבה, כמו הרפואה והמשפטים.
נשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, פרופ' נילי כהן, אמרה: "עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה זיהתה האקדמיה את חשיבותם ההולכת וגוברת של לימוד מדעי הנתונים לחברה ולמדינה, והשנה האחרונה הוכיחה לנו עד כמה קריטי להבין ולנתח נתונים ולהפיק מהם מסקנות והחלטות. במציאות של ימינו נדרשת הבנה בסיסית של ניתוח ואיסוף נתונים כמעט בכל תחום - במחקר, בביטחון, בכלכלה, בבריאות ובמשפט. דוח ועדת האקדמיה מדגיש את החשיבות של מציאת מענה מיידי להכשרת הדור הבא של סטודנטים בשימוש בכלים אלו בכל תחומי הידע".
פרופ' יואב בנימיני, חבר האקדמיה למדעים שעמד בראש הוועדה שחיברה את הדו"ח, אמר כי עד לפני שנה היה נשמע מסובך להסביר לקהל הרחב מהי החשיבות של מדעי הנתונים. "היינו מביאים דוגמאות, כמו אישור תרופות על ידי מחקרים סטטיסטים מחד, ואישור עיסקאות אשראי המתבססים על כלי מיחשוב מהירים הסורקים מאגרי מידע גדולים מאידך. אלא שלמרות שהמטרות מובנות היטב הבנת הדרך בה נעשות משימות אלו רחוקות מחיי היום יום. הגעתה של מגפת הקורונה הביאה לביתו של כל אחד ואחת את הזעקה שנשמעה שוב ושוב מפי מומחי הרפואה השונים 'הביאו לנו נתונים'".
הוא הוסיף כי "יתר על כן - היא המחישה לכל את חשיבותו של התהליך במדעי הנתונים: של הדרך בה אוספים נתונים ושל מגבלות הנובעות מכך, כמו למשל הקושי להבין בתחילת המגפה מהו שיעור התמותה מהמחלה; את החשיבות של בחירת השיטות השונות לניתוח הנתונים שהשפעתן על המסקנות רבה; את הדרכים להצגתם והצגת המסקנות במספרים וגרפים; ואת הבנת המגבלות ואי הוודאות בתהליך". לדבריו, "ברור היום שהבנת מושגים בסיסיים בתהליך ניתוח הנתונים והיכולת להוציא מסקנות המשפיעות על כל תחומי החיים, לרבות פתיחת העסקים ובית הספר, הינה קריטית. זאת ועוד - חשוב גם להאיר על הבעיות האתיות שמדע הנתונים מציג כאשר דנים בשחרור נתוני קופות חולים במסגרת הסכם על רכישת חיסונים, או אפילו הבנת הסכנה במניפולציה אפשרית בהשפעה על נתוני אחוז המאומתים".
פרופ' יונתן בן-דב מהחוג למקרא באונ' תל אביב, שריכז את פעילות הוועדה, הוסיף: "מדעי הנתונים והאלגוריתמים הכרוכים בהם הופכים להיות מיומנות מרכזית בכל תחומי החיים: במדע, במחקר, ובשוק העבודה. הם למעשה חלק מהאוריינות שכל אדם בעל השכלה צריך להחזיק. מדינת ישראל מחויבת להירתם לתחום זה ולהיות מובילה בעולם, כפי שהיא מובילה בתחומים רבים אחרים של המדע. גם בתחום שלי – מחקר במדעי הרוח - לצד המחקר הקלסי והחשוב של היסטוריה, פילוסופיה וספרות, מתברר שאפשר להפיק תועלת רבה מהצגת החומר שלנו כדאטה וניתוח שלו בכלים של מדעי הנתונים".
בכינוס המיוחד ביום שני הקרוב ישתתפו בין היתר: נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ ויו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה פרופ' ידין דודאי. את דוח האקדמיה יציג פרופ' יונתן בן דב, רכז הוועדה ובוגר האקדמיה הצעירה, ואת דוח הות"ת יציג חבר האקדמיה ומומחה עולמי במדעי הנתונים פרופ' יואב בנימיני. כמו כן ישתתפו בכינוס חוקרים ומדענים בחירים בתחומם שיציגו את החשיבות של מדעי הנתונים בתחומים אקדמיים שונים. במציגים: בוגר האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע; ד"ר קירה רדינסקי מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; פרופ' מור פלג מאוניברסיטת חיפה; ד"ר רננה קידר מהאוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' ניב אחיטוב ופרופ' ירון עוז – שניהם מאוניברסיטת תל אביב.
ההשתתפות בכינוס פתוחה לציבור ללא תשלום. הוא יועבר בשידור חי בזום ובאתר האקדמיה למדעים ביום שני, ב' בניסן, 15/3/2021 בשעות 15:00 – 16:30.
