מצד אחד הרצון לעבור לאנרגיה ירוקה ונקייה, מצד שני החשש לפגיעה קשה בסביבה: בימים אלו מקדמת חברת סולאיר ישראל ( Solaer Israel) פרויקט של אנרגיה שאובה באזור הר עיט בערבה. מדובר בהקמה של מתקן אגירה שאובה בהספק של 160 מגה וואט. שטח האתר הוא מעל 2,000 דונם וכדי להעביר את החשמל יוקם קו מתח עליון לאורך 35 ק"מ. לפי הערכות, ההפעלה המסחרית של התחנה תהיה בשנת 2026.
אלא שארגוני סביבה מתנגדים למיזם, בראשם החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. המיזם הסולארי אמנם "ירוק", אך ההשפעות שלו על הסביבה מזיקות. מדובר בדילמה בכל הנוגע לפרויקטים הסולאריים בדרום, הדורשים ניצול של השטחים הפתוחים, פעמים רבות תוך פגיעה בנוף במערכות האקולוגיות המקומיות. הפרויקט של הר עיט יפגע, לדברי הארגונים הירוקים, באלפי דונמים ברחבי הערבה והנגב.
התוכנית נמצאת כרגע בלשכת התכנון דרום, לקראת העברתה לוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות). אלא שהיזם, חברת "סולאיר ישראל", לא העביר נתונים לגבי המפגעים הסביבתיים הקשורים להקמה. "מדובר בפרויקט שאין לו תקדים באזור הערכי והרגיש של הערבה הדרומית", כתבו מתכננת מחוז דרום ברט"ג רותי נשיץ וממונה תשתיות במחוז שחר ישכרוב לראש המועצה האזורית אילות, חנן גינת. "לפרויקט אכן מספר יתרונות חשובים מבחינת משק האנרגיה בישראל והפעילות הכלכלית של חבל אילות, אך עולה ספק רב באשר לישימות הפרויקט, כמו גם היותו של הפרויקט 'פרויקט ירוק' לאור ההשלכות הרחבות האפשריות וההיתכנות למציאות פתרונות סביבתיים ישימים הדרושים לצמצום השפעותיו".
בארגונים הירוקים הזהירו כי הפרויקט יפגע בבתי הגידול בערבה, והוספת קווי הולכה עלולה לגרום לתמותה מוגברת של ציפורים עקב התנגשות והתחשמלות, בעיקר בציר נדידה ראשי הקיים בערבה. המיזם עצמו יוביל להקמת קווי מתח גבוה מתחנת המשנה עד פארן, ומפארן עד דימונה. מדובר באלפי דונמים של תשתיות, קווי מתח גבוה, שמעבר לפגיעה הנופית יעברו בציר נדידה ואתרי קינון של עופות דורסים בסכנת הכחדה. גם הקמת קווי מתח גבוה בין השדות הסולאריים שיוקמו יפגעו בציר הנדידה של עופות אלה.
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי "להקמת פרויקט אגירה שאובה בערבה, יש משמעויות רבות, שנובעות מתוספת של תשתיות הולכת חשמל, קווים עיליים ותחנות משנה, שדה קידוחים (מים), עבודות עפר, שינוע של עודפי עפר ואזורים נרחבים לשטחי התארגנות, במהלך שנות הקמת המתקן. לכל אלו, צפויות להיות השלכות סביבתיות ונופיות משמעותיות".
האתר מתוכנן לקום בערבה הדרומית, בשטחים פתוחים וחקלאיים, על שטח של למעלה מ-2,000 דונם. "מדובר בתוכנית שיש לה יותר חסרונות, מתועלות", אומרים בחברה להגנת הטבע. "מכלול המרכיבים שבה, עלולים לגרום לפגיעה אקולוגית ונופית גדולה במיוחד, להרס ואובדן של בתי גידול, לקיטוע מסדרונות אקולוגיים ובתי גידול ייחודים, ליצירת השפעות שוליים, כגון: תאורה, רעש, מינים פולשים והפרעות נוספות על הסביבה ועל בתי הגידול הטבעיים. בנוסף, הוספת כמות משמעותית של קווי הולכה, עלולה לגרום לתמותה מוגברת של ציפורים, עקב התנגשות והתחשמלות, בעיקר בציר נדידה עולמי, הקיים בערבה".
עוד אמרו בחברה להגנת הטבע כי מדובר בהפקת אנרגיה בטכנולוגיה ישנה. "קיימות היום חלופות תכנוניות וטכנולוגיות לצרכי אגירה למשק האנרגיה, המאפשרות פתרונות יעילים יותר, שאינם בזבזנים בשטח", אמרו בחברה. "מדיניות התכנון היום איננה תומכת בטכנולוגיה המוצעת וגם מנחה לחיסכון בהקמת קווי הולכה חדשים. החברה להגנת הטבע ממליצה לקדם חלופות ופתרונות חדשניים, בתחום אגירת האנרגיה, שימזערו את הפגיעה בשטחים הפתוחים, בקווי הולכה ובצורך להקים תחנות משנה, שאינן צמודות למקור הפקת האנרגיה ולשטחים המבונים".
תגובת החברה: "התנגדות תמוהה"
אלון שגב, מנכ"ל סולאיר אנרגיות מתחדשות, מסר בתגובה: "הפרויקט מתוכנן לקום מעל מאגר תת קרקעי שמשתלב עם התכנון האזורי ובעל חתימה סביבתית מאוד נמוכה, שכן רובו יוקם בתת הקרקע, זאת לעומת חלופת הסוללות שנבחנת במקביל, אך נמצאה כיקרה, מזהמת ושאינה משלבת את היתרון העצום הגלום בניצול משמעותי של מאגרי המים התת קרקעיים לטובת צמצום פערי המכסות הרצויות לעומת הקיימות של המים לאזור. בנוגע לחתימה הסביבתית, הפרויקט המתוכנן צפוי לבצע קידוחים בתת הקרקע ולא על הקרקע. בפועל הפרויקט יוריד את החתימה הסביבתית שנגרמת כיום בפועל מקידוחי מים באזור, שאחרת יהיו מבוצעים מעל הקרקע וזאת על מנת לספק מים באזור הערבה.
"באשר לטענה על פגיעה במסדרון אקולוגי קיים, אנו דוחים את הטענה הזו מכל וכל. השטחים הנבחנים לא עוברים בשום מסדרון אקולוגי ולא עובר בהם שום ערוץ נחל. גם הטענות על הצורך בהקמה עודפת של קווי הולכה באזור אינה נכונה ואינה מתכתבת עם המציאות בשטח, שכן פינוי החשמל האגור נעשה בשעות הערב והלילה, שעות שהמתקנים הסולאריים אינם פעילים, זאת כאשר אין כל עומס על מערכת ההולכה האזורית ולכן טענה זו משוללת כל יסוד, וזאת למעט הצורך בחיבור הפרויקט עצמו לקווים המתוכננים לקום ממילא כדי לפתור את בעיית פקק הולכת החשמל בדרום והצורך בשדרוג תשתיות ההולכה, ללא קשר לפרויקט.
"בנוגע לטענה על היעדר נתונים על פגיעה סביבתית, יש לציין כי התוכנית נמצאת בשלב תכנוני מוקדם כשבמקביל נבחנות חלופות תכנון נוספות והצגתן לגופי תכנון אחרים. בשלב זה בוודאי שאין אפשרות להציג תסקיר השפעה על הסביבה, כאשר טרם נבחר כלל תא השטח עליו תבחן הקמתו של הפרויקט, שעתיד לפתור לא רק את בעיות החשמל לאחר שהשמש שוקעת, אלא גם את בעיות המים הקשות באזור. נקודה זו הוצגה בפני הגופים המתנגדים והיא ידועה להם היטב. התנגדותם תמוהה במיוחד לאור העובדה שבמדינה מקודמים בו זמנית פרויקטים סולאריים בהיקף משמעותי , פרויקטים שאינם זוכים לשום קול צעקה מצד הגופים הירוקים אשר מלינים כאן מבלי להתייחס לעובדות הבסיסיות. לכשיוחלט על תא השטח, יבוצע תסקיר השפעה על הסביבה ובדיקה מקיפה כנדרש ועמידה ב-100% מהדרישות של גופי התכנון ובשקיפות מלאה בהתאם להליך הסטטוטורי בדרך להקמת פרויקט היסטורי ראשון זה בערבה, שיפתור את בעיות החשמל הירוק בלילה ויצמצם את בעיית מחסור המים באזור".
