מאות מערכות מסתור תת קרקעיות התגלו לאורך השנים בארץ, בעיקר בארץ יהודה, חבל בנימין ודרום השומרון ומסתבר שעשרות מהן קיימות גם בגליל. המשותף לכל מערכות המסתור הללו, שהן נחצבו תמיד מתחת ליישוב שבו התגוררו יהודים. לכן, מערכת המסתור שהתגלתה לפני שנים רבות מתחת לישוב הנוכרי גבע פרשים בתל-שושא, זכתה למחקר מחודש והביאה למסקנות מפתיעות. בין היתר התברר שמדובר במערכת מסתור חריגה בהקשר להיותה ביישוב נוכרי. את המחקר המחודש במערכת מסתור זו מובילים חוקר המערות פרופ' ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת, ופרופ' זאב ספראי מאוניברסיטת בר אילן, המחקר יוצג השבוע בכנס מחקרי הגליל במכללה האקדמית תל-חי.
מערכות מסתור הן חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע, המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, על-פי תוצאות המחקר של פרופ' שבטיאל ואחרים - נחצבו מערכות אלו בידי יהודים כהכנה לעתות מצוקה בעת העתיקה: בתקופות של מרד או בתקופות אחרות שבהן סבלו היהודים מרדיפות וחשו סכנה לחייהם.
מערכת המסתור, שהתגלתה מתחת לעיר גבע פרשים, נמצאת בקצה הדרומי מערבי של תל אבו שושא, על הכביש סמוך לקיבוץ משמר העמק. מדובר במערכת מסתור עתיקה מאוד, שהתגלתה על ידי פרופ' ספראי ומיכה לין בשנת 1983. בשנתיים האחרונות החל חוקר המערות פרופ' ינון שבטיאל לחקור אותה ולנסות להבין על מה היא מעידה. "מסתבר שזו מערכת מסתור ראשונה שאנו מגלים בעיר נוכרית ולא בעיר יהודית והשאלה שמעסיקה אותנו עכשיו, היא האם יהודים שהתגוררו בעיר הנוכרית - השתמשו במערכת מסתור זו בזמן מצוקה, או שהנוכרים שגרו בעיר הנוכרית שמעליה, נקלעו לזמן מצוקה והם אלו שחצבו אותה והשתמשו בה", הסביר פרופ' שבטיאל. "מאות מערכות המסתור שהתגלו עד כה, נחצבו תמיד על ידי יהודים בזמני מצוקה. אנו מכירים את מערכות המסתור שנחצבו בתקופת מרד החורבן במאה הראשונה לספירה או במרד בר כוכבא במאה השנייה לספה"נ. זמני מצוקה אפשריים אחרים שאנו מכירים, התרחשו במרד גאלוס במאה הרביעית לספה"נ".
מערכת המסתור שהתגלתה מתחת לעיר גבע פרשים היא מערכת מסתור אופיינית, שנחפרה בצורה גסה. היא מתחילה בבית פרטי ומסתיימת כיום בכביש הראשי – שנמצא באתר. פרופ' שבטיאל ופרופ' ספראי מעריכים כי היא הייתה ארוכה הרבה יותר מ-15 המטרים שהשתמרו, אך היא נפגעה על ידי הכביש הראשי שנבנה בשטח האתר. על השאלה האם מערכת המסתור נחפרה ושמשה יהודים או נוכרים, מקווים החוקרים כי יוכלו להשיב לאחר חפירות נוספות שצפויות להתקיים במקום.
תל-אבו שושא הוא אתר ארכיאולוגי שנחפר לאורך השנים ומלמד לא מעט על החיים במקום בתקופה הרומית בארץ ישראל. לצד המחקר המחודש של מערכת המסתור, התקיימה בקיץ האחרון חפירה ארכיאולוגית חדשה, בהובלת ד"ר אבנר אקר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ביחד עם 30 סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה ובשיתוף עם ד"ר בן גורדון מאוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה, החפירה מגלה ממצאים ארכיאולוגים מרתקים ומעידה על יחסי המסחר הכלכליים, שהתקיימו בתקופה הרומית בין העיר הנוכרית לבין היישובים היהודיים של הגליל התחתון.
תל אבו-שושא נמצא על התפר בין רמות מנשה ועמק יזרעאל, בחלק המערבי של העמק. הגבעה מזוהה עם העיר הקדומה גבע ומכונה גבע פיליפי, על שם המושל הרומי של סוריה בסוף שנות ה- 60 לפנה"ס ששמו לוקיוס מרכיוס פיליפוס. על פי המטבעות שהוטבעו בעיר ניתן לקבוע כי העיר קיבלה מעמד מוכר באימפריה.
העיר מוזכרת אצל יוסף בן מתתיהו כעיר שהורדוס יישב בה חיילים מחיל הפרשים שלו ולכן כינה אותה "גבע פרשים". אזכור נוסף אצל יוסף בן מתתיהו, מציין כי כוחות רומאים ופרשים יצאו ממנה להילחם עם כוחות יהודים. זוהי עיר פגנית, נוכרייה, אשר במשך השנים נמצאו בה כתובת על משקולת עופרת ועליה השם גבע, וכתובת שיש ובה מוזכר אדם בשם אבדגון בן אלכנסנדר, שבה הוא מכובד בתואר "ראשון אזרחי העיר".
"בעונת חפירות זו נחפרו שלושה שטחים בהיקפו של תל-שושא. תוצאותיהם הראשוניות של החפירות כוללות רצף ארכיטקטוני מהתקופה הרומית לשלהי העת העתיקה, ביצורים רומיים וכן פרופיל קרמי של האתר "מסביר ד"ר אקר. האזור הראשון שבו חפרו החוקרים ממוקם בשטח הצפון מערבי מעל חומה, שנחשפה מהגשמים. החומה מתנשאת לגובה של שישה מטרים. "במהלך החפירה הגענו למילוי עפר שנמצא צמוד לחומה. במילוי זה התגלו חרסים מתקופת המאה השנייה לספירה. אנו מניחים כי חומר המילוי והחומה סבבו את כל התל והם אלו שגרמו לצורה שלו. החומה הזו ככל הנראה שמשה כקיר תמך ולאו דווקא כביצור", אמר ד"ר אקר. האזור השני באתר נמצא בשטח הצפון-מזרחי, בצד הפונה אל העמק עצמו וצופה על התבור. שם התגלו שרידים יפהפיים, ביניהם: קיר מבנה עם פתח ומשקוף בגובה של מטר וחצי. על המשקוף עצמו ישנם שרידים של ציורי קיר ולצידו נמצא שבר של כותרת קורינתית מאוד מרשימה – כל אלו מעידים על עושר רב שנמצא במקום.
השטח השלישי של החפירה התבצע בשטח הדרום מזרחי של הגבעה, הפונה לעמק, מעל קיבוץ משמר העמק. במקום זה נחשפו קירות משתי תקופות שונות. השלב הקדום נראה כמו חומת סוגרים - שיש בה מעין חדרים-חדרים, ועדיין קשה לתארך אותה במדויק. ייתכן שהיא אפילו מוקדמת יותר מהמאה הראשונה לפנה"ס, אולי מתקופת החשמונאים או הורדוס. השלב השני ככל הנראה בן המאה השנייה לספירה.
בחפירה נמצאו גם 75 מטבעות וברגע שהם ינוקו במעבדה ניתן יהיה לתארך את הממצאים באופן יותר מדויק.
"גילינו שמרבית הקרמיקה באתר, בשכבות שאליהן הגענו, היא מהתקופה הרומית בין המאה השנייה - לרביעית לספירה. כמו כן, נמצאה גם קרמיקה מהמאה השנייה לפני הספירה וכן התגלו חרסים בודדים מהתקופות המקראיות", הסביר ד"ר אקר. "מה שמעניין הוא שהישוב עצמו נחשב נוכרי בתקופות אלה, אך הקרמיקה שנמצאה באתר, ברובה, יוצרה בכפר חנניה. אנו יודעים כי אנשי הלגיון השתמשו בכלים שיוצרו בכפר חנניה, כדוגמת כלי בישול וכלי מטבח נוספים. מציאת הקרמיקה בעיר הנוכרית, מגלה שהתקיימו קשרי מסחר ענפים בין עיר נוכרית שכביכול הייתה עוינת ליהודים לבין יישובי הגליל התחתון. בין הממצאים מצאנו גם כלי אבן מסוג 'קלל', מעין חבית אבן גדולה שעמדה על רגל ונעשתה על פי רוב במחרטה. כלים אלו מאוד אופייניים ליישוב יהודי וממצאים אלה מעידים, גם הם, על הקשר בין העיר הנוכרית ליישובים היהודיים של הגליל התחתון".
ממצאים חומריים נוספים שהתגלו בחפירה משויכים ללגיון הרומי, ביניהם נמצאו אבזמים של חגורות, האופייניים למדים שלבשו הרומאים. ממצאים אלו, אומרים החוקרים, ניתן ללמוד על האנשים שהתגוררו בעיר ועל כך, שחלקם אולי השתייכו ליוצאי הצבא הרומי, שכן מחנה הלגיון השישי נמצא כ-5 ק"מ משם למרגלות מגידו, במקום המכונה לגיו.
העיר גבע טבעה מטבעות משל עצמה בתקופה הרומית. המטבעות מלמדות על מערכת האמונות של אנשי העיר. על המטבעות מופיעה דמותו של מן - אל ירח שמוכר מפריגיה - אזור במרכז טורקיה. הפולחן לאל הזה באזורינו הוא די ייחודי, עד כה לא התגלו הרבה מטבעות עם דמותו.
ממצאים מחפירות אלה מוצגים בכנס מחקרי הגליל, שיערך זו השנה ה-23 ברציפות במכללה האקדמית תל-חי. ההרצאות בכנס מציגות מחקרים חדשים וקושרות בין דיון בגליל לדיונים רחבים יותר במגוון תחומי מחקר: היסטוריה, גיאוגרפיה, סוציולוגיה, חקלאות, מדעי הסביבה, חינוך, ארכיאולוגיה, מדעי החי, כלכלה, ביטחון ודתות. הכנס שייערך ב-25 עד 28 באפריל יערך באופן משולב, שלושה ערבים חגיגיים ויום מרוכז יתקיימו באופן פיזי בקמפוס ושאר המושבים יתקיימו בזום.
