ג'רום פוסטר השני כבר הספיק לעשות הרבה דברים שאחרים יכולים רק לחלום להשיג במהלך חיים שלמים: הוא התמחה בהארוורד, תיעד קרחונים נמסים באיסלנד, נבחר להיות הפנים של העתיד בפרסומת של "גאפ", הקים גוף תקשורת בינלאומי, קידם הצעת חוק בתחום האנרגיה הנקייה והוביל תנועת מחאה לאומית. הספק לא רע עבור נער בן 18.
ג'רום פוסטר. גרטה האמריקני
(צילום: זווית, סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה)
פוסטר אמנם התחיל להתפרסם בארצות הברית "רק" לפני כשנתיים כשהתחיל את הגרסה האמריקנית של יוזמת הפגנת ימי השישי למען האקלים של גרטה טונברג. המתקיימת ביותר מ-1,600 מקומות ברחבי 119 מדינות. אבל ההישגים והדחף שלו לחולל שינוי בעולם התחילו הרבה לפני זה.
פוסטר מספר שכבר בגיל חמש, בעת שצפה עם הוריו בסרט דוקומנטרי על שינוי האקלים, הנושא החל להעסיק אותו. שנתיים לאחר מכן הוא כבר החל להשתתף ביום כדור הארץ באופן פעיל בעיר מגוריו וושינגטון ומאז לא הפסיק את פעילותו למען הסביבה והחברה. "במקום להתלבט אם משבר האקלים אמיתי או לא, עלינו למצוא דרכים לפתור אותו. עלינו להיות מאוחדים באופן שבו אנו פועלים למען כדור הארץ", הוא אמר בראיון ל"יס מגזין".
ג'רום בן ה-18 התחיל השנה את לימודיו הגבוהים ב-MIT, בלימודי מדעי כדור הארץ. לימודי התיכון שלו במסלול של האקדמיה למנהיגות בוושינגטון, שילבו לימודי טכנולוגיה ומדיניות סביבתית. הוא הספיק גם להתלמד בסמסטר קיץ באוניברסיטת הרווארד בקורסים של מדיניות סביבתית וצדק חברתי, והספיק גם להיבחר על ידי נשיונל ג'אוגרפיק להצטרף למשלחת של שבועיים באיסלנד, לצלם את הקרחונים שמפשירים. בשובו אמר: "ראיתי במו עיני עד כמה הסביבה שלנו הרוסה בגלל חוסר המודעות או חוסר האכפתיות של בני האדם".
במהלך ההתלמדות של פוסטר בהרווארד הוא לקח חלק בהעברת חוק האנרגיה הנקייה של וושינגטון DC, החוק הכי אגרסיבי שחוקק עד כה בנושא האקלים, שקובע כי עד שנת 2032, החשמל בעיר וושינגטון יופק מ-100 אחוז אנרגיות מתחדשות ומכוון להפחתה של 50 אחוז מכלל פליטות גזי החממה בעיר עד אז.
ב-2017, פוסטר הקים את The Climate Reporter, עיתון בינלאומי מקוון, שאותו הוא עורך ושבו כותבים צעירים מ-11 מדינות. ב-2019, הצטרף למחאת הנוער שארגנה טונברג בשבדיה. "כששמעתי בתחילה על השביתה שמובילה גרטה לא התרשמתי במיוחד שזה משהו שיכול להוביל לשינוי. זה היה רדיקלי מדי. כתלמיד בתוכנית המנהיגות וכמתלמד בהרווארד, אני יכול להיפגש עם נבחרי ציבור ולדבר איתם ישירות על כך", הוא אמר, אך לאחר כמה חודשים של קבלת הודעות מגרטה שחיפשה אקטיביסטים צעירים שיצטרפו אליה, החליט להצטרף לשביתה. בין השיעורים שלו בבוקר בבית הספר לבין ההתמחות בקונגרס בשעות הצהריים, הוא התייצב להפגין מול הבית הלבן.
תשומת הלב הציבורית שבה הוא התחיל לזכות הביאה לכך שפוסטר קיבל הצעות רבות להצטרף למאבקים סביבתיים וחברתיים שונים. כך, למשל, פנתה אליו השחקנית הוותיקה ג'יין פונדה כדי שיחבור אליה במאבק להפסקת קידוחי הנפט בארצות הברית. "לאקטיביסטים הצעירים של היום יש כוח, הם כל כך רציניים ושאפתניים. אני מרגישה שהצעירים הללו יש להם מודעות עמוקה למתרחש ורצון עז לשנות", אמרה פונדה בריאיון משותף עם ג'רום. הפרופיל הציבורי הגבוה שלו גם שכנע את ענקית האופנה האמריקאית GAP לבחור בו לייצג את הפנים של העתיד, כחלק מקו אופנה ששם בחזית אקטיביסטים צעירים ושקורא לקדם יוזמות מקיימות בעולם.
רגע לפני תחילת לימודיו ב-MIT, פוסטר הקים את היוזמה האחרונה שלו, יוזמת OneMillionOfUs, הקוראת לצעירים בעלי זכות בחירה, לממש את זכותם בבחירות הקרובות בנובמבר 2020, לקדם מדיניות חברתית וסביבתית. Today we strike, tomorrow we vote"" ("היום אנחנו שובתים, מחר אנחנו מצביעים").
"לאקטיביזם יש כוח. הרבה מחבריי מרגישים שהם לא יכולים ליהנות מהחיים כי עד שהם יגיעו לגיל 30 לא יהיה ממה ליהנות בעולם. אני לא חושב ככה. אנחנו חלק מתנועה שצוברת תאוצה, ויש לנו את הכוח לבצע שינוי אדיר", הוא אמר.
לא חייבים מנהיג למחאת הנוער
התנועה הפועלת למען העלאת המודעות לשינוי האקלים, מיתונו וצמצום השפעותיו צוברת תאוצה גם בישראל בשנתיים האחרונות. עד כה, לא צץ מבין השורות מנהיג או מנהיגה צעירים, אבל לא בטוח שזאת בעיה. "המאבק שלנו לא מתרכז בבן אדם אחד אלא ב'ביחד'. לא היינו מצליחים ומצליחות להשיג שום דבר אם לא היינו קבוצה גדולה ומלוכדת". מספרת ליה סאידין, בת 16 תלמידת כיתה י"א משוהם, הפעילה בתנועת הנוער שביתת תלמידים למען האקלים. "אני לא אוהבת את ההכללה סביב בני נוער פעילי אקלים שאנחנו התומכים של גרטה. נכון שהיא התחילה את התנועה, אבל בכל הארצות הנוער פועל בעד עצמו".
המחאה של בני הנוער בישראל מתקיימת כמעט בכל מקום. מהמדיה הדיגיטלית דרך האינסטגרם והפייסבוק, וגם הפגנות ברחוב. "הצלחנו לבסס קשרים טובים עם ארגונים כמו מגמה ירוקה, הורים למען האקלים, מורים למען האקלים. התנועה שלנו בישראל הוקמה על ידי תלמידים בכפר הירוק, וההפגנה הראשונה הייתה במרץ 2019. מאז היו לנו כ-50 הפגנות שבועיות וכ-10 הפגנות גדולות שבהן היו מאות משתתפים", אומרת סאידין. "יש לנו כמה דרישות מהממשלה: הכרזה על משבר חירום אקלימי; לעבור ל-50 אחוז אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, ו-100 אחוז עד 2050; תכנית לימודים מפורטת על משבר האקלים מכיתה א' עד כיתה י"ב; תחבורה ציבורית מקיימת שתוכל להחליף רכבים פרטיים; הגבלה על פליטת גזי חממה בתעשייה ועוד".
"לאחרונה נפגשנו בזום עם נבחרי ציבור כמו ח"כ יאיר גולן, ח"כ סאמי אבו שחאדה, ועוד. יש מצדם התגייסות והבנה כמה חשוב לפעול למען הטיפול במשבר האקלים, אבל מבחינת האכיפה הישראלית יש לנו דרך ארוכה", היא מוסיפה. "התהליך צריך לקרות גם אצל הממשלה וגם אצל האזרחים. ההתעוררות הייתה גדולה ב-2019, אבל הקורונה עצרה כמעט הכול, בין אם זה המצב הרפואי של האנשים ובין אם זה המצב הכלכלי שלהם שמדאיג אותם. אבל ההתעוררות צריכה להמשיך, כי משבר האקלים לא ידלג על אף אחד באוכלוסייה, מאף מגזר או גיל. המשבר מגיע ויגיע אל כולם".
